מחר: כ-96 אלף יחלו את הלימודים במכללות

בעוד גורלה של שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות לוט בערפל, יעברו מחר (יום א') יותר מ-96 אלף סטודנטים בשערי המכללות ויפתחו את שנת הלימודים האקדמית. כשבוע לאחר מכן אמורים כ-174 אלף סטודנטים להתחיל ללמוד באוניברסיטאות, אולם ועד ראשי האוניברסיטאות הודיע, כי לפי שעה לא ייפתחו הלימודים בשל הסכסוך המתמשך עם משרד האוצר.

לדברי יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, פרופ' שוש ארד, במכללות סבורים כי "בשלב זה לא צריכים לשבות". ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין, אמרה כי "החלטנו לפתוח את שנת הלימודים, לא כי אנו שמחים מהמצב התקציבי, אבל אנחנו לא חושבים שזה צריך לבוא על גב הסטודנטים". לדבריה, "יציבות היא חלק מהעניין".

מרבית הנרשמים לתואר ראשון בישראל לומדים במכללות. בין כ-171 אלף הסטודנטים לתואר ראשון, צפויים ללמוד כ-39 אחוזים מהם בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, לעומת כ-61 אחוזים במכללות: 44 אחוזים מהסטודנטים ילמדו במכללות האקדמיות, 12 אחוזים במכללות להכשרת מורים וחמישה אחוזים במסלולים האקדמיים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות.

סטודנטים בטכניון. כ-171 אלף בתואר ראשון (צילום: אלעד גרשגורן) 

מספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד משיא של 78,715 סטודנטים בשנת הלימודים תשס"ד (2004) ל-75,475 בשנה שעברה. עיקר הירידה התרחשה בקרב הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, מ-70,204 בתשס"ד ל-66,835 סטודנטים בתשס"ח. במסלולים האקדמיים הפועלים באחריות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עלה מספר הסטודנטים, ובשנה שחלפה למדו שם 8,640 סטודנטים.

גם מספרם של הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות נמצא במגמת ירידה. לדברי יו"ר ארגון הסטודנטים במכללות בישראל, נתנאל איזק, "התעצמותן האקדמית והאיכותית של המכללות מחייבת את מקבלי ההחלטות להפסיק להפלות בין המכללות לאוניברסיטאות". הוא הביע תקווה, כי השנה "לא ייאלצו את ציבור הסטודנטים להיאבק על זכותם ללמוד בהנאה ולהתפרנס בכבוד".

מינהל עסקים - אין, מדעי הרוח - אאוט

כך למשל, במספרם של המועמדים ללימודי המדעים הביולוגיים חלה עלייה משמעותית, מכ-770 סטודנטים בשנת הלימודים תשנ"ה לשיא של 2,160 בתשס"ג. עם זאת, בארבע השנים האחרונות ירד מספר הסטודנטים עד ל-1,800 בתשס"ז. גם מספרם של המועמדים במדעים הפיסיקליים ירד מ-1,140 בתשס"ד ל-975 בתשס"ז.

במקצועות ההנדסה והאדריכלות עלה מספרם של המועמדים מכ-3,000 בתשנ"ה לכ-5,300 בשנת תשס"ז. במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ירד מספר המועמדים משיא של כ-3,650 סטודנטים בתשס"א לכ-2,000 בשנים תשס"ו ותשס"ז.

נתון זה הוא ביטוי מובהק לשינויים הקיצוניים שהתחוללו בענף ההיי-טק בשנים האחרונות. מספר הנרשמים בעדיפות ראשונה ללימודי רפואה בתשס"ז היה 1,635 לעומת 1,565 בתשס"ו.

מספרם של המועמדים ללימודי משפטים ירד בתשס"ז לכ-1,985 מועמדים, לעומת כ-2,400 בתשס"ד ושיא של 3,100 מועמדים באמצע שנות התשעים. ירידה משמעותית זו נובעת מהפניית מרבית הביקוש ללימודי משפטים אל המכללות האקדמיות. לעונת מדעי החברה, שבהם לא חל שינוי משמעותי, מספרם של המבקשים ללמוד לימודי עסקים עלה בתשס"ז ל-1,845, לעומת 1,750 בתשס"ו. במדעי הרוח, הנלמדים בעיקר באוניברסיטאות, נמשכת מגמת הירידה במספר המועמדים, 28 אחוזים פחות בארבע השנים האחרונות.