שתף קטע נבחר

פרשנות: רשת הביטחון לפנסיה - יקרה ולא יעילה

הרשת שמתכנן האוצר תציל בעיקר את מנהלי קופות הגמל, החתמים, המדרגים ואגף שוק ההון באוצר. כעת צריך הציבור לדרוש התניית קבלת סיוע בהורדת דמי ניהול, חיוב גופים לפרסם תשואות מתוקנות סיכון וכמובן - ועדת חקירה

כנראה שתהיה לנו רשת ביטחון פנסיונית. היא תהיה יקרה, היא תהיה לא יעילה, היא תבוא על חשבון תרופות, קיצבאות, שוטרים וכיתות. אבל מה זה לעומת הצלת עמל החיים של כל כך הרבה אנשים?...אבל אלו אנשים? פנסיונרים? לא ממש.

 

נכון שבחודשיים נמחקו 25% מהחסכונות של הפנסיונרים, אבל מה זה לעומת טיפול האנטי אייג'ינג שהם עברו בשנים האחרונות? ב-2003 קופות הגמל השקיעו עבור כולם, מבני 5 ועד בני 80, בהתאם לפרופיל המתאים לבני 60 פלוס שמעדיפים השקעה בסיכון נמוך. התפלגות הנכסים הממוצעת בקופות היתה בערך 10% מניות, 20% אג"ח קונצרני, כ-15% במזומן והשאר באג"ח ממשלתי. התשואה היתה אמנם עלובה, אבל כיאות לזקנים שהיינו אז – כמעט ולא היה סיכון.

 

באוקטובר 2008, אחרי שהמשקיעים של 2003 התבגרו – סליחה, הוצערו – מתאים התיק הממוצע לצעירים עם אופק השקעה עד 2040: כ-25% מניות, ו-40% אג"ח קונצרני, שחלקו היה מפוקפק עוד לפני הירידות. נזילות? מה זה?

 

חשיפה בהלם לסיכון

בארצות הברית, באנגליה ובעוד כמה מדינות זניחות מושקעים כספי העמיתים לפי אופק ההשקעה של החוסך. לצעירים מותאמות השקעות ברמת סיכון גבוהה יותר, למבוגרים – השקעות מסוכנות פחות, ולפנסיונרים – השקעות ללא סיכון.

 

רק בישראל זה הפוך. אחרי עשרות שנים של תשואה נמוכה לכולם, כולל הצעירים, בבת אחת יושמה חשיפה בהלם לסיכון גם לקשישים. מי נהנה מזה? תעשיית הפיננסים. ומי פיקח על הבועה הזאת? זו שאלה טובה מאוד.

 

רשת הביטחון הפנסיונית תציל בעיקר את מנהלי קופות הגמל, החתמים והמדרגים, וגם את אגף שוק ההון באוצר. הראשונים נהנו מרווחי ההילולה, והאחרונים עצמו עיניים לנוכח מימדי הטירוף, והניחו, ממש כמו צה"ל מול החיזבאללה, שהוא "יחליד" לאיטו.

 

אז מה היה לנו בחמש השנים האחרונות?

  • חובת דיווח למשקיעים או דיווח וולונטרי על שינוי בפרופיל השקעה – לא.

 

  • פעילות רגולטורים שמונעת השקעת כספי מבוגרים באפיק מסוכן – לא.

 

  • תחרות פרועה שהתרכזה אך ורק בתשואות ולא בסיכון או בדמי הניהול – כן.

 

  • עלייה של 110% בדמי הניהול הממוצעים כתוצאה מה"תחרות" – הוצאה אבסורדית שלא מתיישבת אפילו עם מבוא לכלכלה א' – בהחלט.

 

  • תקנות שמנחות כיצד מותר ואסור לפרסם תשואות באופן שלא יטעה את המשקיעים – ממש לא.

 

  • אלפי חתמים, יועצי השקעות, אנליסטים מטעם ומשווקים פנסיוניים עם רשת של ניגודי אינטרסים שעצמו מולם עין – לא יאמן כמה.

 

קוצרים את הסופה

אם אני ואתם הולכים לשלם עוד שישה עד עשרה מיליארדים, שיתווספו לעשרות המיליארדים שנשקיע בפנסיה התקציבית ובגירעון בקרנות הישנות, אז שלא רק אנחנו נשלם. שישלם גם מי שהפך את המשבר למלחמת לבנון השניה של המערכת הפיננסית.

 

בשביל זה אנחנו צריכים לדרוש שרשת ההצלה תינתן רק לחוסכים בגופים שיהיו מוכנים להגבלת דמי הניהול לשיעור של עד 1%. מי שלא יסכים, לא יקבל סיוע וייאלץ להסביר למשקיעים שלו למה הם לא מקבלים את מה שהאחרים מקבלים. התחזית שלי: תוך חודש, כל הגופים מפחיתים את דמי הניהול. וכבר חסכנו חצי מהעלויות.

 

לדרוש ועדת חקירה

בנוסף, אנחנו צריכים לדרוש התקנה מיידית בהוראת שעה של תקנות המחייבות את כל הגופים המוסדיים לפרסם תשואות מתוקנות סיכון, אופק השקעה ודמי ניהול בכל פרסום. בחצי יום אפשר לתרגם את החקיקה האנגלית.

 

ואחרון חביב, עלינו לדרוש וועדת חקירה. כן כן, אפשר אפילו להחזיר את וינוגרד. המלים "רשת הצלה" מעניקות את ההרגשה שמצילים אותנו מאיזה הוריקן מסתורי, אך לא כך הוא. היה מי שזרע את הרוח, ואנחנו קוצרים את הסופה.

 

הכותב הוא חוקר ומרצה בבית הספר למינהל עסקים. המסלול האקדמי המכללה למינהל, המתמחה במימון, אג"ח, חיסכון ארוך טווח, תכניות פנסיה ורגולציה של שוק ההון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
התוכנית לא תעזור לפנסיונרים
מומלצים