הקפאת ביציות: להקפיא את השעון הביולוגי?

"אני ממש לא רוצה ילדים כרגע", אומרת ג', אשת אקדמיה ויועצת לסקטור הפרטי, בת 35. "יש לי משרה מצוינת וקריירה שאיני רוצה לעצור עכשיו, אבל אני מודעת לעובדה שאי אפשר לעצור את השעון הביולוגי שמתקתק".

ג' מספרת בגילוי לב שבשלב זה של חייה, הקמת משפחה נמצאת בתחתית סולם העדיפויות, אך היא אינה מתעלמת ממחשבות על העתיד הלא רחוק שבו תרגיש בשלה ומוכנה להרות. "אני מודעת לקושי להרות בגיל מבוגר, אבל בבוא היום אני רוצה לעשות זאת עם בן זוג שאני אבחר ובמועד שיתאים לי".

קריירה או משפחה?

האפשרויות שעמדו עד כה בפני נשים המעוניינות להרות בגיל מאוחר וכבר אין להן אפשרות להשתמש בביציות שלהן היו תרומת ביצית מתורמת בחו"ל או אימוץ. מי שרוצה לשמר את הגנטיקה שלה, יכלה בגיל צעיר יותר להקפיא רק ביציות שכבר מופרות בזרע של תורם, מה שלא נותן לה אפשרות להרות מזרע של בן זוג, שתכיר אולי בהמשך חייה.

לאחרונה נפתחה בפני נשים אלו אופציה חדשה: שאיבת ביציות. הטיפול מאפשר לנשים כמו ג' להקפיא היום את הביציות שלה ולהפרות אותן בעתיד. מדובר בטכנולוגיה רפואית שקיימת כבר חמש-שש שנים אך לא מתבצעת בארץ. היום, מי שרוצה לעשות זאת יכולה לטוס לקייב ולהקפיא שם את הביציות.

"הגיע הזמן להקל על נשים במאה ה-21 בדילמה מה בא קודם: קריירה או משפחה", אומרת ג'. "רובנו רוצות גם בית ומשפחה וגם קריירה. האפשרות להקפיא את הביציות ולהשתמש בהן במועד מאוחר יותר, מאפשרת לי לפתור את הקונפליקט שבו אני נמצאת היום. לשמור את הביציות צעירות ולא לשלם מחיר כבד על החלטה פזיזה ללדת היום בגלל שהשעון מתקתק. הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת לי לבחור את המועד שבו אני רוצה להפוך לאמא, ללא קשר לגילי הביולוגי ולא להיות אמא בעל כורחי, מתוך פחד שאם לא אעשה זאת עכשיו, אני עלולה לאבד את פוטנציאל הפוריות שלי".

לא רוצה להחליט

את הטיפול שאותו עומדת ג' לעבור, מוביל ד"ר אלי גבע, מומחה בטיפולי פוריות והפריה חוץ גופית, ממרפאתו בקייב: "נשים ישראליות לא יכולות לעבור את הטיפול בארץ, מאחר ומשרד הבריאות לא מאשר לנשים שאינן סובלות מאי פוריות לקבל תרופות לפוריות", הוא מסביר.

"אין כאן חידוש", אומר ד"ר גבע. "הקפאת ביציות באה לפתור בעיה קיימת במדינות קונסרבטיביות, שבהן אסור להקפיא עוברים ולנצל את העובדה שלביצית צעירה יש סיכויים גבוהים יותר להתפתח ולהיות מופרית בבוא הזמן".

הפרוצדורה שעליה מדבר ד"ר גבע מאפשרת למטופלת לשמר את הפוריות שלה בנקודת זמן מסויימת. בעתיד ניתן יהיה להפשיר את הביציות שהוקפאו, להפרותן בתאי הזרע במעבדה, ולהחזיר את העוברים שיוצרו לחלל הרחם. הטיפול המתקדם הזה לא ניתן בשלב זה בארץ, למעט מקרים מיוחדים של חולות סרטן לפני טיפול כימותרפי או הקרנתי. משרד הבריאות לא הסדיר עדיין את חוק תרומת הביציות ואת האפשרות להקפיא ביציות לנשים שאין להן בעיות פוריות.

"אני לא רוצה להחליט עכשיו מי יהיה האבא של הילדים שלי", אומרת ג'. "אני גם לא רוצה להגיע למצב שבו בגלל שדחיתי את גיל ההריון, אני לא יכולה להשתמש בביציות שלי ואני נאלצת לקבל תרומה. אני רוצה להיות אמא מהגנטיקה שלי, בלי להסתכן בכך שהביציות שלי יתבגרו יחד איתי. זו הקלה מאוד משמעותית".

