המשבר במכבי ת"א: ווייט וסימונס מתנדנדים

אחרי העונה השחונה שעברה על מכבי תל אביב, יכולים היו במועדון הצהוב להתנחם, ספק בצחוק ספק בעלבון, בזכייה בגביע ווינר. שנה אחרי התואר האחרון, עם עוד מהפכה חסרת תקדים בסגל, ארון הגביעים מתחיל להעלות אבק. שבעה הפסדים ברציפות (ותסלח לנו נבחרת אלופי צה"ל), גם אם מדובר במשחקי אימון, הם ציון דרך בחייה של קבוצה לחוצה כמכבי.

• קרלוס ארויו: "אין למכבי ת"א זמן לתירוצים"
• אפי בירנבוים: "אנחנו באחד מהרגעים הקשים שיש"
  

ההדחה המוקדמת מגביע ווינר, 79:77 בידי גליל/גלבוע, תהפוך לסוג של ערב מכונן בעונה הזו. בעוד עשרה ימים יתארחו אפי בירנבוים וחניכיו באולם ע"ש דראז'ן פטרוביץ' בזאגרב. ציבונה לא נראית כאחת מאריות היורוליג, אבל נכון לעכשיו מסתמן כי כל קבוצה שתעבור ליד הצהובים תוכל לנצח אותם.

הכתובת כבר על הקיר

רודני ווייט וטרה סימונס כבר סומנו כצמד הבעייתי ומכבי החלה לחפש להם מחליפים עוד לפני ההפסד אמש. לגבי ווייט, אין מדובר בהפתעה גדולה. אמנם גיליון ההתנהגות שלו מחוץ למגרש עדיין נקי, אבל על הפרקט ניתן לראות בבירור עד כמה הוא רחוק מלהתחבר לקבוצה ועד כמה הוא מחפש בעיקר את הסטטיסטיקה האישית.

לגבי סימונס, המצב מורכב יותר. אין עוררין לגבי אופיו ו/או כישוריו, אולם זו לא הפעם הראשונה שהוא סובל מקשיי התאקלמות. האם מוקדם מדי לחרוץ את גורלו? ייתכן. ההשתלבות האיטית של אנתוני פארקר תשמש לעולם כסנגוריה על שחקנים מסוגו של סימונס, אבל במצבה הנוכחי של מכבי - הסבלנות קצרה מתמיד.

זה עדיין לא אומר שהשניים צריכים להתחיל לארוז. אצל הצהובים, כמו אצל הצהובים, ההחלטות הללו אינן מתקבלות במהירות - ע"ע נואל פליקס, שבילה כאן עונה שלמה מבלי לתרום דבר. לא ברור עדיין מי מהשניים, אם בכלל, יוחלף. הכתובת, בכל מקרה, כבר מרוססת על הקיר.

קרלוס ארויו. לא מצליח להפוך את חבריו לשחקנים טובים יותר (חגי אהרון) 

עדיין לא שאראס

הודעות הטקסט מאימון הבכורה של קרלוס ארויו זרמו בקצב אש. רובן ככולן עסקו בהשוואות לשרונאס יאסיקביצ'יוס, וכעת נחשף העוול הגדול שנעשה לרכז הליטאי. ייאמר לזכותו של ארויו שהוא השחקן הבולט במכבי עד כה, אבל בינתיים הוא לא נראה כמי שמצליח להכניס את חבריו למשחק ולהפוך אותם לשחקנים טובים יותר. חובת ההוכחה חלה עליו, ובינתיים עדיף לכל הצדדים שהשם המפורש שאראס לא יישמע בסביבתו.

למרות שארויו הוא האחרון שהוחתם במכבי מודל 2008/09, הוא השחקן החשוב ביותר בה. וזה אומר הכל. שוב הצהובים בנו עצמם מהסוף להתחלה ובעיקר לרוחב. ידידי חגי סגל תהה עוד בעונה שעברה מדוע להחתים שמונה זרים בארבעה מיליון דולר, כשאפשר להביא שלושה תותחים באותו מחיר. השאלה הזו רק החריפה בקיץ הנוכחי, ומכבי משלמת עליה הפעם מוקדם מהצפוי.

סגל רחב, ארוך וחד גוני

לאורך השנים, בירנבוים דגל ברוטציה קצרה. אמנם אין דין בני השרון שמשחקת פעם בשבוע כדין מכבי הלחוצה, שמקיימת שני משחקי עונה בשבוע - אבל מתחילת הדרך בלטו אובדן השליטה והדרך, במה שאמורה היתה להיות בניית הסגל הצהוב לשנים הבאות.

למכבי לא חסרות בעיות בקו האחורי, שתלוי בארויו באופן טוטאלי, אלא שדווקא הקו הקדמי הוא עקב האכילס שלה. שלושה אנשים וחצי אמורים למלא את החלל שהותיר ניקולה וויצ'יץ', אבל המצב מבליט את החד גוניות והבינוניות שיש למכבי באזור הצבע.

אסטבן באטיסטה נראה כמי שמעולם לא מסר כדור ברחבה, דיאור פישר רחוק שנות אור מאינטליגנציית המשחק של הקרואטי, ווייט נוטה לברוח החוצה וליאור אליהו לעולם לא יהיה הביג מן האולטימטיבי. אגב, היחסים בין באטיסטה לאפי לא בדיוק מזכירים רומן לוהט. עימות אחד בגזרה כבר נרשם, ולא מן הנמנע שיהיו עוד כמה בעתיד הנראה לעין.

קטש בגן נר. דרכו לא מפסיקה להצטלב עם זו של אפי (צילום: חגי אהרון)

סגירת המעגל של קטש

הסיטואציה אמש בגן נר הזכירה נשכחות. מכבי מוצאת עצמה חסרת אונים מול קבוצה קטנה, שצולפת מכל מצב ועושה ממנה צחוק. דייויד פדרמן ושמעון מזרחי

שומרים על ארשת קפואה, אבל את הצבעים שהם מחליפים קשה להסתיר. העיניים, בינתיים, נישאות לעבר עודד קטש על הקווים.

בפעם שעברה זה קרה באולם זיסמן, כשעירוני רמת גן דרסה את מכבי ושמה קץ לדרכו של הכותש בתל אביב. אתמול התהפכו היוצרות. הגליל וקטש חגגו, את מקומו של בריאן טולברט תפס בריאן רוברטס, ורק בירנבוים לא הבין איך לעזאזל הוא נקלע לכל המסיבה הזו.

אפי מבוגר מקטש ב-20 שנה, אבל דרכיהם לא מפסיקות להצטלב. במשחקו הראשון של עודד כמאמן, הוא הפסיד עם הגליל לבירנבוים והפועל תל אביב באוסישקין. שני הקאמבקים שלו לכפר בלום סומנו בהפסדים לאפי ובני השרון, וגם תבוסת הבכורה שלו כמאמן מכבי בליגה היתה, איך לא, לאותה קבוצה מהרצליה ורעננה ונגד אותו מאמן ותיק. אמש פגש קטש את בירנבוים בהופעתו הרשמית הראשונה בגן נר, ובפעם הראשונה הצליח להוריד את הקוף מהגב ולנצח אותו.