תסמונת המעי הרגיז: לרפואה הסינית יש פתרונות

היה לנו פעם רופא ילדים מקסים, שכל ביקור אצלו היה קורע אותנו מצחוק. למה? כי תמיד ידענו מראש מה הוא יגיד ואף פעם לא טעינו. לא משנה מה כאב לילדים ועל מה הם התלוננו, הוא היה בודק אותם ביסודיות, לא מוצא שום דבר ואומר לאט וברצינות: "כן... זה כנראה וירוס".

ככה זה עם רופאים, ואי אפשר להאשים אותם. הם הרי צריכים לנפק איזושהי אבחנה מלומדת, גם אם לפעמים אין להם מושג מה בדיוק קורה לנו שם בפנים. נזכרתי ברופא ההוא כשנחשפתי לאחרונה לעולמה המסתורי של מערכת העיכול, ולמדתי שכמעט 50% מאלה שמתלוננים על כאבי בטן מתמשכים זוכים לשמוע שהם סובלים ממשהו הקרוי "תסמונת המעי הרגיז" (או הרגיש בעגה עדינה יותר), שזה בערך כמו להגיד: "יש איזו בעיה, אנחנו לא ממש יודעים להגיד מהי, אבל אל דאגה! ברגעים אלה ממש שוקדים טובי החוקרים על מציאת שם עוד יותר מוצלח לדבר הזה".

התסמונת הזאת היא הכותרת הכללית שניתנת לתופעות שאין להן הסבר אורגני. כלומר, כאשר בבדיקות שנערכו למטופל לא נמצאו ממצאים פתולוגיים כמו דלקות, כיבים או פוליפים, כאלה שאפשר להסיר או לטפל בהם בעזרת תרופות. במקרים כאלה, מוגדרת הבעיה כתפקודית. וזה המקום שבו ניר סלומון סבור שהוא והרפואה הסינית יכולים לעזור.

לטפל בשורש - ולא בענפים (צילום: פוטוס) 

סלומון הוא מטפל מומחה ברפואה סינית להפרעות גסטרואנטרולוגיות (מחלות במערכת העיכול), ואחראי על הרפואה הסינית במכון למחלות דרכי העיכול בתל השומר. הוא כאן כדי להציג אפשרות, שחולים רבים אינם מודעים לקיומה, או שעדיין לא שוקלים אותה ברצינות הראויה: האפשרות לשלב טיפול רפואי קונבנציונלי עם טיפול ברפואה סינית.

"בשנים האחרונות", אומר סלומון, "קיים עניין רב מצד רופאים וחולים סביב הנושא של הפרעות תפקודיות במערכת העיכול. כשאין ממצאים פתולוגיים, הטיפול התרופתי הוא סימפטומי בלבד, כלומר עוסק בכאבים (או ביציאות לא תקינות) שעליהם מדווח המטופל. זה לא באמת פותר את הבעיה. אוזלת היד של הרפואה הקונבנציונלית, כשהיא באה לטפל בהפרעות תפקודיות של מערכת העיכול, יצרה הזדמנות מצוינת לשיתוף פעולה עם הרפואה הסינית".

ואכן, בשנה האחרונה החל תהליך כזה של שיתוף פעולה. סלומון, שעבר בסין התמחות ממושכת בתחום מערכת העיכול, ביקש לשלב את הידע העשיר של הסינים עם הידע החדש של המחקרים המודרניים. הרעיון היה לתת מענה שלם ויעיל יותר לסובלים מאותן הפרעות תפקודיות, כמו כאבי בטן לא מוסברים, נפיחויות, שלשול ועצירות. בתל השומר הרימו את הכפפה ופתחו לו את הדלת. יותר ויותר חולים עוברים שם מיד ליד – מרופא קונבנציונלי למטפל ברפואה הסינית, ולהפך.

"הרעיון הפסיכוסומטי", הוא אומר, "ששגור בעולם הרפואה, מסביר תופעות שקשורות לדחק, או סטרס, שיש להן סימפטומים פיזיולוגיים. הרעיון ברפואה הסינית הוא שהכל פסיכוסומטי. כל תופעה מערבת את שני ההיבטים – הפיזי והנפשי. חוסר איזון במערכת אחת גורם לחוסר איזון במערכת אחרת. אני מעוניין לטפל בשורש – במקור של הבעיה – ולא רק בענפים, כלומר בכאבים שמעידים על בעיה עמוקה יותר".

