רדו מהמתנחלים
"כל גרעפץ שלהם משודר בפריים טיים היסטרי, וכלל לא משנה שהפרובוקטורים הם מיעוט בקרב המתנחלים". אסף וול ממליץ לתקשורת להירגע ומנסה לרדת לשורשי הפארנויה
לאחרונה לא ניתן לחמוק מהמתנחלים. הנה למשל על מרקע הטלוויזיה, ברגעים אלה ממש הם שורפים עץ זית ושני שתילי זעתר (שבכלל מזוהים עם הפתח). ברדיו בכל שעה עגולה הם מכים במרץ באנשי כוחות הביטחון. בכותרות האתרים הם ממלאים את הארץ במאחזים שאינם חוקיים ואף מעזים שלא לקרוא אותם על שם רבין. כל גרעפץ יהודי מעבר לקו הירוק תופס כותרת ראשית בערוצי החדשות. כתבים עמלניים ממהרים להקליטו, ארגוני השמאל לתעדו בוידיאו, ופרשני החדשות לנתח את ארומת ניחוחו, מידת עפיצותו ורמת חומציותו.
הפוליטיקאים, משרתי התקשורת, אינם מאכזבים אף הם. "קיצונים רוצים לסדוק סמכות המדינה", נאם ברק ממרומי מושבו. "לא נשלים עם מתנחלים פורקי עול", זעקו הכותרות את דברי ראש ממשלתנו במין שירת בירבור. והנה הופיע גם פואד, עם כל הצער שבדבר. "יהיה פה רצח פוליטי נוסף" הוא קובע בידענות. אחריהם נקבץ מצעד שלם של טרמפיסטים חנפנים הנאבקים על הקול השמאלי.
נמאס לי לראות את המתנחלים כל יום, כל היום, בכותרות. אדם שמעט יושר באמתחתו, אפילו ביחידות של מיליגרמים, מבחין בחוסר הפרופורציה שבסיקור התקשורתי. מזמן כבר אין מדובר בעיתונות, אלא בתעמולה פרופר.
הפרובוקטורים המתוקשרים שבין המתנחלים, הם בסך הכל מיעוט קטן מתוך רבע מליון מתיישבים שומרי חוק. אך אם ראשי המדינה החליטו לאכוף את החוק, כדאי שיגלו קצת עניין גם בתוך תחומי הקו הירוק. אנו האזרחים סובלים מנחת ידם של פורעי חוק אלימים לא פחות מנערי הגבעות, ואין איש נוקף אצבע. אזרחים נדרסים בתאונות פגע וברח חדשות לבקרים. משפחות פשע עושות ברשות הרבים כבשלהן. ומי שמדבר על מבנים לא חוקיים, טוב לו שיבקר מדי פעם במאהלי הבדואים בנגב ובוואדי ערה. אך גם מעבר לקו הירוק, הסיקור חד-צדדי. אנרכיסטים ו"פעילי שלום" תוקפים מדי שבוע את חיילינו. לא מזמן איבד חייל את עינו בבלעין, ורק תארו לעצמכם שהדבר היה קורה ביצהר. מסתבר, אם כך, כי לא האכיפה מדריכה את הכותבים והנואמים.
מה שמפליא אותי הוא חוסר שיקול הדעת של המסקרים. לא מפני שאני נאיבי לחשוב שעוד יש בהם הגינות כלשהי. אלא מפני שסיקור היסטרי שכזה פועל לעתים תכופות נגדם. הוא גורם לתחושת אנטגוניזם חריפה בקרב הציבור, דבר המתבטא היטב בתגובות לידיעות הללו. אם כך, מדוע הם עושים זאת? נראה כי אין מנוס מן המסקנה, שהשנאה מעבירה אותם לא אחת על הגינותם המקצועית.
מפני שהם משקפים עבור השמאל הישראלי את כל מה שהוא היה פעם ולא יהיה עוד לעולם.
אידיאולוגי, בטוח בעצמו וחשוב מכל: מוכן להקריב. המתנחלים יודעים בדיוק מדוע ולשם מה הם נמצאים פה. מן העבר השני איני מצליח להבחין בשום אידיאולוגיה שמאלית שאינה נהנתנות. אפילו הסוציאליזם מתקשה להתחבר עם השכבות המבוססות והדשנות של השמאל בישראל, שכבות המגנות את ביבי בפומבי אך מייחלות בסתר לשובו אל משרד האוצר.
תמו ימי האידיאולוגיה, השרירים השזופים וארגז העגבניות. המבט שבו בוחנים כיום אנשי השמאל היום את המתנחלים הוא אותו המבט שנועצת אישה בת שישים בנעוריה של מדריכת כושר קרבי שאך התגייסה. עמוק בפנים, אולי אפילו הם כבר יודעים את מה שהפנימו יוסי ביילין ורן כהן: זמנם עבר.
