מתקפת הזומבים
אנשי-זאב, נינג'ות ודמויות מהתנ"ך התקבצו ברחבת הסינמטק, במסגרת פסטיבל "אייקון" ה-12 למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים. פגשנו כמה חברים מכוכבים אחרים במרכז תל-אביב
ילדים נלחמים במבוגרים, נערות נלחמות בנערים, נינג'ות נלחמים בחיילים. זה מה שקרה בחול המועד סוכות, בפסטיבל "אייקון", בערב שהוקדש למשחקי תפקידים. אל דאגה, אף נינג'ה לא נפגע. החרבות שלפניכם, עשויות ספוג.
לזירה העגולה שהוקמה ברחבת סינמטק תל-אביב, עלו בזה אחר זה מתמודדים, חלקם נקראים על שם דמויות מעולם הפנטזיה, חלקם ביקשו להיקרא על שם לוחמים עבריים וחלקם דבקו בשמם המקורי. אבל כולם היו מיומנים באופן מפתיע בניפוף הלהבים הרכים.
משחקי התפקידים החיים משחזרים בדרך כלל קרבות מפורסמים שמקורם היסטורי (קרב גמלא, קרבות שניהל המלך ארתור), או פנטסטי ("שר הטבעות"). הלוחמים בפסטיבל "אייקון" מספרים שאי שם בין החפצים נח לו ראש של דרקון שהיה אמור להיות במרכז העניינים אבל בסופו של דבר הם לא היו זקוקים ליותר מדי אביזרים חיצוניים. הזירה והקהל הספיקו להם.
בקהל, צפו בלוחמים גברים שהתלבשו כערפדים, נשים שהתלבשו כנסיכות, קבוצה של חברים שהתחפשה לדמויות בהשראת משחק המחשב "וורלד אוף וורקראפט" ובמפתיע, לא מעט אנשים "רגילים".
משחק התפקידים שהתחולל לפניהם לא כלל הטלת קוביות וכשפים כנהוג במשחקי תפקידים שולחניים, אלא רק הטלת מתמודדים. בשולחן צדדי ישבה חבורה של פרשנים, אחד אימץ לעצמו מבטא אמריקאי אה-לה טל ברודי, אחר דיבר על זוהיר בהלול כאליל ומקור השראה.
איש זאב, נינג'ה או מכבי, כולם הבטיחו שמדובר בסך הכל בתחביב ובחיים האמיתיים הם לא מגלמים שום דמות לוחמנית. "כמו שאחרים משחקים כדורגל, אני משחק זומבי", אמר לנו לוחם לבוש חצאית סגולה. "זה בדיוק אותו דבר, כולנו משחקים משחק".
לוחמת בפסטיבל "אייקון". בסך הכל משחק
מומלצים
