פרשנות: קופות הגמל היו מפסידות גם בבנקים
רבים טוענים שהפסדי קופות הגמל היו נמנעים לולא אולצו הבנקים למכור את הקופות לבתי השקעות פרטיים; אבל גם הבנקים הפסידו בשל חשיפה להשקעות מסוכנות בחו"ל
בימים האחרונים פורסמו תשואות קופות הגמל לחודש אוקטובר. רובן המכריעה של הקופות הציגו תשואה שלילית ומחקו אחוז לא מבוטל מנכסיהם ועקב כך, הציבור כולו ספג מכה כואבת בחיסכון הפנסיוני שלו. עקב כך, טענות רבות נשמעות נגד מסקנות ועדת בכר שבגינן נאלצו הבנקים למכור את קופות הגמל שהיו ברשותם. האם, לו דברים היו נעשים אחרת, המשקיעים בקופות הגמל היו עדיין נכנסים לפניקה ופודים את כספם?
בכדי לסבר מעט את האוזן בואו נלך מספר שנים אחורה לפירסום מסקנותיה של ועדת בכר. באפריל 2004 הוקמה וועדת בכר, אשר עיקר פעילותה היתה ליצור מבנה תחרותי בשוק ההון הישראלי. נכון לאותם שנים, היתה ריכוזיות מאוד גבוהה בשוק ההון, בה לקחו חלק ניכר שלושת הבנקים הגדולים אשר החזיקו בכ- 70% משוק קופות הגמל ובסה"כ מעל ל -80% מהשוק הזה היה בידי המערכת הבנקאית בכללותה.
משמעות הריכוזיות הגבוהה, אשר באה לידי ביטוי גם באפיקים נוספים כגון: קרנות נאמנות וחיתום, יצרה סיכון גבוה ליציבות הפיננסית של כלל המשק. משמע שאם אחד מהבנקים היה נקלע לקשיים הוא היה סוחב עימו אחוז ניכר מהמשק כולו.
אחת ממסקנותיה והמלצותיה של וועדת בכר היתה שתאגיד בנקאי לא יחזיק בקופת גמל. ולמעשה, הבנקים חויבו למכור את חברות קופות הגמל שבשליטתם. עובדה זו יצרה שוק תחרותי בשוק קופות הגמל. קופות פרטיות רבות פירסמו עצמם בציבור, והציבור אשר ניתנה לו האפשרות לעבור מקופה לקופה, נחשף לשיווק מאסיבי מצד קופות הגמל הפרטיות אשר פיתו אותו באמצעות מצג של תשואות גבוהות.
נראה כי נכון להודות בעובדה כי עד לרפורמת בכר הציבור ברובו היה אדיש לתשואות קופות הגמל שברשותו. הוא התייחס אל אפיק זה כחיסכון ארוך טווח, אך די בטוח. לאחר הרפורמה, האגרסיביות בשוק הראתה לנו כי קיימות גם אפשרויות אחרת. התחרות בשוק הציבה יעדים חדשים והציבור חיפש תשואות גבוהות.
לצד התחרות והשיווק המאסיבי, הקים משרד האוצר מערכת להשוואת קופות גמל (מערכת גמלנט) אשר אמור לסייע לאזרח להשוות בין כל הקופות לפי מספר פרמטרים. אך האם הציבור ידע ליישם את המידע שקיבל ולעשות השוואות נכונות? הרי אותו אזרח שהיה רגיל לקבל תשואות די נמוכות בקופות הגמל הבנקאיות, נשבה בקסמי הקופות הפרטיות שהניבו תשואות גבוהות משמעותית.
העובדה שהציבור התייחס אל קופות הגמל כאל אפיק חסר סיכון כאשר הוא היה בניהול הבנקים לא בהכרח אומר כי הוא אכן מכשיר שכזה. סביר מאוד כי משבר פיננסי כפי שאנו חווים היום בשוק היה פוגע גם בתשואות קופות הגמל הבנקאיות.
נראה כי גם היום בדיעבד, כאשר אני רואה מול עיני את התשואות השליליות, חייב היה שוק ההון הישראלי לעבור את אותו מהפך שיצרה וועדת בכר. קיים סיכוי לא מבוטל שגם אם הקופות היו נשארות בניהול הבנקים היינו רואים תשואות שליליות, מאחר והמשבר הפיננסי העולמי לא נגרם כתוצאה מניהול לקוי של קופות הגמל כי אם מסיבות אקסוגניות לגמרי.
ראו לדוגמא את תיקי הנוסטרו של הבנקים, שהראו לנו כי הם בעצמם חשופים בסכומים לא מבוטלים להשקעות ספוקלטיביות בחו"ל אשר הביאו להפסדים כבדים. מי היה מבטיח לנו, ציבור החוסכים, כי קופות גמל בניהול הבנקים היו משיגים תשואות טובות יותר?
זה נכון שבחלק מהקופות הפרטיות מנהלי ההשקעות לקחו סיכונים גבוהים אך אי אפשר לומר זאת על כלל הענף, שספג רובו ככולו מכה קשה.
לעניות דעתי, אם היום הבנקים היו מחזיקים את קופות הגמל הם גם היו סופגים מכה קשה, אך היה להם קשה יותר לצאת מהמשבר. הריכוזיות שהיתה בשוק ההון היתה עלולה ליצור מצב של אפוקליפסה. היה סיכוי גבוה יותר לפשיטת רגל של אחד הבנקים ולמשוך איתו למטה לא רק את הציבור החוסך כי אם את כל המשק כולו.
תהילה וייסברג היא סמנכ"ל בבית השקעות
פורסם לראשונה 23.11.08, 17:21
80% מקופות הגמל היו בידי הבנקים
מומלצים