הג'יפה של החיים

משפט סיני חכם אומר: "אין כאב ללא חסימה, ואין חסימה ללא כאב". זו, פחות או יותר, הגישה הבסיסית של הרפואה הסינית: כשנחסמת הזרימה ההרמונית בגוף של אנרגיית החיים – המכונה צ'י – הגוף כבר יודיע עליה באמצעות כאב כלשהו. לכן, החיפוש הבלשי של המטפל הוא אחר החסימה ואחר המקור שלה.

סלומון: "כשאדם אומר 'כואבת לי הבטן', זו לא החסימה, אלא נגזרת שלישית או רביעית שלה. יכול לגרום לה מתח נפשי, כעס, או תסכול שאותו אדם לא מביע. אי אפשר להתייחס לכאב הבטן בלי להתייחס לחסימה הראשונית, שהיא שורש הבעיה. לכן, התשאול שהמטופל עובר אצלי, אחרי שעבר את כל הבדיקות

 הקונבנציונליות, יכלול שאלות על מקום העבודה ועל סיבות אפשריות למתח נפשי, לכעס וללחץ. אני מנסה לקלוט ממנו את הדרמה שבה הוא נמצא".

האבחון שלו משתמש גם בכל היתרונות של המדע המודרני. המטופל מגיע אליו בדרך כלל אחרי שעבר את שורת הבדיקות הארוכה, כולל שקיעת דם, בדיקת נשיפה לגילוי כיב כיבה, בדיקות אנדוסקופיות (שנותנות תמונה על המתרחש במעמקי מערכת העיכול) ועוד. מה עוד? למשל, הפיתוח החדיש של כמוסת וידיאו, שאפשר פשוט לבלוע ולקבל באמצעותה תמונה מדויקת ביותר של מערכת העיכול מבפנים.

סלומון: "בדיקת הנשיפה, למשל, שבה החולה נושף לתוך מכשיר, כדי לזהות את החיידק הגורם לאולקוס, היא דוגמה לבדיקה קונבנציונלית שנותנת לנו כיום יתרון אדיר לעומת שיטות האבחון בעבר. הרעיון הוא שכל אחד מהצדדים יהיה בקי ולו ברמה הבסיסית ביכולות של הצד השני, וכך יידע לנצל את המיטב של כל אחת מהרפואות לטובת המטופל".

מחקרים שנערכו לאחרונה בארצות הברית מגלים נתונים מפתיעים: מתברר, שקרוב ל־40% מהמטופלים במחלות הקשורות למערכת העיכול טופלו גם ברפואה משלימה. והנתון החמור הוא זה: 75% מהם לא דיווחו על כך לרופא המטפל הקונבנציונלי. למה? אולי כי חשבו שהוא לא יאהב את זה, אולי כי חשבו שזה לא רלוונטי. בכל מקרה, הנתק הזה הוא, כמובן, ממש לא בריא.

אז איך מטפלת הרפואה הסינית בבעיות של מערכת העיכול? בהתאם לארבעת עמודי התווך הידועים שלה: דיקור (אקופונקטורה), רפואת צמחים ותזונה סינית, צ'י קונג (אמנות תנועה ונשימה, שתרגול קבוע שלה מרגיע ומאזן מערכות פנימיות) וטווינה (פיזיותרפיה סינית, שמאפשרת לעסות גם את האיברים הפנימיים).

הטיפול יכלול בדרך כלל את מרבית המרכיבים, בהתאם לצורך. סלומון: "הייתה לי מטופלת שסבלה מעצירות כרונית קשה. הבעיה הייתה תפקודית. זיהיתי אצלה מקור מתח חזק מאוד, שהיה קשור לעבר שלה. בחרתי לדקור אותה בשתי נקודות, שקשורות בהתרה של רגשות חסומים. האשה חזרה אחרי שבוע וסיפרה שהיו לה כמה יציאות גדולות מאוד, שזה היה הישג דרמטי. מבחינתי היה יותר מעניין כשאמרה שהיא מרגישה ש'כל הג'יפה הרגשית יוצאת ממנה'. זה מסמל את הקשר בין גוף לנפש: כמו שצואה היא פסולת, כך יש גם פסולת רגשית שאנחנו צריכים לשחרר.

"במקרה אחר הייתה מטופלת שסבלה מנפיחות ומתעוקה של הבטן העליונה. התחושה שלה הייתה כאילו מישהו לוחץ לה על החזה, היה לה קושי לנשום נשימה עמוקה. אחת הבדיקות גילתה שיש לה בעיה של תנועתיות במערכת העיכול. לאשה היה עבר והווה של תזונה מאוד לא מאוזנת – בשעות ובמרכיבים. היא הייתה

 אוכלת מהר בעבודה, שהייתה מאוד מלחיצה. כל זה גרם למצב של תקיעות מזון בקיבה.

