שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קהילה עם מעוף: בונים תיבות קינון לירגזים
    רבים מהירגזים המצויים בישראל זוכים בשנתיים האחרונות לדיור מוגן בחינם, בזכות תושבי רם-און וגעש, שבנו למענם מאות תיבות קינון מעץ. הפרויקט החינוכי נוחל הצלחה מרשימה ומסייע לירגזים במלחמת הקינון נגד מינים פולשים. "הציפורים מקרבות בין האנשים", אומרים היוזמים. "זה תענוג לראות אותם בפעולה"
    בונים למען הציפורים. פרויקט בניית תיבות קינון שהחל לפני כשנתיים במושב רם-און בצפון הארץ על ידי צפר חובב, הפך השנה לפרויקט מחקרי בקיבוץ געש וסחף אחריו עשרות תלמידים ומשפחות, שנרתמו להקמת עשרות תיבות קינון לירגזים.
     
    פרויקט בנה ביתך לירגזי החל לפני כשנתיים על ידי שי הלוי, צפר ונהג אגד ממושב רם-און בגלבוע. הלוי התקין בחצר ביתו תיבת קינון שבנה בעצמו והבחין כי היא זכתה לאיכלוס מיידי של ירגזים. ביקור של הלוי בפארק שעשועים בהולנד גילה לו כי במקום פזורות עשרות תיבות קינון לציפורים והלה החליט להקים פרויקט דומה במקום מגוריו.

     

    "בהתחלה חשבתי שאני המשוגע היחיד לדבר, אך לשמחתי, במושב התלהבו והעניקו לי תקציב קטן למימוש הפרויקט. בעזרת הנגריות המקומיות הכנו חתיכות עץ המותאמות לפי המידות הרצויות, יצרתי ערכת בנייה עם ברגים וציר לכל משפחה", הוא מספר. 

     

    צילום: אמיר עזר

     

     

    התושבים למען הציפורים

    הלוי קיים הפנינג שזכה להיענות עצומה מצד התושבים ולאחר שנבנו 62 תיבות קינון, התושבים הציבו אותן בגינות הבתים ותוך זמן קצר, החלו הירגזים לקנן בהן. שלושה חודשים לאחר התקנת התיבות, הזדמן למקום מוטי צ'רטר, דוקטורנט מאוניברסיטת תל-אביב וחוקר במרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון המשותף לאוניברסיטה ולחברה להגנת הטבע.

     

    צ'רטר התרשם מהיקף הפרויקט והציע ליזום מחקר על הירגזים המקומיים בשיתוף עם התושבים. הפנינג בנייה נוסף ומוצלח התקיים באותה שנה. התוצאה:

    100 תיבות קינון חדשות שהותקנו מסביב למושב. תוך זמן קצר, מרביתן אוכלוסו בירגזים, דרורים ואפילו בזים מצויים.

     
    "הירגזי המצוי הוא ציפור צבעונית וקולנית, הנחשבת לנפוצה מאוד בישראל. הם ניזונים מזחלים, כנימות וחרקים שונים המצויים בשפע בטבע", מסביר צ'רטר. "בהולנד לדוגמא, כמעט בכל בית שני ישנה תיבת קינון לירגזים מצויים וכחולים. בארץ יש מחסור במקומות קינון לציפור המרהיבה הזו".
     

    מלחמת קינון בין הירגזים למינים פולשים

    אם חשבתם שקשה למצוא דירה למגורים בארץ, מסתבר שהירגזים נלחמים על מקומות קינון עם מינים רבים הגדולים וחזקים מהם.

     

    "הירגזי חייב לקנן בחורים ובחללים. הבעיה היא שבשנים האחרונות ישנה עליה בכמות המינים הפולשים לארץ, כדוגמת הדררה והמאינה ההודית שתופסות את הקינים הטבעיים של הירגזים" הוא מפרט. "הירגזי בונה קן בתוך חלל, אך חור הכניסה לקן הינו קטן ומותאם למידותיו. כשציפורים אחרות מבחינות בקן, הן מגדילות את חור הכניסה אליו ומשתלטות עליו, תוך הברחת הירגזי".

