שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    משברים כלכליים בהיסטוריה של ארץ-ישראל
    גם תולדות הכלכלה הארץ-ישראלית רצופות משברים, מהמשבר הכלכלי ב"פרובינקיה פלסטינה" של האימפריה הרומית ועד האינפלציה של שנות ה-80. אבל בשנים האחרונות המשק הישראלי צמוד לנעשה בחו"ל, ואינו "מייצר" משברים משל עצמו

    המשבר הכלכלי הראשון בהיסטוריה המתועדת של ארץ-ישראל, פקד את הארץ במחצית המאה ה-3 בהיותה "פרובינקיה פלסטינה" כשמה הרשמי באימפריה הרומית, אחרי חורבן הבית השני.

     

    גם המשבר ההוא, כמו הנוכחי, נבע ממשבר עולמי במושגי הימים ההם, אבל מסיבות פוליטיות שהחישו את דעיכת האימפריה. הקיסרים התחלפו בקצב

    מהיר. האנרכיה גרמה לאינפלציה ולפיחות מואץ של המטבע כדי לממן את תוספות השכר לצבא שמנע קריסה מוחלטת של השלטון. מסים חדשים הוטלו על תושבי הפרובינציות ונגבו בכוח. המשק החקלאי ברובו התפורר והארץ רעבה ללחם. ה"ארנונה" היתה המס העיקרי ושמו הרומי הוא המורשת היחידה מאז שהונצחה במערכת המסים שלנו.

     

    המאה ה-20 נפתחה במשבר וברעב הגדול ששררו בארץ במלחמת העולם הראשונה תחת שלטון הטורקים המושחת והמתפורר. שלושה משברים גדולים פרצו בשנים הראשונות של המנדט הבריטי, ב-1923, ב-1926 וב-1929 - כולם גלי הדף של משברים כלכליים באירופה ובאמריקה.

     

    המשבר הראשון הקפיא את זרימת ההון החיצוני והאשראי הבנקאי שפגעו בשיקום המשק היהודי בימי העלייה השלישית. השני נחת בעיצומה של העלייה הרביעית, רובה של בני המעמד הבינוני ממזרח אירופה שהביאו הון פרטי והקימו את תשתית המסחר והתעשייה. הם התיישבו בעיקר בתל-אביב והעניקו לה את תואר "עיר הקיוסקים".


    תל אביב - "עיר הקיוסקים" (צילום: לע"מ)

     

    משבר כלכלי בפולין עצר את העברות ההון לארץ ואת עליית בעלי האמצעים. עלו רק העניים שנוספו על ציבור המובטלים עקב התמוטטות העסקים שבעליהם ירדו מנכסיהם. המשק לא הספיק להתאושש וכבר נחתה עליו קריסת הבורסה האמריקנית ב-1929 שסגרה את ברז ההון היהודי האמריקני אשר תוכנן לפיתוחו.

     

    את המשבר הזה סיימה עליית הנאצים לשלטון, שהניעה את העלייה החמישית של יהודי גרמניה יחד עם ההסכם להעברת ההון שלהם לארץ שנערך בין ממשלת היטלר לסוכנות היהודית. הודות להון וליוזמות העולים עשה המשק קפיצת מדרגה דווקא בשנים של מאורעות 1939-1936, שנועדו בין השאר לחנוק את כלכלת היישוב היהודי.

     

    אחרי קום המדינה: מהצנע עד הדוט.קום

    סדרת המשברים שעברו על המדינה החלה מיד לאחר הכרזת העצמאות. ב-20 השנים הראשונות נבעו רובם מהמחסור במט"ח, צורכי הביטחון וקליטת העלייה, אבל לא מעט מטעמן הריכוזי-סוציאליסטי של הממשלות שהעדיפו את המשק ההסתדרותי על פני היוזמה הפרטית. משטר הקיצוב והצנע שהחל ב-1949 החזיק מעמד בקושי שנתיים. בדיעבד הוא לא היה בלתי נמנע.

     

    בעשור השקט שלאחר מלחמת קדש החל תהליך של שגשוג הודות להסכם השילומים מגרמניה למעט משבר קטן עקב פיחות הלירה ב-1962 ושנה וחצי של מיתון מ-1966 כתוצאה מתפיחת הגירעון הממשלתי. מלחמת ששת הימים שמה קץ למשבר עקב מבול התרומות של יהדות התפוצות. מלחמת ההתשה בחזית הגבולות החדשים והתגברות הטרור הפלסטיני לא הפריעו לחגיגה הכלכלית בעורף, עד למכה של מלחמת יום הכיפורים.

     

    משבר הנפט העולמי ולחץ הוצאות הביטחון הובילו אל "העשור האבוד" של המשק בין השנים 1974 ל-1985, למרות המהפך הפוליטי. העידן הסוציאליסטי התחלף בסיסמה "להיטיב עם העם" שיישומה גבל בהפקרות כלכלית. החלה חגיגת הבורסה וקריסת המערכת הבנקאית במשבר ויסות מניות הבנקים הביאה תוך שנתיים לאינפלציה תלת-ספרתית. הצמדת השכר למדד הגואה מנעה, לפחות, משבר חברתי עמוק.

     

    תכנית החירום של 1985 ולידתו של השקל החדש החזירו את היציבות למשק ואת השפיות להנהגה הכלכלית. לקחי המשברים של שנות ה-80 נלמדו פחות או יותר. המשק ידע מאז עליות ומורדות, אך לא ידע משברים עמוקים ודרמטיים - למעט אלה ש"יובאו" מחו"ל, כמו משבר התעשיה הטכנולוגית, משבר ה-דוט.קום העולמי, שפגע במשק בשנים 2002-2001 ובשילוב עם אינתיפאדת אל-אקצא, הביא את ישראל, לראשונה מאז שנות ה-50, לצמיחה שלילית.   

     

    תשומת הלב הציבורית עברה אל תנודות הבורסה שאינן משקפות בהכרח את מצב המשק. היא מבטאת יותר את השקפת עולמם של מהמרים שאינם מבדילים בין מדינה לקזינו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משברים כלכליים בהיסטוריה של ארץ-ישראל "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מלחמת ששת הימים שמה קץ למשבר
    צילום: דוד רובינגר, לע"מ
    קריסת הבורסה האמריקנית, 1929
    צילום: AFP
    טיסות
    mastercook
    מומלצים