קבוצה של ארכיאולוגים בראשות פרופ' יוסי גרפינקל וסער גנור מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית חשפו לאחרונה, באזור בו התרחש הקרב המפורסם בין דוד לגוליית, חלקים ממבצר האלה, העיר הקדומה ביותר מתקופת בית ראשון ביהודה שנחשפה עד כה. במהלך החפירות נמצא שבר קנקן ועליו כיתוב, שהחוקרים טוענים שהוא הטקסט העברי הקדום ביותר שנמצא אי פעם. הממצא נחשב לאחת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בישראל מאז חשיפת מגילות ים המלח.
הטקסט שהתגלה כתוב בכתב פרוטו-כנעני, כתב שהומצא בכנען במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס והוא הבסיס לכל כתבי האלף-בית בעולם. הטקסט כתוב בדיו על גבי אוסטרקון, שבר של קנקן ששימש מצע לכתיבת לטקסטים קצרים. על גבי האוסטרקון מופיעות בבירור חמש שורות של טקסט, המופרדות בקווים שחורים. כעת שוקדים הארכיאולוגיים על פענוח הכתובת, שהיא כנראה מכתב שנשלח מאיש לרעהו. הממצא יסייע להבנת התפתחות הכתבים האלפביתיים למיניהם.
פענוח ראשוני של הכיתוב מראה כי הטקסט מכיל את המִלים "שופט", "עבד" ו "מלך" , אך נראה כי מדובר בשמות פרטיים, כמו אחימלך או עבדאל. שמות אלו יכולים לשפוך אור על מבנה החברה והאמונות שרווחו בתקופה הנידונה. ארכיאולוגים טוענים שהטקסט הוא הודעה שנכתבה בידי סופר מיומן. תיארוך בעזרת פחמן (שיטה לקביעת גילם של עצמים) הראה כי האוסטרקון נוצר בתקופת דוד וגולית, לפני 3,000 שנה, כ-1,000 שנה לפני מגילות ים המלח.
האוסטרקון נמצא על רצפתו של אחד המבנים במבצר האלה – עיר מבצר שהתגלתה השנה בחורבת קייאפה. מדובר בעיר המבוצרת הקדומה ביותר מימי בית ראשון שנמצאה עד כה ביהודה והיא מתוארכת לראשית המאה ה-10 לפני הספירה.
חוקר מצביע על הממצא החשוב. הטקסט טרם פוענח במלואו ולכן נמנעים מלחשוף את תוכנו (צילום:גבי לרון, המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית)
מבצר האלה היא עיר גבול בין ממלכת יהודה ממזרח וממלכת גת הפלשתית ממערב. העיר ממוקמת בחלקה המערבי של השפלה הגבוהה ביהודה בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, בין שוכה לעזקה. בעמק האלה עברה הדרך הראשית שהובילה מפלשת ושפלת יהודה אל אזור ההר והערים המרכזיות בו, ירושלים וחברון, דרך ששימשה נקודה אסטרטגית חשובה באותה תקופה.
העיר הקדומה מוקפת חומה של 700 מטר ושטחה כ-23 דונם. רוחב החומה הוא ארבעה מטרים והיא בנויה מאבני גוויל ענקיות לא מעובדות (אבנים קיקלופיות), שחלקן שוקלות ארבעה עד חמישה טון. ארכיאולוגים מעריכים כי 200,000 טון של סלעים נכרו, שונעו ושימשו לבניית הביצורים. חלק בולט נוסף מהביצורים הוא שער מסיבי ובו ארבעה תאים. חלקו העליון של השער מפואר ונבנה מאבני גזית מסותתות. עד כה נחשפו בחפירות אלו 600 מ"ר ממבצר האלה, שהם רק ארבעה אחוזים מהאתר כולו.
כמה ממצאים שהתגלו באתר מצביעים על כך שהמבצר היה עיר גבול מערבית של ממלכת יהודה: האוסטרקון הכתוב עברית, היעדר עצמות חזירים ודמיון של המכלול הקרמי לשכבות מקבילות באתרים בממלכת יהודה.
משנת 1990 נשמעות גישות בחקר ההיסטוריה והארכיאולוגיה המערערות על מהימנותן ההיסטורית של מסורות דוד ושלמה במקרא. לפי גישות אלו הממלכה המאוחדת כלל לא התקיימה ומלכים אלו היו לכל היותר מנהיגים מקומיים של אוכלוסיה כפרית. הממצאים שנחשפו במבצר האלה מספקים את ההוכחה המוקדמת ביותר שהתגלתה עד היום לקיומה של ממלכה ביהודה ולקיומו של מלך חזק וממשל ריכוזי בירושלים. מיקומו של האתר ותיארוכו משתלבים היטב בסיפורי המקרא של ספר שמואל ודברי הימים. כזכור, המסורת המקראית ממקמת את הקרב בין דוד לגוליית באזור עמק האלה, בין שוכה לעזקה.
על פי פרופ' גרפינקל, זהו האתר היחיד בישראל שבו אפשר כיום לחקור בוודאות את תקופת דוד המלך. "הכרונולוגיה והגיאוגרפיה של חורבת קייאפה יוצרים נקודת מפגש ייחודית בין מיתוס, היסטוריה, היסטוריוגרפיה וארכיאולוגיה של ימי דוד המלך" אומר פרופ' גרפינקל.
החפירות והמחקר נתמכו על ידי וג'ואי סילבר, מרכז ברמן לארכיאולוגיה מקראית באוניברסיטה העברית, פאונדיישן סטון וקרן ברננן (Brennan Foundation).
● חדש ב-ynet: אפליקציית מחשבים ל
אייפון ול
אנדרואיד
