אזרחים ממושמעים מדי

יש משהו מקומם בשפה ובנימה בה מתנהל הדיווח התקשורתי אודות מה שמסתמן כמשבר כלכלי בינלאומי חמור במימדים היסטוריים, שתוצאותיו הסופיות - גם אם עדיין לא ברורות לחלוטין - כואבות ומסוכנות. סוג הדיבור מזכיר דיווחים על אסונות טבע – צונאמי או התפרצות וולקנית, ולא כישלון קולוסאלי שכל כולו מעשה ידי אדם.

הדלק שמניע את המשבר, מניע בורסות ומשברים כלכליים מאז ומעולם: תאוות בצע בלתי מרוסנת, ציניות, חוסר אחריות, קוצר ראות של בעלי הון ומנהלי מוסדות פיננסיים, תקשורת שמועלת בתפקידה ואוזלת יד של רשויות פיקוח ואכיפה, מחוקקים ופוליטיקאים. כדי שמצב בעל פוטנציאל השפעה כל כך דרמטי יהיה אפשרי, בהפתעה כל כך טוטאלית ומבלי שמישהו יבין באמת מה קורה - חייבת להתקיים תשתית של פרקטיקה אזרחית מוגבלת ולקויה.

פרקטיקה שעיקרה הפקרת הזירה הציבורית ובכללה הזירה הכלכלית, ואמונה עיוורת שמערכות השלטון או בעלי ההון והתאגידים ידאגו באמת ובתמים לאינטרס של כלל הציבור. פרקטיקה שמתוחזקת על ידי שיח תקשורתי רדוד ושטחי, שאין בו מקום לדיון מורכב ורציני בשום נושא.

האזרחות הלקויה והמוגבלת הזו, בדיוק כמו המשבר הכלכלי, אינה תופעת טבע, אלא תוצאה של שותפות אינטרסים של בעלי הון, מערכות שלטוניות, פוליטיקאים ומערכות חינוך. מטרת השותפות הזו היא יצירת אזרח נוח ומשתף פעולה - חייל ממושמע, עובד ממושמע וצרכן ממושמע, המשועבד לריצה אינסופית במעגל שוטה של צרכנות ומאבק על הישרדות. אזרח שלא שואף ולא מסוגל להיות מעורב, כזה שמסתפק ברמה הירודה של השירותים הציבוריים, כזה שמקבל את השחיתות השלטונית, את העוולות החברתיות, את האלימות, את זיהום המים, האוויר והאדמה, את הפשע המשתולל, את הערים המידרדרות, את הפקרת הנכסים הציבוריים כתופעות טבע.

המשבר הכלכלי הוא החדשה הלוהטת, אבל העניין רחב הרבה יותר. הזירה הכלכלית היא רק חלק מהזירה הציבורית שאותה הפקרנו. אנחנו צריכים להקנות לעצמנו אוריינות כלכלית ואזרחית, כזו שתאפשר לנו מעורבות והשפעה. עלינו לדרוש שמערכת החינוך שלנו תעשה את המוטל עליה ותכשיר את בוגריה להיות אזרחים מעורבים, המצוידים בידע ומונעים במוטיבציה להשפיע בכל ענייני הציבור והכלכלה בכללם. אנחנו צריכים ללמד את עצמנו לפקוח את העיניים, לשמוע, ללמוד, להבין לעומק, לגבש דעה, להשתתף.

אסור לנו להניח להחלטות הגורליות שמשפיעות באופן דרמטי על חיינו, להתקבל בזירות שאין לנו דריסת רגל בהן ובשפה שאיננו מבינים – בין אם המדובר בוועדת הכספים של הכנסת, באגף התקציבים באוצר, בוועדת השמה לחינוך מיוחד, בוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ובמרחבים רבים נוספים, בהם נופלות החלטות ומתרחשים תהליכים שמשפיעים עלינו.

אנו חייבים להביא לכך שהמרחב הציבורי והכלכלי יהיו נהירים לציבור הרחב, ויפעלו תוך מעורבות אמיתית של הציבור. רק אנו אחראים לגורלנו כחברה, וממילא נושאים במחיר. הגיע הזמן שנתעשת וננהג בהתאם.