עשה להם בית ספר

דביר בנדק זכה היום (ג') בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לדרמות טלוויזיוניות בסיאול שבדרום קוריאה. בנדק זכה בפרס בסכום של 3,000 דולר על תפקידו בדרמה "החונך", סרט סטודנטים של הבמאי אייל אסרף, בוגר החוג לקולנוע של מכללת ספיר שהוקרן גם במסגרת פסטיבל קולנוע דרום.

בשנה שעברה גרפו את פרסי המשחק בפסטיבל היוקרתי השחקנים הבריטיים הלן מירן ופרנק דיסי על תפקידיהם בסדרה "החשוד העיקרי". עלילת הסרט הישראלי, שגרף גם פרס מיוחד מטעם חבר השופטים, מבוססת על סיפורו האמיתי של הבמאי. הסרט מלווה מפגש בין סטודנט לקולנוע מאשקלון ששכל את חברתו בפיגוע ומנסה להשתקם באמצעות לימודי קולנוע וחונכות לבחור צעיר חולה סכיזופרניה מקרית מלאכי.

בנדק ב"החונך". מבוסס על סיפורו האוטוביוגרפי של הבמאי

"אייל היה קצין בצבא בשנת 2001 כשחברה שלו, שאיתה עמד להתחתן, מתה אחרי שמחבל מתאבד התפוצץ בתחנת האוטובוס שבה עמדה. כל מה שנשאר לו ממנה היתה הודעה שהיא השאירה לו באינטרנט שהיא אוהבת אותו ושהיא בדרך הביתה. הוא שקע בדיכאון עמוק ואחת העובדות הסוציאליות שליוותה אותו הציעה לו לחנוך בחור סכיזופרני. הטיפול בבחור, שאותו אני מגלם בסרט, שיקם את חייו והעניק לו פרופורציות. זה למעשה סיפור חייו", מספר בנדק. לצדו משחקים בסרט גם טלי שרון, ערן פסח וזוהר סבג.

עם קבלת הפרס אמר בנדק ל-ynet: "תהיתי מה גרם לשופטים למצוא את הסרט הזה ראוי לפרס במידה שווה כמו למשל 'החשוד העיקרי' שזו סדרה בריטית עתירת תקציב, שנעשתה בהשקעה של מיליוני פאונד עם שחקנים מדרגה עליונה וחשבתי שזו דוגמא נורא טובה למצלמה שחוצה את גבולות הכסף, התקציבים והמדינות. זה יפה מאוד בעיניי שפסטיבל עשיר וסנוב במהותו מחליט לתת פרס בשנה אחת להלן מירן ולסדרה שבה היא משתתפת ובשנה שלאחר מכן לסרט שצולם בשדרות בלי תקציב ולשחקן שהם לא מכירים. ברמה האישית זה מרגש".

עוד הוסיף בנדק: "כיף לקבל הכרה על דברים שאתה עושה, ובעיקר כאלה שעשית מתוך אמונה במשנה מסוימת. את הדלק לנסיעות לאשקלון שילמתי מכיסי, זה לא מסוג הפרויקטים שאתה עושה בשביל הכסף אלא בשביל הנשמה. הסיפור מאוד נגע ללבי. אני חושב שלזכות בהכרה על משהו שעשית מתוך הנשמה זה יותר מאשר לזכות בהכרה על משהו ששכנעו אותך לעשות".

בנדק עם טלי שרון. "ברגע שקראתי את התסריט רציתי לעשות את הסרט"

בנדק, מהשחקנים העסוקים ביותר בישראל שמוצא זמן, כך מסתבר, לא רק להשתתפות בסרטי סטודנטים אלא גם לתפקד כיו"ר איגוד שחקני המסך בישראל (שח"ם), אומר שהזכייה בפרס היא גם עידוד מסוים ליוצרים עצמאיים בתחום הטלוויזיה. "זו הכרה בפריחה של הטלוויזיה העצמאית, תחום שהרבה פחות קיים מהקולנוע העצמאי אבל הוא הולך ומתחזק", הוא אומר, "העשייה העצמאית מאוד חשובה. היא נעשית עם המון נשמה והתכנים שלה בועטים. זה נורא מעודד בעיקר בתקופה שבה אפילו בתי ספר לקולנוע דוחפים משום מה לעשייה קולנועית מתוך מחשבה שמה כבר אפשר לחדש בתחום הדרמה הטלוויזיונית, שהוא תחום יקר להפקה ולכן ממעטים להשקיע בו".

כשחקן עסוק במיוחד, זה לא ברור מאליו שתשתתף בהפקות סטודנטיאליות ובכל זאת אתה עושה את זה. יכול להיות שאתה, רחמנא ליצלן, אידיאליסט?

"יש לי נטייה מוזרה לפעמים שגוררת לא מעט ויכוחים עם אשתי בנושא אחוזי הזמן שאני מקדיש לדברים כאלה מזמני החופשי שבא אחרי הדברים שאני עושים לפרנסתנו. אני שמח שיש לי את הזכות לקרוא תסריטים ולבחור ובמקרה של הסרט הזה,

מהרגע שקראתי את התסריט ידעתי מייד שאני רוצה לעשות את זה. אחרי הכל כמה פעמים קורה לך שאתה נתקל במישהו שיש לו מה להגיד. אז נכון, אני יודע שהיכולת להביא את מה שהוא רוצה לומר לכדי ביטוי בתוך עולם הטלוויזיה מוגבלת, אבל זה בדיוק מאותו המקום שאני עושה פרינג'. זה נכון שבתמונע אני אקבל 256 שקל להצגה שזה בקושי מספיק לארוחות ביום, אבל זה מפרנס את הלב. צריך להבין שאם שחקנים ויוצרים לא יהיו גם באזורים האלה, יוצרים חדשים לא יוכלו לצמוח פה. הם חייבים את המקום הזה ואותנו בשביל לגדול, אחרת איך לומדים?".