"אבו נידאל ריגל עבור ארה"ב בעיראק"

על-פי המסמכים, שנכתבו על-ידי השירותים החשאיים של עיראק ויועדו לעיניו של הנשיא דאז, סדאם חוסיין, אבו נידאל קשר קשר עם האמריקנים, ובעזרת מצרים וכוויית ניסה לאסוף ראיות הקושרות את סדאם לארגון אל-קאעידה. כל זאת, על-מנת לתת לממשל של ג'ורג' בוש הבן לגיטימציה לפלישה למדינה, שאכן התרחשה בסופו של דבר בשנת 2003.

אבו נידאל, שנולד ביפו ב-1937 תחת השם חליל אל-בנא ומת בעיראק באוגוסט 2002, התאבד לאחר שהבין כי השירותים החשאיים של סדאם חשפו את מעשיו. הערכת החוקרים העיראקים באשר לפועלו של אבו נידאל, כמו גם שעותיו האחרונות, מתוארת לפרטים בדו"חות שהגיעו לידי "האינדיפנדנט".

על-פי המסמכים, אבו נידאל עמד בקשר עם נציג של משפחת א-סבאח השולטת בכוויית, והוטל עליו "לבצע פעולות טרור בתוך עיראק ומחוצה לה". לפי אותם דו"חות, "נוכחותו של אבו נידאל בעיראק נועדה לספק לאמריקנים את ההוכחות הדרושות לטענתם, לפיה עיראק מסייעת לארגוני טרור".

בדו"ח מגולל סופו המר של אבו נידאל, אחרי שהבין כי למודיעין העיראקי ראיות חותכות באשר למעשיו. "כשנתבקש להתלוות אל שומריו למקום בטוח יותר כדי להמשיך את החקירה, הוא ביקש להחליף בגדים, וכשנכנס לחדר השינה שלו - התאבד. כל נסיונות ההחייאה עלו בתוהו", נכתב במסמכים.

אבו נידאל עמד מאחורי שורה של מעשי טרור, בהם מצאו את מותם גם ישראלים רבים. בין השאר היה ארגונו, "פתח – המועצה המהפכנית", אחראי ב-1982 לניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, וכן לירי לעבר דלפקי "אל-על" בנמלי התעופה ברומא ובווינה ב-1985 ולפיגועים בשגרירות ישראל בקפריסין ב-1984 ו-1988. בסך הכל מיוחסות לאבו נידאל התקפות ב-20 מדינות, בהן נהרגו או נפצעו יותר מ-900 בני אדם.