יום של הלוויות: "המלאכים נקטפו במלוא הדרם"

אלפים הגיעו בצהריים (יום ו') לבית העלמין בהוד השרון ללוות את הילה, יובל וירדן למנוחות. שם המשפחה פישר נמחק, ובמקומו נכתב הילה ז"ל לבית בכר, ירדן בת הילה ז"ל ויובל בן הילה ז"ל. האב החשוד ברצח, מייקל, נטמן קודם לכן בבית העלמין ברעננה.

הטרגדיה בהוד השרון:

• שכן: שמעתי קולות נפץ - חשבתי שמפרקים סוכה
• אסף חפץ: "משפחה נהדרת, לא היו שום סימנים"
• במשטרה לא מבינים: "הם היו זוג מהסרטים"
• קרימינולוג: "ודאי היו סימנים מוקדמים"
  

בכי וקריאות צער פילחו את האוויר בהוד השרון. אמהּ של הילה, ציפי, אמרה עם תחילת ההלוויה: "לא, אל תקברו אותו (יובל), קודם את הבת שלי. תמתינו, אחד אחד, לא ביחד. תנו להם את הכבוד". בין הבאים להלוויית האם - קצינת משטרה ובתו של ניצב בדימוס - היו מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן, השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, והשר זאב בוים.

דניאל בת ה-18, אחותה של הילה, גרמה כמעט לכל הבאים לפרוץ בבכי מר. "הילה אני אוהבת אותך, את גידלת אותי, אני בוכה עלייך פה", פנתה לאחותה המנוחה מעל הקברים. "לאף אחד לא כואב כמו שלי כואב, היא היתה האחות היחידה שלי. יובל היה החיים שלי, לא אהבתי אף אחד כמו שאהבתי את הילד הזה. את האמא הביולוגית שלו, אני האמא השנייה שלו. רצחו אותו בשלושה כדורים.

האב יהודה בכר מחזיק את בתו דניאל (צילום: עידו ארז)

"אני רק חשבתי שכשאבוא מהבסיס את לא תתני לי לנשק אותו, כי אני חולה, ועכשיו אני לא אנשק אותו יותר לעולם", סיפרה דניאל. "המפקד בא אליי בתור לחדר אוכל, הצדעתי לו והוא אמר לי: אחותך נפטרה. ואני מתקשרת למייקל שיענה לי, שיגיד לי מה קרה לה... לקחו לי את הטלפון ואז הגעתי הביתה ואמא שלי אומרת לי: רצחו אותם, את שלושתם.

"לא רוצה, אני לא יודעת איך אני ממשיכה בלעדיך - יובל וירדן חתלתול קטן... אני לא מאמינה שנשב ביום שישי עם אמא ואבא ויובל לא ירקוד בסלון וישיר שירים של הפסטיגל. לא היה עוד ילד כמוהו, הוא היה הילד שלי ואתה לקחת לי אותו ואת אחותי 18 שנה, האחות היחידה שהיתה לי". 

בדרכם האחרונה (צילום: עידו ארז)

"היינו משפחה מאושרת, עד אתמול בבוקר"

עוד דיברו בנות הדודה אופיר ורעות, שסיפרו על הילה - אותה תיארו כחכמה, שנונה וטובת לב, אם למופת ובת מסורה ואוהבת. "מה נספר עליך, כל מילה תהיה קטנה. טוּב לבך היה הדבר הראשון שכל אדם זר מבחין בו, כל דבר שלקחת עלייך עשית בצורה מושלמת. יובל שלנו, ילד בן שנתיים, דיבר בשפה עשירה, שר, היה עליז, היה תמיד במרכז הבמה, גוש של חיוכים ואהבה, שהצחיק את כולם, שר את שירי חג סוכות והכין קישוטים לסוכה...  

"רק לפני שישה שבועות נולדה ירדן, ילדה מושלמת. שני מקורות מים, אושר צרוף נפל בחלקנו. היינו משפחה מאושרת, משפחה מלוכדת ומסורה. עד אתמול בבוקר. אז נגדע האושר בצורה כל כך אכזרית. שלושה מלאכים נקטפו במלוא הדרם, המכתב הזה אליך ימשיך להיכתב עוד ימים רבים".

נפרדים מהילה, יובל וירדן (צילום: עידו ארז)

מוקדם יותר הובא למנוחות פקד מייקל פישר, האב והבעל החשוד ברצח. בהלווייה לא נישאו הספדים. אמו ואחותו של מייקל, שאיבדו לפני כשנה את אבי המשפחה שהתאבד לאחר שנים של מחלה קשה, גילו איפוק -

 אך נוכחים רבים לא עצרו את דמעותיהם. דודו של מייקל סיפר שרק בשבוע שעבר הם נפגשו, ועכשיו הוא צריך להגיד עליו קדיש.

בין המלווים היו מפקד מחוז מרכז, ניצב ניסים מור, סגנו, תת-ניצב מאיר בוקובזה, וכן מפקדו של מייקל, ראש היחידה המרכזית של מחוז המרכז, תת-ניצב אבי נוימן.

פישר, שהובא למנוחת עולמים בלוויה אזרחית - ולא משטרתית - בשל החשד ברצח המשפחה, נטמן בקצה חלקה. קברו הוא קבר בודד. בסיום ההלוויה הונחו על הקבר הטרי זרים רבים.