ראש העיר הבטיח דירות זולות? יהיה בסדר

כשראש ממשלת בריטניה המנוח, וינסטון צ'רצ'יל, עלה לשלטון, הוא הבטיח לעם הבריטי שלושה דברים בלבד: דם, יזע ודמעות. ואכן, הוא פרע את הצ'ק עד הפרוטה האחרונה. גם נשיא ארה"ב הטרי, ברק אובאמה, הביא עמו הבטחה כללית לימים יפים יותר, אבל נתן הבטחה קונקרטית מרכזית אחת: להעלות את המסים לעשירים. אצלנו, לעומת זאת, קשה למצוא חכמה פוליטית מהסוג הזה: ההבטחות מפוזרות כאן כמו קוליפורמים בחומוס, וכמוהם, מושלכות לביוב כבר למחרת.

הצצה להבטחות של המועמדים בבחירות המוניציפליות מעלה כמה דגימות קוליפורמים נאות במיוחד. רשימות שונות ומשונות בלא מעט ערים מבטיחות להוריד את הארנונה ומסים נוספים. למרבה הצער, הן אינן מגלות לנו באלו סעיפי הוצאות יקצצו על מנת לממן את ההטבה עם התושבים.

אני עדיין ממתין לרשימה שתכריז: אצלנו לא יהיו הקצבות למכבי "קרייתי", ובמקום לייבא שחקנים מברזיל ומארה"ב, ניתן מלגות לסטודנטים; אנחנו נבטל את כל בריתות הערים התאומות, אותו הסדר מדהים המאפשר לארגן למקורבים טיולי הנאה בחו"ל, ובכסף שיתפנה נקים גן חיות חדש. ופספסתי גם את המועמד שהבטיח לבטל את סידורי הארנונה והחנייה למקורבים כדי להקים עוד בית ספר.

ידידי היקרים, יש רק עוגה אחת, וברוב המקרים היא רזה מלכתחילה. כשרוצים להיטיב עם מגזר מסויים, חייבים, בהכרח, לפגוע באחר.

נראה לי שלרצים המקומיים יש מה ללמוד מטריק חדש של שר האוצר בר-און: לאוצר נמאס לאחרונה לשחק את השוטר הרע בדיונים על התקציב הלאומי, ולכן, מדי פעם, כשאחד השרים מגיש בקשה (דחופה. כמובן שדחופה) לתקציב חירום כזה או אחר - בראון זורק את הצעתו על שולחן הממשלה ושואל איזה שר מוכן לקזז מתקציב משרדו כדי לממן את התוספת. טקטיקה מעולה - ואכן, אט אט, חלק מהבקשות נמוגו.

דיור מוזל, על חשבון השכן מלמעלה

נדאג לכם לדיור האופנה החדשה בהבטחות המוניציפליות חסרות הכיסוי והשחר נוגעת לבעיה הקשה של דיור לזוגות צעירים. רשימות רבות מבטיחות "לדאוג להם". ואני שואל שאלת תם: איך בדיוק?

בעיר אחת הבטיחו שדיירים שיקנו דירות בקומות הגבוהות יסבסדו את הקומות התחתונות. רעיון הזוי שכזה: וכי למה שדייר מסויים ישלם גם את עלות הדירה היוקרתית שלו וגם (נניח) 25% יותר כדי לעזור לדיירים התחתונים? למה שלא יקנה דירה דומה ברחוב אחר, שאינה מחוייבת במגבלה הזאת, וחסל?

ואיך יבטיחו שבדירות לזוגות צעירים יגורו רק ה"נתמכים"? מן הסתם, יבנו אותן קטנטנות וצפופות. אגב, אני לא רואה את ה"עשירים", לכאורה, קונים דירה בקומות העליונות של בניין שבקומותיו התחתונות מתגוררים דיירים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה מהם. זה פשוט לא יקרה.

מועמד בעיר אחרת מבטיח לסייע לבני המקום לקנות דירות בעיר, למרות מחירן הגבוה. וכמו השאלה הנצחית, "מיהו יהודי", תתעורר עכשיו סוגיה חדשה - מיהו "קרייתי", תושב העיר? האם מי שנולד בעיר קריית-קרייתי הוא "קרייתי" מקומי הזכאי להטבות? ומה עם מי שעבר לגור בה בגיל שנתיים? ובגיל 15? ואם "קרייתי" התחתן עם לא "קרייתית" הם זכאים להטבה? או רק לחצי הטבה?

ואיך בדיוק יתנו את ההטבות הללו? האם יבנו להם דירות שיכון בנות 2.5 חדרים, שיהפכו תוך כמה שנים לשכונות מצוקה? ומי יממן את ההטבות? האם תושבים ללא ילדים, המשלמים ארנונה מלאה, צריכים לתמוך באחרים? האם ההטבה תינתן רק לילד אחד, או לכל ילדי המשפחה?

צחוק הגורל הוא שרוב ההבטחות האלו יתממשו בדיוק בדרך שבה התממשה הבטחת הבחירות המפורסמת של עמיר פרץ - שכר מינימום של 1,000 דולר: מחיר הדירות ירד בצורה משמעותית, בגלל המיתון המתקרב, והזוגות צעירים שוב יוכלו להיחנק ל-25 שנה בעולה של משכנתא ולרכוש דירה קטנה. מעניין, אגב אם מפלגת העבודה תתהדר בבחירות הקרובות בנוצות של הגשמת ההבטחה של הצמדת שכר המינימום: היו ימים שבהם שכר המינימום עמד על 1,200 דולר.