פישר: איני צופה קריסה של מוסד פיננסי

בימים כתיקונם היה סטנלי פישר חוגג את חג הסוכות בכינוס השנתי של קרן המטבע בוושינגטון, כשלצדו כמה מעמיתיו הכלכלנים המובילים בעולם, יהודים גם הם. אבל אלו אינם ימים כתיקונם, ופישר נאלץ לוותר על המפגש השנתי עם עמיתיו לשעבר בקרן. "חשבתי שבזמן כזה יהיה נכון יותר להישאר בארץ, כדי להיות עם היד על הדופק", הוא מסביר בראיון מיוחד שהעניק ל"כלכליסט" לפני ימים אחדים.

אם מישהו מצפה למצוא אצל סטנלי פישר סימנים לכך ששיא המשבר מאחורינו, הוא כנראה יתבדה. פישר, זהיר מתמיד, לא ייפול למלכודת הזו. "אתה אף פעם לא יכול לדעת מתי החלק הרע של המשבר נמצא כבר מאחוריך", הוא אומר בתשובה לשאלה, ומוסיף: "אבל ברור שמה שנעשה עד עכשיו באמריקה הוא צעד מאוד חשוב לטיפול במשבר. זה סימן שממשלת ארצות הברית מבינה את חומרת המצב".

מה צפויה אמריקה לעשות כעת? 

"עכשיו האמריקאים צריכים להחליט מה לעשות עם הכסף שאושר במסגרת תוכנית הסיוע, ואני מבין ששר האוצר האמריקאי הנרי פולסון בחר בעשר חברות שיעזרו לו בכך. אני לא יודע מה בדיוק הם יעשו, אבל אני מניח שמעבר לקניית נכסים בעייתיים הם גם יכניסו הון ישירות לבנקים, דבר שמותר להם לפי הגרסה החדשה של תוכנית הסיוע.

"הם צריכים לטפל בבעיות במערכות הבנקים שלהם. אם ייקח להם שלושה שבועות לגבש עמדה מוסכמת, לא כדאי להם בכלל להתחיל בכך. באופן עקרוני, כל מדינה יכולה לטפל בבעיות שלה. הם יכולים להתייעץ, אבל לא כדאי להם לחכות עם זה הרבה זמן. זה לא קל באירופה, כי לכל מדינה יש האינטרסים שלה. הכי חשוב זה שהם יפעלו".

"כבר בשלב הקודם של המשבר, זה שהתחיל עם ליהמן ברדרס ועם AIG, ראינו השפעות על השווקים הפיננסיים שלנו, דוגמת ירידות בבורסה. אבל לא ראינו השפעות על המערכת הבנקאית שלנו. עכשיו גם מגוון הערוצים הפיננסיים מתחילים להיכנס לתחום ההשפעה, והשאלה היא איך נתמודד עם זה. התחלנו כבר מזמן להכין תרחישים, לחשוב איך להתמודד עם הבעיות. אנחנו נערכים לטפל בתופעות שאולי נראה בארץ".

"לא. לדעתי הקמת מערכת ביטוח פיקדונות היא עבודה ביורוקרטית גדולה ומסובכת, שתחייב את הבנקים להתמודד עם מערכת פיקוחית נוספת. בסוף, מה שאנחנו רואים בחו"ל הוא שכאשר מתפתח משבר - הממשלות מתחילות לשנות את הכללים והן נותנות גיבוי לבנקים שכשלו. לכן לדעתי זה מה שנקרא 'מבנה מוסדי עודף'. בניית מוסד כזה תחייב למעשה להטיל עוד מס על הבנקים. בסוף, כשיגיע הזמן, נמצא דרך לטפל בזה, והדבר לא יהיה כלל לפי הכללים שנקבעו בהתחלה, כמו מה שקורה עכשיו בארה"ב ובאירופה".

"אני לא מדבר על זה. אנחנו צריכים לבדוק את כל האפשרויות. אנחנו לא מפרסמים את כל התרחישים שלנו".

"אין שאלה אם מה שקורה בעולם משפיע עלינו וישפיע גם בעתיד, אבל השאלה היא באיזו מידה. אבל, שוב, לפי הבדיקות שנעשו בפיקוח על הבנקים, אין במערכת הבנקאית שלנו סיכונים גדולים. נכון שלכל הבנקים הישראליים יש יתרות פתוחות בבנקים בחו"ל, אבל אם אנחנו רואים שהממשלות באירופה מתייצבות מאחורי הבנקים שלהן ואת מה שקרה עם בנק וואקוביה בארה"ב, ברור שכל הממשלות החליטו שאחרי פרשת ליהמן ברדרס זה לא יהיה כל כך חכם לתת לבנקים גדולים ליפול במצב כל כך רגיש כמו המצב הנוכחי. לכן אני לא רואה סכנה גדולה בעצם העובדה שלבנקים שלנו יש יתרות בחו"ל.

קיים חשש לקריסת מוסד פיננסי רציני בארץ?

בלי "בשלב זה"? 

 "בלי 'בשלב זה'".

"תמיד. אתה תמיד צריך להיות מודאג, לשאול את עצמך כל הזמן אם אתה אולי לא רואה דברים שקורים. זה חלק מהתפקיד להיות מודאג. לפעמים המשבר מתפתח לפי הספר וכל מה שחשבת שאולי יקרה אכן קורה, ולפעמים מתרחשים דברים בלתי צפויים".

המציאות החדשה שנוצרה בשוק ההון בעקבות יישום המלצות ועדת בכר לא מסכנת את החוסכים?

"ועדת בכר לא שינתה את כללי הפעולה של הקרנות. גם כאשר הקרנות היו בבעלות הבנקים הן יכלו להשקיע בנכסים שהן משקיעות בהם כיום. מה שקרה לכן בשוק ההון היה קורה בכל מקרה. מי שמשקיע במניות או באגרות חוב קונצרניות מפסיד בממוצע. השאלה היא מה קרה לאיכות הניהול של הנכסים האלה, ואין לנו כרגע סיבה לחשוב שאיכות הניהול של הקרנות ירדה. אני חושב שגם ללא ועדת בכר היינו רואים דברים דומים או זהים למה שקורה עכשיו.

המאמר המלא מפורסם ב"כלכליסט"