תוכנית חירום: דחיית תשלום מס והלוואות לעסקים
האוצר פועל לגיבוש מהיר של שורת צעדים להתמודדות עם ההאטה, בהם קידום פרויקטים בתחום התשתיות ודחיית תשלום המע"מ ב-60 יום. מימוש התוכנית יחייב שינוי והגדלת התקציב. מאין יילקח הכסף? באוצר מסרבים לומר
משרד האוצר מאיץ את גיבוש חבילת הצעדים שנועדו לסייע למשק להתמודד עם המשבר הכלכלי ובכוונתו להגיש אותה לאישור הממשלה והכנסת כבר בתקופה הקרובה. חבילת הצעדים מתואמת עם בנק ישראל והיא תשמש פלטפורמה מתמשכת שלתוכה יוכל האוצר להוסיף בעתיד צעדים נוספים, בהתאם להתפתחויות במשק. חבילת הצעדים של האוצר כוללת פעולות בתחומים שונים, שחלקן יחייבו חקיקה של הממשלה והכנסת ואילו החלק האחר יוכל להתבצע באופן מייד.
יש לציין שמדובר בחבילת צעדים שאין לה כיסוי בתקציב המדינה לשנת 2009. מימוש התוכנית יחייב שינוי והגדלה בתקציב המדינה. תוכנית חירום כזו לא תוכל להתבצע במסגרת התקציב הקיים לחודשים הראשונים של 2009, כיוון שמדובר בתקציב 2009 לחלק ל-12 - המהווה מסגרת מוגבלת עוד יותר מתקציב 2009. במשרד האוצר סירבו לענות לשאלה מהיכן יילקח הכסף לביצוע התוכנית.
במפלגות העבודה ובליכוד, שהכשילו עד כה את העברת התקציב במתכונתו הנוכחית, נמסר ל-ynet כי שתי הסיעות יתמכו בתקציב מוגדל, שייקח בחשבון את המשבר הכלכלי – קרי התקציב הנוכחי בתוספת תקצוב לצעדי החירום לפחות. עם זאת, עדיין לא ברור אם סיעת קדימה והממשלה יסכימו לפתיחה מחדש של התקציב כדי לאשר אותו לפני הבחירות, ולכן תוכנית האוצר היא בינתיים בגדר תיאוריה בלבד.
הסבה מקצועית והגדלת הגירעון
ההתמודדות עם ההאטה במשק תכלול מהלכי מדיניות מאקרו-כלכלית, יחד עם יוזמות פרטניות. בתחום המדיניות, מתכוון האוצר לאפשר בשנה הבאה למשרדי הממשלה, במקרה של ירידה במיסים, להגדיל את הגירעון בתקציב מעבר למתוכנן. הגדלת הגירעון תיעשה בדרך של הימנעות מקיצוץ נוסף ומהטלת מיסים חדשים. המשמעות של מהלך כזה היא הזרמת כספים למשק במטרה להגביר את הפעילות הכלכלית.
כמו כן, האוצר מתכוון לפעול בתחום התשתיות לצורך כך ימופו כל הפרוייקטים בעלי הכדאיות הכלכלית המוכחת שזמינים לביצוע מיידי ויקודמו במהירות בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי. בתחום זה מתכוון האוצר לפעול גם להסרה מהירה של חסמים ביורוקרטיים בתחומים החיוניים לצמיחת המשק.
נוסף, לצורך הגברת ההשקעות הפיזיות, מתכוון האוצר להשקיע סכומי כסף גדולים גם בהון האנושי. האוצר יציע להגדיל את תקציבי ההשקעות במו"פ יישומי ובתוכניות לעידוד הסבה מקצועית.
כדי להקל על מצוקת האשראי שאליה נקלעו לאחרונה עסקים רבים במשק, יוזם האוצר הקמת קרנות אשראי משותפות לממשלה ולבנקים שיעניקו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. חלק ניכר מהכסף להפעלת הקרנות יגיע מהממשלה והאחריות לביצוע ההלוואות תוטל על הבנקים, בדומה למנגנון "האשראי המוכוון" שהופעל בעבר.
מהלך נוסף הנמצא בשלבי תכנון מתקדמים הוא הרחבת קבוצת העוסקים הרשאים לשלם מע"מ על בסיס מזומן. שיטת חישוב זו מעניקה לעוסקים הקלה משמעותית בתזרים המזומנים שלהם, שכן תשלום המס נדחה למעשה לפרק זמן של עד 60 יום. כיום חל המע"מ על בסיס מזומן על קבוצת עוסקים בענפי השירותים והכוונה היא להחיל אותו על נותני שירותים נוספים.
תוכנית מגירה נוספת במקרה של החמרה
במקרה של החמרה במשבר הפיננסי, שתלווה בגל עצום של משיכות כספים מקופות הגמל ומקרנות הפנסיה, מתכוון האוצר להפעיל תוכנית מגירה להענקת רשת ביטחון לחוסכים באפיקים ארוכי הטווח. התוכנית, שתופעל כאמור רק במקרה של כאוס מוחלט, תיושם בשני מישורים אפשריים. הראשון שבהם הוא הבטחת תשואה מינימלית לחוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה, שבמסגרתה תבטיח הממשלה לעמיתים שלא ימשכו את כספם תשואה מובטחת לפרק זמן קבוע מראש.
מישור הפעולה השני הוא רכישה ישירה של אגרות חוב בבורסה, בדומה למהלך שהופעל כבר על ידי בנק ישראל בשנים 1996-97. ככל הידוע, מדובר רק ברכישה אפשרית של אגרות חוב ממשלתיות במקרה של ירידות שערים קיצוניות, ובשום מקרה אין לממשלה כוונה להגן על שעריהן של האג"ח הקונצרניות.
בהכנת הכתבה השתתפו אמנון אטד, תני גולדשטיין וצבי לביא
לפנייה לכתב/ת 
