ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית מצאו במערת חילזון, הנמצאת בשיפולים הצפוניים של נחל חילזון שבגליל המערבי, שלד בן 12 אלף שנה של אישה שעסקה כנראה בשאמאניזם
(פעילות דת רוחנית). יחד עם השלד נמצאו בקבר גם מנחות יוצאות דופן: 50 שריוני צב, עצמות אגן הירכיים של נמר וכף רגל של אדם. קבר השאמאנית הוא העתיק והיחיד מסוגו שנמצא בכל אזור המזרח התיכון. הקבר התגלה במהלך חפירות במערת חילזון תחתית בגליל המערבי. בחפירות, שנוהלו על-ידי ד"ר ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, התגלה בית קברות נטופי מלפני 12 אלף שנה.
הקבר שהתגלה הוא של אישה בת 45 לערך שעצמותיה מעידות כי סבלה מדלקות ומכאבים. מבדיקה של השלד עולה עוד כי לאישה היה מראה מעוות וכי היא כנראה צלעה וגובהה לא עלה על מטר וחצי. האישה נקברה כאשר היא מונחת על צידה בקבר סגלגל שדופנו נבנה מאבנים ומבוץ.
שלד המכשפה שנמצא, החץ מסמן את מיקום הגולגולת (צילום: נפתלי הילגר )
ד"ר גרוסמן ופרופ' אנה בלפר- כהן טוענות כי ייחודיות הקבורה והמאמצים שהושקעו בעיצוב הקבר מעידים על כך שזהו קבר של שאמאנית, שכן נשים אלה נהנו מעמד גבוה במיוחד בקהילה. תפקיד השאמאן הוא תפקיד מפתח בחברה וייעודו לגשר בין ישויות רוחניות לבין הפרט או החברה כולה. שאמאנים שימשו בתקופה זאת כשליחים, כמרפאים וכקוסמים. במקרים רבים נקברו השאמאנים יחד עם פריטים אשר העידו על הכוחות הרוחניים שלהם, בעיקר על הקשר עם ישויות מעולם החי שמהם מבקשים השאמאנים עזרה.
בקבר הונחו פריטים ייחודים שלא נראו בקברים אחרים מתקופה ומתרבות זאת. בנוסף ל-50 שריוני צב, עצם אגן של נמר וכף רגל של אדם, נמצאו בקבר גם עצמות חזיר בר, זנב של פרת בר ועצמות כנפי עיט. האישה כוסתה בקצה כנף העיט בעל הנוצות היפות ביותר ובפרוות דלקים שגולגולותיהם נמצאו מעל הקבורה. הימצאות העצמות בקבר גם היא מעידה על כך שהאישה עסקה בכשפים.
מניתוח של העצמות, שנעשה על ידי החוקרת נטלי מונרו, עולה כי פירוק הצבים נעשה בזמן הקבורה וחלקיהם נזרקו לקבר כחלק מהפעילות הפולחנית. אקטים פולחניים נוספים בהם הבחינו החוקרים כוללים את הוצאת מח העצם מעצמות חזיר הבר, שהונחו מתחת לזרועה של האישה, והנחת כף הרגל האנושית, שהייתה שייכת כנראה לאדם בוגר שהיה גדול יותר באופן משמעותי מהאישה הקבורה.
העצמות שנמצאו בקבר ולצידם תרשים של החיה אותה הרכיבו (צילום: גדעון הרטמן)
הנטופים חיו ממזרח לים התיכון מלפני כ־15 אלף שנים ועד לפני כ־11,600 שנים. תרבותם התקיימה בתקופה בה החברה האנושית החלה לעבור לישובי קבע ולייצר מזון ללא תלות במשאבים מזדמנים. שינוי כלכלי זה, שהביא גם לעלייה בגודל האוכלוסייה, הצריך ארגון חברתי חדש והוביל למהפכה תרבותית. הנטופים השאירו אחריהם סימנים ראשונים לשינוי זה באזורינו, אחד מהם הוא החשיבות שהעניקו למנהג הקבורה, סממן מובהק להתיישבות קבע.
מערת חילזון היא מתחם קבורה ענק, בו טמונים עוד 27 בני אדם לפחות. במערה התקיימה לפני 12 אלף שנה פעילות פולחנית ענפה שחרגה מהשגרה הנטופית. מיקום המערה על גבי מצוק ובלב 'אזור הגרעין' של התרבות הנטופית מעיד על חשיבות האתר ועל חשיבות הקבורה.
למאמר המלא