פרוצדורה ניסיונית

אך האם זו באמת הקלה? האם אפשר לסמוך על הפרוצדורה ולהיות רגועה לחכות עם ההריון? פרופ' בני פיש, מנהל היחידה לפריון והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי על שם רבין (בילינסון), מגדיר את הפרוצדורה של הקפאת הביציות, פרוצדורה ניסיונית: "יש בסך הכל מאות בודדות של תינוקות שנולדו בשיטה הזו, בעיקר בשני מרכזים באיטליה. זה עדיין לא מבטיח את הזמינות לכולן. יש ללמוד ולהכיר את ההשלכות, לעשות תקופת הרצה. עד כה נולדו כ-70 מיליון ילדי מבחנה. בשיטת הקפאת הביציות מדובר בכמה מאות בלבד". 

ד"ר גבע יותר אופטימי. "לביציות אין מועד תפוגה ועבורן הזמן פשוט נעצר", מסביר ד"ר גבע. לטענתו, כ-80 אחוז שורדות בסופו של דבר את ההפשרה וההפרייה. בשלב הראשון עוברות המטופלות טיפול הורמנלי במינון נמוך, במטרה להגביר את הביוץ. בכל טיפול נשאבות 10-15 ביציות, שעוברות להקפאה במקום. 

ד"ר גבע מדגיש את העובדה שהטיפול מתאים "לכל אישה קרייריסטית שרוצה לשמר את פוטנציאל הפוריות, לשלוט בעצמה בהקמת משפחה, ללא תלות בשעון הביולוגי". 

הסיכונים

ג', המבקשת בעצם להרות בגיל מאוחר יותר, אומרת שהיא מודעת לסיכונים הכרוכים בכך. ד"ר גבע אומר: "הריון בגיל מבוגר כרוך בסיכונים: יתר לחץ דם, סכרת הריונית, רעלת הריון, לידה מוקדמת, הפחתה במשקל עוברי. כל הנשים שעוברות בקליניקה מודעות לכל ההיבטים, אבל צריך לקחת את הסיכונים הללו בפרופורציה. מדובר על סדר גודל של 3-5 אחוז. הרוב הגדול, למעלה מתשעים אחוז של הריונות בגיל מבוגר יחסית, בין גיל 40-50, מסתיים בסופו של דבר בצורה תקינה. לאישה כמו ג', המקפיאה היום ביציות, יש סיכוי גבוה מאוד להריון ללא סיכון, הריון נורמלי ותקין, גם בגיל 42".

פרופ' פיש אינו חושש מהריונות בעשור החמישי לחיים. "הריון בגיל 45 אינו סיכון לא מוצדק ולפי נהלי משרד הבריאות מותר לאישה לקבל תרומת ביציות עד גיל 51. זאת בתנאי כמובן שהיא אישה בריאה ונמצאת תחת פיקוח ובקרה".

לשאלה מדוע הטיפול לא ניתן בארץ, הוא משיב כי כדאי קודם לבדוק את ההצדקה לטיפול ההורמנלי שיעברו הנשים שמהן תשאבנה הביציות. "כדאי לבדוק את ההצדקה לפעילות החודרנית שהטיפול מצריך. כרגע אנחנו עושים את זה רק במקרים שבהם אין אפשרות אחרת, כמו במקרה של חולות סרטן.

"אני בהחלט מבין את הרגולטור שמבקש לבדוק בטרם תאושר הפרוצדורה ולקבוע דירוג גילאי ומי הן המועמדות שיכולות ליהנות מכך ולמי מדובר בסיכון מיותר". הטכנולוגיה המשמשת להקפאת הביציות משמשת כיום גם להקפאת עוברים, אך פרופ' פיש טוען ש"אין לנו די ניסיון הלכה למעשה לראות איך הביציות שורדות את ההקפאה ואת ההפשרה".

עבור ג' בכל מקרה, מדובר בפתרון שהיא מגדירה אותו כ"מתאים כמו כפפה ליד. אני לא רוצה לוותר על הפריחה שיש לי היום בקריירה ואני לא רואה איך אוכל לשלב בין הקריירה התובענית שלי היום לבין הרצון לשמש כאמא, כמו שהייתי רוצה להיות".