     


    נקר סורי. משתלט על חללי הקינון של הירגזים (צילום: אמיר עזר)

     

    צ'רטר מקווה לבחון במחקרו כיצד משפיעה התחרות על מקומות קינון של הירגזי והאם ציפורים גדולות יותר נוחלות הצלחה על המינים הקטנים.

     

    בשנה הראשונה למחקר, גילה צ'רטר כי נקרים סוריים השתלטו על מחצית מתוך 62 התיבות שהותקנו בשנה הראשונה, דבר שהביא גם להצטרפות של מינים אחרים לתיבות, כדוגמת דרור הבית והיקשה על קינון הירגזים. בעקבות זאת, החליטו היזמים להתקין טבעת ברזל מסביב לחור הכניסה לתיבה כדי לאפשר לירגזי קינון בטוח, ללא חשש מפולשים.

     

    "עד כה פרויקטים חינוכיים רבים שהיו קשורים לציפורים התמקדו בדורסים גדולים כמו נשרים, תנשמות או בזים אדומים נדירים, אבל הפעם החלטנו להתמקד דווקא בציפור נפוצה שרואים ושומעים אותה כמעט בכל מקום", אומר צ'רטר.

     

    בעקבות ההצלחה ברם-און, צ'רטר והלוי יצרו השנה קשר עם צוות החינוך של בית הספר "אדם וסביבה" בקיבוץ געש במטרה לקיים מבצע דומה ולסייע במחקר האקדמי של צ'רטר על הירגזים.

     

    בשבוע שעבר פרויקט הקמת תיבות קינון לירגזים יצא סוף סוף לדרך - עשרות תלמידים עם משפחותיהם עמלו במשך יום שלם בכדי לבנות יחד 50 תיבות עץ שישמשו כמקום קינון לאוכלוסיית הירגזים באזור. "כל הילדים עזרו לבנות את התיבות ויהיה להם חלק חשוב בתצפיות על הציפורים למטרת המחקר", מסכם צ'רטר.

     


    צילום: שי הלוי

    מוטי צ'רטר ותושבי געש בונים תיבות (צילום: שי הלוי)

     

    התושבים נהנים, הציפורים מקננות

    במהלך עונות הקינון של הירגזים מגיעים צ'טר והלוי לבדוק את מצב הקינים ואף לטבע את הירגזים בטבעות זיהוי מיוחדות. המעקב והטיבוע מתבצעים באישור מיוחד של רשות הטבע והגנים לטובת המחקר.
     
    "מדובר בחיות בר בסופו של דבר והתושבים מודעים לכך שאסור להם לפתוח את התיבות ולהפריע לקינון", מוסיף הלוי ומציין בגאווה כי בעונה האחרונה טובעו יותר מ-200 גוזלי ירגזים ואף תיבה אחת לא ניזוקה. "יש לנו פיצוץ אוכלוסין מבורך ובזכות התיבות, הירגזי גם הרוויח דיור משובח והוא יכול להשקיע את האנרגיה שלו בהשגת מזון וחיזור".
     
    לדברי הלוי וצ'רטר, הציפורים מוציאות את האנשים מחוץ לבית ומפחיתות את הניכור החברתי. "התושבים הרוויחו הצצה מהנה לחייהם של הירגזים בסמוך לבית. ילדים, נוער ומבוגרים רבים שמחו להצטרף איתנו למסע המחקר", הם מסכמים. "לא רק שהירגזים קיבלו דיור מוגן, זה תענוג לראות שהם גם מחברים ומקרבים בין האנשים".
     

     


    פרסום ראשון: 06.11.08, 00:11
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קהילה עם מעוף: בונים תיבות קינון לירגזים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ירגזי בתיבת קינון
    צילום: יובל פלג
    תלמידים בונים תיבות בגעש
    צילום: שי הלוי
    הירגזים חוזרים לקנן בתיבות מדי שנה
    צילום: יובל פלג
    החוקרים בודקים בכל עונת קינון את מצב הגוזלים
    צילום: אמיר עזר
    מלחמה על מקומות קינון עם דרורים
    צילום: אמיר עזר
    מומלצים