"הטיפול כלל דיקור בנקודות שמאזנות את התנועתיות בקיבה ומרגיעות אותה, טיפול צמחים שנועד לשפר את הפעילות האנזימטית (פירוק המזון), וגם תרגילי צ'י קונג, שעזרו לה להתמודד עם המתחים שהיא נמצאת בהם בעבודה".

העזרה שלו, אומר סלומון, נכנסת אחרי שמנמיכים את גובה הלהבה, כלומר אחרי השלב האקוטי של הבעיה. "המכנה המשותף של כל המטופלים שמגיעים אלי הוא שהם חפצים בשינוי. דרך הטיפול אני מנסה להעביר כלים שבעזרתם הם יוכלו לעשות את השינוי הזה, שיוכלו לזהות את המקומות שהם רוצים לשנות. "כשאני אומר כבד ברפואה הסינית, אני מדבר על משהו שהוא יותר רחב מהאיבר האורגני. אם אני רואה היפראקטיביות בכבד, זה אומר משהו על ההיפראקטיביות הרגשית של האדם. לכל מערכת פיזיולוגית יש משמעות רגשית.

"חשוב שיידעו על אפשרות הטיפול שמשלבת את הידע החדש עם הידע העתיק. זה אומר שהראייה של המטופל תהיה שלמה ורחבה יותר. האדם הוא לא רק הכאב שלו ברגע זה. אי אפשר להתעלם מהתהליך שהביא אותו למצב הזה. עם זאת, חשוב לציין שהטיפול משפר תפקודים פיזיולוגיים ומקל על כאבים או נפיחות".

עומדים חסרי אונים

ד"ר אלון לנג, גסטרואנטרולוג בכיר במכון למחלות דרכי העיכול בתל השומר, מודה שלמדע המודרני יש עוד הרבה עבודה כדי למצוא תשובות לבעיות בתחום העיסוק שלו: "הרבה פעמים, כשהבעיה פונקציונלית, אנחנו עומדים חסרי אונים, בלי טיפול שממש פותר את הבעיה. אנחנו יודעים להציע תרופות, שלעתים רק מקילות על הכאב, ולחלק מהן יש תופעות לוואי. המחקר מנסה כל הזמן למצוא פתרונות טובים יותר. יש תרופות שונות לתופעות שונות של תסמונת המעי הרגיז, ומתאימים למטופל את התרופה המתאימה לו ביותר. אבל להגיד שזה תמיד פותר את הבעיה, לא יהיה מדויק".

למה דווקא מערכת העיכול מתאימה לטיפול בדיקור הסיני?

ובכל זאת - כשהבטן כואבת - לכו לרופא (צילום: פוטוס)

"מפני שיש בה המון עצבים, והדיקור משפיע עליהם ביעילות. לא סתם קוראים לה 'המוח השני', בגלל מערכת העצבים האוטונומית שלה. הרבה רפלקסים פועלים בה באופן אוטונומי ויש השפעה הדדית בינה לבין מערכת העצבים הכללית. מתח במערכת הכללית יכול לשבש את מערכת העיכול, וקיבה לא רגועה יכולה להכניס את האדם למתח".

האם יש פתיחות ברפואה המערבית לדיאלוג עם הרפואה הסינית?

"עד לפני עשר שנים חשבנו שזו שטות גמורה ולא היינו מוכנים לשמוע על זה. היום הרבה רופאים מבינים, שכרגע אנחנו לא יכולים לתת מענה להכל, וגם לא שוללים את האפשרות שדיסציפלינות אחרות יכולות לעזור. אם עושים את זה בצורה משולבת – בלי לבטל או לפסול את האחר - זה יכול להועיל. אבל עדיין יש הרבה רופאים שחושבים שזה לא נכון ושלא צריך את זה.

"הדרך שלפיה אנחנו שופטים מה עובד ומה לא היא דרך מחקרים. קשה לנו לקבל את כל מי שלא עובד בצורה הזאת. אז עכשיו מתחילים לעשות ניסויים מבוקרים, ואנחנו יכולים לקרוא את התוצאות, וזה מתחיל לשכנע יותר. כיום, כשיש לי חולה שנראה לי שהמטפל המשלים יכול לעזור לו, אני שולח אותו אליו ואנחנו מתייעצים. אבל בכל זאת, אם כואבת לך הבטן, לך קודם כל לרופא".