מוצאי יום כיפור שנת 2010:
אחרי שהחזרנו לחיק האסלאם את ירושלים המזרחית, ועל רקע חילופי האש היומיומיים בין בירת ישראל ובירת פלסטין, פרצו שוב – פעם שנייה במהלך השנתיים האחרונות – מאורעות קשים בין יהודים לערבים בעכו. מאורעות אלה מביאים אותנו בהכרח למסקנות הבאות:
עכו מעולם לא הייתה עיר מאוחדת! היהודים הרי מדירים את רגליהם מהשכונות הערביות שלה, והערבים המתגוררים בעיר, שרובם מובטלים ודחוקים לשוליים רק רוצים לפגע ביהודים. הפיגוע האחרון הוא ההוכחה ליחסים האמיתיים בין עכו היהודית ועכו המזרחית. האם פיגוע המכונית השכיח מאיתנו את פיגועי הטרקטורים ההם?
מאז שישראל כבשה את עכו לא חדלה עיר-קדושה-לאסלאם זו להיות מושא חלומותיהם של המוסלמים בכל העולם. הם רואים בה עיר קדושה, המקום הרביעי בקדושתו, בעיקר בגלל מסע הלילה של סינדבאד הספן לנמל עכו ועלייתו הניסית לסטלה מאריס, על פסגת הר הכרמל, משכן האל והמלאכים. המסגדים שבעכו הם הוכחה לאופייה המוסלמי, וריחות השוק הם אותם ריחות של שוקי ביירות, דמשק ועמאן.
מעולם לא התפללנו לעכו והיא מעולם לא הייתה סלע קיומנו. עיריית עכו המאוחדת מעולם לא השקיעה את הסכומים הנדרשים לתשתיות בשכונות הערביות, כי מעולם לא התקבלה בה החלטה אמיצה לקיים ולבצע באמת את חוק איחוד עכו. האבטלה והניכור שוררים בקרב תושבי עכו המזרחית והניתוק מיתר חלקי המולדת מעיקים על מצבם הנפשי.
יש לשים את עכו על שולחן המשא ומתן מייד, כי רק אם ניתן להם את עכו המזרחית הם יוכלו להקים בה את בירתם, וכך גם למדינתם בעלת הרצף הטריטוריאלי יהיה עתיד. עכו היא מרכז חייהם הציבוריים והלאומיים, ואם רק ניתן להם אותה, הם בטח יקיימו איתנו יחסי שכנות טובה, דו קיום, חיבוקים ונשיקות.
השכונות היהודיות בעכו מרגיזות אותם, כי הן בנויות על אדמה גזולה, הן מנקרות עיניים בבניינים הגבוהים והמפוארים, בעוד שהשכונות שלהם מוזנחות ומאופיינות בבנייה לא מוסדרת ולא מסודרת, ללא היתרים וללא תשתיות. הפסולת נערמת בשכונות הערביות והעירייה כלל אינה טורחת לאסוף אותה.
החפירות שמבצעות בעכו רשות העתיקות ועמותות יהודיות של מתנחלים חמומי מוח, אינן מדעיות אלא בעלות אופי פוליטי, ונועדו רק למצוא שרידים יהודיים שיוכיחו שעכו הייתה עיר יהודית שבנו המלכים דוד, שלמה והורדוס.
העובדה שישראל הכריזה על עכו כבירת הגליל אינה מעלה ואינה מורידה: עכו היא עיר כבושה, אף מדינה בעולם לא הכירה בכיבוש הישראלי, ושום שגרירות של שום מדינה לא נמצאת בעכו.
יש לחלק את עכו על פי המתווה שהציב הנשיא האמריקני הידידותי ביותר שקם לישראל: חלוקה אופקית, באופן שלמוסלמים תהיה ריבונות על כל מה שמעל לקרקע, ואילו לישראל תהיה ריבונות על מה שמתחת לקרקע. היהודים ממילא יודעים היטב איך לחיות שם, מאז ומעולם.
ממשלת ישראל בוודאי תשמח לשים את עכו על שולחן המו"מ, שכן כך יזכו ראש הממשלה והשרים לחסינות מפני חקירות, בשל העובדה הידועה לכול שהאג'נדה של התקשורת קובעת שיש לחלק את עכו כדי להגיע לשלום עם תושביה המקוריים.
והחשוב ביותר: אם נשתחרר מעכו נפחית גם את הלחצים הדמוגרפיים, נגדיל את שיעור התושבים היהודיים במפרץ חיפה ונבטיח שליטה ישראלית בחלקים היהודים של המפרץ לתמיד, או עד שיפרצו מהומות בין יהודים וערבים בחיפה. אז נקבע שיש לחלק גם את חיפה כי מעולם לא הייתה חיפה עיר מאוחדת! היהודים הרי מדירים את רגליהם מהשכונות הערביות של... יפו... ורמלה... ולוד... ובאר שבע... וכרמיאל... ונצרת עלית...
וחג שמח לכל בית ישמעאל.
ד"ר מרדכי קידר, המחלקה לערבית, ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן
