במקביל להכנות לארוע המרכזי לזכרו של יצחק רבין, נערך סקר שבדק כיצד תופס הציבור את יום הזיכרון הזה. לפי הסקר,
60% מהעם הגדירו אותו כ"יום אבל לאומי", ואילו 29% טענו כי הוא יום המנוצל לצרכים פוליטיים. מנכ"לית המכון אמרה בתגובה לממצאים כי "האחריות (למניעת האלימות הפוליטית) הינה של הציבור כולו". אך למרות זאת, יש מי שפועל להפוך את האירוע המרכזי לאירוע פוליטי, ואף יותר מכך, לאירוע הסתה.
השבוע עלה לאוויר קמפיין מקומם במיוחד מבית היוצר של תנועה שמזמינה את הציבור לאירוע בכיכר רבין, תחת הכותרת "חייבים לעצור את אלימות המתנחלים". הכללה הקובעת כי המתנחלים באשר הם הינם אלימים, דורשת הגדרה מחודשת של המונח גזענות.
מהי בעצם גזענות? הגזענות הקלאסית טוענת כי ישנם הבדלים מולדים בין בני-אדם על בסיס גזע או צבע. בגין ההבדלים הללו יש להבדיל בין זכויות האדם שיש להעניק לכל גזע וגזע. והנה כאן נוצרה גזענות מודרנית – גזענות אידיאולוגית. ההכללה הקובעת כי לאדם ישנה תכונת אופי מסוימת בגלל עמדתו האידיאולוגית, היא גזענות חדשה.
הטענה הגזענית שלמתנחלים יש בעיה אידיאולוגית שהופכת את כולם לאנשים אלימים, קובעת בשרירותיות כי מאות אלפי אנשים הם מסוכנים ואלימים. הטענות הגזעניות הללו הופכות במהרה לקריאות להתרת דמו של ה"אויב" המתנחל. מזכ"ל שלום עכשיו קורא "לצאת למבצע משטרתי וצבאי נרחב כדי למגר את טרור המתנחלים..." זאת משום ש"המתנחלים לא מפספסים שום הזדמנות על מנת לפגוע בפלסטינים ואף לסכן חיי אדם".
כן, יש מתנחלים מסוכנים ופורעי חוק, ממש כשם שיש חילונים סוחרי סמים, וחרדים פדופילים. אולם מובן לכל שהחילונים אינם סוחרי סמים, והחרדים אינם פדופילים. אנו מבינים כי יש להפריד בין הפרט שפשע ובין הכלל שאין לו קשר לפשע. גזענות אידיאולוגית גורסת כי עקירת עצי זית מעבר לקו הירוק, ללא מעצר חשודים, מטילה דופי בציבור שלם. למחרת עקירת השתילים, יקומו פרופסור חילוני מהעיר אריאל, דיין חרדי מעמנואל וקצינה ממעלה אדומים, ויגלו כי יש מי שמתייג אותם כעוקרי עצי זית.
במדינת ישראל התרחש בשנים האחרונות תהליך רב שלבי. תחילה סומנו המתנחלים כיחידה אחת, על ידי שימוש בתווית אחידה כלפי מגוון רחב של בני אדם. זאת למרות שקשה לחשוב על ציבור הטרוגני יותר מהיהודים המתגוררים מעבר לקו הירוק – חילונים (הרוב), דתיים, חרדים, עולים וותיקים.
שנית, המתנחלים זכו להפשטה מתכונות אנושיות, על ידי ייצוג אחיד ולעגני לדמותם במרחב הציבורי: הם מוצגים תמיד כדתיים הזויים.
שלישית, זכויות האזרח של המתנחלים טושטשו עד כדי הפרה בוטה שלהן. כך לדוגמא נפגע חופש הביטוי שלהם באמצעות עצירת אוטובוסים בדרך להפגנות וסגירת ערוצי תקשורת. הזכויות המשפטיות שלהם נרמסו על ידי הקמת בתי משפט מיוחדים וזכויות הקניין שלהם נפגעו כשטענו כי "יש פתרון לכל מתיישב". השלב הבא, על פי החזון הגזעני, יהיה ביטול זכותם של המתנחלים להגנה על ידי הצבא, שהרי הזעזוע מפגיעה בחיי מתנחל תמיד יהיה קטן יותר מהזעזוע שלאחר פיגוע בתל אביב.
רצח רבין אמור היה ללמד אותנו דבר או שניים על חשיבותה העצומה של סובלנות כלפי האחרים בתוך החברה. בגלל הגזענות מבית היוצר של ארגוני שמאל קיצוניים, שמאשימים את כלל המתנחלים ברצח רבין, למרות שהרוצח בכלל התגורר בהרצליה, אין סיכוי שנוכל ללמוד לקח מרצח רבין, לקח שכל כולו אהבת חינם.
רונן שובל, יו"ר תנועת "אם תרצו"
