היפרדות מנטאלית מישראל

עם תחילת ההתמודדות לנשיאות ארה"ב, שאלתי ידיד מניו יורק לאיזה שינוי מתכוון אובאמה בסיסמא Change. הוא היסס לרגע ואמר: "קודם כל, מדובר בצבע העור שלו". הבנתי. אצל האמריקנים אין הרבה תחכום. השכל הישר, או בלשונם ה"קומן-סנס", הוא דרך החשיבה הנפוצה. ברק חוסיין אובאמה, נשיאם החדש של האמריקנים, הוא ללא ספק מנהיג מלידה. האיש המרשים והמבריק הזה ראוי לתפקיד יותר מיריביו מכל בחינה שהיא. ועדיין, הוא לא נבחר למרות היותו שחור, אלא בזכות היותו שחור.

בכך עשתה אמריקה צעד ראשון ועצום להיפרדות מישראל כפי שהיא היום. הצבעתם של אזרחי אמריקה היא הצבעה אידיאולוגית. הם הצביעו ברוב גדול בעד אידיאולוגיה אנטי גזענית. ולאידיאולוגיה שבה בחרו תהיה השפעה על המדיניות הישראלית: הממשל האמריקני החדש לא יאפשר עוד לישראלים להחזיק ברעיון המבעית שעומד בבסיס מדיניותם לפחות מאז הקמת המדינה.

לפי רעיון זה, אנטישמיות כלפי יהודים היא החטא הגדול ביותר שחטאה בו האנושות, אולם גזענות כלפי שאר הקבוצות מותרת, גם כבסיס למדיניות של ממשלות. רעיון מעוות זה נתמך בעובדה שעד אתמול גם לאמריקנים היתה מדיניות גזענית כלפי פנים וכלפי חוץ.

מדיניות ממשלות ישראל כולן מבוססת על אפליה וגזענות כלפי ערבים, כלפי יהודים ממוצא ערבי וממוצא אפריקני וכלפי חרדים. אפליה לרעה בכל תחומי החיים של כל אזרח ואזרחית שאינם יהודים אשכנזים וציונים. הגזענות בחברה הישראלית היא הלך רוחות נפוץ גם בקרב הקבוצות המופלות לרעה עצמן. לדוגמא, בקרב החברה הערבית בישראל מופנה גזענות לא רק כלפי יהודים, אלא גם כלפי קבוצות מיעוט ערביות לרבות בדואים וערבים שחורי עור. גם בקרב החרדים הגזענות היא הלך רוח לגיטימי ביותר.

עד כה ממשלות ארצות הברית נהגו רק לגמגם ולשלם מס שפתיים כנגד גזענות. אמנם אפרו-אמריקנים שימשו בשנים האחרונות במשרות רמות (קונדליסה רייס וקולין פאוול), אולם גזענות פר אקסלנס מילאה תפקיד בקביעת מדיניות פנים שתוצאותיה באו לידי ביטוי באסון ההצפה בניו אורלינס, ובקביעת מדיניות חוץ של התעלמות מעוניו המחפיר של העולם השלישי.

הגזענות הזו סוככה על הלכי רוח גזעניים ובוטים הרבה יותר בישראל, ואף היוותה הצדקה לגזענות ישראלית. עבור מרבית היהודים הישראלים אפשרות בחירתו של ראש ממשלה ערבי נחשבת לטרגדיה הפוליטית האולטימטיבית. אך מהיום התנגדות לאפשרות כזו איבדה את הצדקתה המסורתית. 

רוב רובם של אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, מחשיבים נישואי תערובת כטאבו מוחלט, מעשה בגידה חמור שראוי לגינוי החריף ביותר ולעונש של נידוי. בערים מעורבות ובבתי ספר מעורבים הדאגה מפני ה"סכנה" שנערים ונערות ערבים ויהודים יתאהבו אלו באלו היא שיח ציבורי גלוי ולגיטימי. כמו כן, גברים ערבים אינם מוכנים לשאת נשים שחורות, חרדים וותיקים לא ישיאו את צאצאיהם לחוזרים בתשובה, ויש גם אשכנזים ומזרחים שלא רואים בעין יפה נישואים זה עם זה.

הזוגות המעורבים בחברה הישראלית אומללים, ובניהם ובנותיהם שנידונו לזהות מורכבת, אומללים שבעתיים. השיח הציבורי הישראלי עדיין לא מתעניין בזוגות אלו שהלכו אחרי ליבם ולא צייתו לכללי ההפרדות הנוקשים. ואילו מצבן של משפחות מעורבות באמריקה טוב בהרבה. ובכן, זכרו: מהיום נשיאה של אמריקה הגדולה הוא בן תערובת. בן לנישואים של נציגי שתי הקבוצות המסוכסכות של אמריקה. ברק חוסיין אובאמה הוא בנם של גבר שחור ואשה לבנה. הלוואי עלינו.

ד"ר יועד אליעז עומד בראש ארגון "אינדימאג'", העוסק בחינוך בערים מעורבות