לקטרינה שרוט, פיזיותרפיסטית גרמנייה שנולדה בשנת 1894, הייתה בעיה שהטרידה אותה מאז היותה נערה. היא סבלה מעקמת שעיוותה את גופה. בניגוד לרבים אחרים בתקופתה, היא לא השלימה עם המצב הזה והקדישה שעות על גבי שעות בניסיון למצוא דרכים לתקן את העיוות. המאמץ השתלם. היא גילתה שתנוחות מסוימות, תנועות וטכניקות נשימה, יכולות להפוך את העיוות לבולט פחות.
ב־1924 היא פרסמה את השיטה שלה, שנקראת עד היום על שמה, שיטת שרוט. בשנים האחרונות זוכה השיטה להכרה בעולם, וגם בישראל, כחלופה לא פולשנית למחוכים או לניתוח, שהם השיטות המקובלות כיום בטיפול בעקמת ובליקויי יציבה נוספים כשהסטייה של עמוד השדרה היא יותר מ־50 מעלות. לא מדובר בשיטה אלטרנטיבית, אלא בשיטה פיזיולוגית שמרנית, המבוססת על
| לאלץ את הגוף לשנות את מתח השרירים. שיטת שרוט (צילום: ablestock) |
עקרונות מדעיים, שמטרתה למנוע כאבים ומגבלות תפקוד, לשפר את המראה החיצוני כך שהעיוות לא יבלוט, והחשוב מכל, למנוע החמרה של העקמת.
"במצב של עקמת, עמוד השדרה מפותל בצורה תלת־ממדית", מסביר דרור לוי, מומחה לשרוט המוביל את תחום בעיות יציבה ועקמת במכבי שירותי בריאות. "בעקבות זאת גם השרירים מתפתלים באותו אופן, ולמעשה משמרים את התבנית המפותלת של עמוד השדרה. שיטת שרוט מבוססת על טכניקות, אביזרים, תנועות ונשימות, שבאמצעותם מנסים לאלץ את הגוף לשנות את מתח השרירים, וכך להאריך אותם וליצור תבנית חדשה, ארוכה וישרה יותר".
לפני שמתחילים בטיפול, מאבחנים את הליקוי הספציפי שממנו סובל המטופל בהתאם לצילומי הרנטגן: איזו חוליה היא המעוותת והמסובבת ביותר, ובאיזה מצב בדיוק נמצאים השרירים בתוך תבנית העקמת.
איך זה עובד בשטח?
לוי: "בתחילה העבודה היא פסיבית, כשהמטופל שוכב בדרך כלל על הגב, והמטפל נעזר בכריות תמיכה, בסולמות, בחבלים ובאביזרי עזר שונים, כדי 'לארגן' את הגוף במצב אופטימלי וליצור מתח שרירים חדש. בהמשך המטופל לומד לנשום בצורה מיוחדת, שמטרתה להפעיל את שרירי עמוד השדרה וכך לדחוף את הצלעות ימינה ואחורה כנגד תבנית העקמת. מאחר שהצלעות מתחברות לחוליות, הן משמשות כמעין 'מנוף', שמושך אחריו את החוליות. נוסף על כך המטופל לומד לבצע תרגילים מיוחדים שמסייעים להאריך את השרירים תוך שמירה על התבנית החדשה שנוצרה".
לאילו גילאים מיועד הטיפול?
"בעיקר לילדים, משום שאצל אחוז מסוים מהילדים העקמת נוטה להחמיר, ומטרת הטיפול היא למנוע החמרה. לכן המעקב הוא עד סוף גיל ההתבגרות, כשאז העקמת נעצרת. עם זאת, מטפלים גם במבוגרים, אבל אצלם המטרות הן בעיקר למניעת כאב, לשיפור המראה החיצוני ולשמירה על המנח של עמוד השדרה".
תהליך הטיפול ארוך למדי. במקרים רבים הוא יכול להימשך יותר מחמש שנים, וזה כולל גם תרגול בבית – דרישה לא פשוטה כשמדובר בילדים. מאחר שלילדים יש בעיה של מוטיבציה ודי מהר נמאס להם לתרגל, חשוב להשקיע את עיקר המאמץ בשלב שבו יש החמרה, ואילו בשלבים היציבים יש לעשות את המינימום שיעזור לשמור על התבנית.
נכון להיום, הטיפול כבר מיושם ברוב קופות החולים. הוא אינו נמצא אמנם בסל הטיפולים, אך מסובסד על־ידי הביטוחים המשלימים.
עקמת היא עיוות במנח החוליות בעמוד השדרה. היא מוגדרת כסטייה של עמוד השדרה מקו ישר כאשר מתבוננים בו מאחור, כך שעמוד השדרה נראה כאילו הוא נוטה לאחד הצדדים ונוצר חוסר תאימות בגובה הכתפיים או המותניים. בעקבות העיוות במנח החוליות משתנה גם ההתארגנות של השרירים, כך שבצד אחד יש התקצרות שלהם ובצד השני התארכות.
העקמת יכולה להופיע כבר בילדות, אך ברוב המקרים היא מופיעה בגיל ההתבגרות, כשצמיחת השלד מואצת, ועלולה להחמיר עם הזמן. עקמת בגיל צעיר, המופיעה לפני גיל עשר, עלולה לנבוע מבעיה במבנה החוליות, מהבדלים
באורך הרגליים או, במקרים מסוימים, מגידול במוח או בעמוד השדרה. בגיל ההתבגרות, לעומת זאת, מרבית המקרים נובעים מסיבה לא ידועה (עקמת אידיופטית).
ליציבה של הילד, לנשיאת משאות כבדים או לתזונה אין קשר להתפתחות עקמת. עם זאת, העקמת שכיחה יותר במשפחות שבהן יש היסטוריה של עקמת. אבחון העקמת מבוסס בדרך כלל על צילומי רנטגן, בדיקה פיזית ובירור ההיסטוריה הרפואית.
