שתף קטע נבחר

סוף עונת הזיתים

באמצע הדרך בין שכם לרמאללה נמצא הכפר הפלסטיני אלמ'עייר. באמצע הדרך בינו לבין המאחז הלא חוקי "עדי עד" נמצא מטע הזיתים שלו, שמנקז אליו את כל הרוע שבסכסוך הישראלי-פלסטיני

קיראו לי ישמעאל. לפני מספר ימים, לא זוכר בדיוק מתי, חשבתי שיהיה זה מעניין לבלות כמה ימים כערבי פלסטיני, לצאת ולמסוק זיתים, לעבוד בשטח, בין העצים, לחזור בערב אל הבית בכפר, לראות את העולם מן הצד השני.

 

שהיתי מספר ימים בכפר הקטן אלמע'ייר, באמצע הדרך בין שכם לרמאללה, כפועל דה-לוקס, המתארח בביתו של אכרם נעסאן, 35. אלמע'ייר הוא מוקד עימות נפיץ בכל ימות השנה בין הפלאחים המקומיים למתנחלי האזור, ועונת המסיק רואה בו לעתים תכופות תבערה גדולה, כאשר לכפר צמוד המאחז "עדי עד", היושב על קרקע פלסטינית ושנגדו הוצאו כבר עשרות צווי הריסה.


אין דין ואין דיין (צילום: CIBB) 

 

במסיק האחרון, שהחל אך לפני שבוע בערך, נרשמו 4 מקרים של גניבת זיתים, כאשר מתנחלים מגיעים ומוסקים את הזיתים של הפלסטינים ותוך כדי כך גורמים להרס ונזק במטע עצמו. ארבעה ימים לפני הגעתי אל המסיק ירדו כ-20 או 30 מתנחלים אל אדמות אל מע'ייר, ומנעו מהכפריים לעבוד בשטח. ההמולה שהתפתחה השיגה את ייעודה למספר ימים: המת"ק (מנהלת התיאום והקישור) הורה על עצירת המסיק בשטח, עד ל"קיום בירור" עם המתנחלים תושבי האיזור.

 

אני מחליט לבקר, בפעם השניה בביקורי, את מאחז עדי עד. משום מקום נפתחת דלת בקרוואן הראשון. לעברי רצים באמוק ארבעה מתנחלים. שלושה מהם צעירים בריונים, והרביעי הוא כבר ממש כלב, באמת כלב בן כלב. אם קלטתי נכון, קוראים לו מקס. ענק, בהיר, נובח בטירוף, מצמצם אלי מרחק תוך 10, אולי 15 שניות.

 

"מי אתה?" צורח האחד, דרדק בן 16 או 17, עם חתימת זקן בתולי וקול מתחלף, לבוש גלימת חג לבנה. "שלום", אני עונה במתינות, "מה נשמע חבר'ה? חג שמח". "תן לי תעודת זהות!" עונה השני, בחור כבן 25, במדים סולידיים של תלמיד ישיבה, חולצה לבנה ארוכת שרוולים בתוך מכנסיים טובים. "תראה לי תעודת זהות!". לא, זה ממש לא הזמן לוויכוחים עקרוניים על חוק ועל סמכויות. המתנחלים בעדי עד לא נוטלים את החוק לידיים. הם סתם מרימים קרש.

 

  • הסיפור המלא – בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות"

 

מסיק. עכשיו העונה
צילום: AP
עימות בין מתנחלים לפלסטינים בעת מסיק הזיתים
צילום: CIBB
מומלצים