פסק הדין שמזכה את לורי דרו, האישה שהטרידה את מייגן מאייר והדיחה כביכול את הנערה בת ה-13 למותה, הוא סוג של ניצחון לאומת הטרולים - האנשים המציקים ביותר ברשת. טרולים הוא מונח ותיק בהוויית הרשת שמתייחס לאנשים מציקים, מטרידנים שחוסים בצילה של האלמוניות המקוונת.
| עוד בנושא |
|
| "מטרידת ה-Myspace" - נוקתה מאחריות למוות / רויטרס |
|
לורי דרו, שהואשמה בארה"ב כמי שגרמה להתאבדותה של הנערה מייגן מאייר לאחר שהטרידה אותה ברשת, הורשעה בעבירות קלות בלבד |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אל תזלזלו בכוחם של הטרולים. קחו לדוגמה את המקרה של מיצ'ל הנדרסון. ב-2006 נטל הנדרסון, נער בן 13 ממינסוטה, את האקדח של אביו וירה בעצמו למוות. את הסיבות לכך לקח איתו לקבר, אבל לטרולים של האינטרנט הייתה פרשנות משלהם.
אחדים מהם גלשו לפרופיל של הנדרסון ברשת החברתית ב-MySpace
ומצאו איזכור אגבי על כך שה-iPod של הנדרסון נגנב ימים ספורים לפני ההתאבדות. הם החליטו שהנדרסון היה נער מפונק שהתאבד בגלל אובדן ה-iPod שלו, והציפו את האינטרנט בבדיחות על מיטשל וה-iPod האבוד.
הניו-יורק טיימס דיווח
כי ב-4chan
פורסמו תמונות רבות שבו פרצופו של הנדרסון הודבק על מכשירי iPod. טרול אחד אף נסע עד הקבר של הנדרסון, הניח iPod וצילם - הכל בשביל הצחוקים. חשבון ה-MySpace שלו נפרץ והושחת, והוריו העידו כי גם שנה וחצי אחרי ההתאבדות הם מקבלים טלפונים מאנשים שלוחשים, "כאן מיצ'ל, ראיתם את ה-iPod שלי?" אותם זה לא מצחיק.
הלוח המקוון 4chan,
ובפרט עמוד B
שלו, הוא מעין פורום אנונימי לחלוטין שמציע אירוח תמונות, גירסה דוברת אנגלית ללהיט יפני ותיק. התוצאה היא חגיגה לטרולים. כשאף אחד לא יודע מי אתה באמת, אפשר לפרסם תמונות פורנוגרפיות או אלימות, הערות גזעניות והומור שחור ומקאברי במיוחד, בלי לשלם את החשבון. ניתוח מעניין של תופעת הטרוליזם ב-HowStuffWorks
מסביר את הנושא באופן מפורט יותר.
| עוד בנושא |
|
| רזי ברקאי, לידיעתך: טוקבקים לא הורגים / דעה / גל מור |
|
לדבריו של שדר הרדיו מי שאחראי למותו של רופא השיניים שנחשד כי הדביק נערה באיידס, הוא טוקבק שחשף את שמו. ברור כי חובה למחוק תגובות בעייתיות, אך אי אפשר לחדור לצפונות נפשו של אדם ולזהות גורם בודד שהביא אותו ליטול את חייו |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
גם מייגן מאייר, ילדה אמריקנית רגישה בת 13 שניכר בין השורות כי סבלה מקשיים נפשיים, נפגעה מטרוליזם. לורי דרו, אמה של החברה הכי טובה שלה לשעבר החליטה לנקום - ואולי אף לצחוק על חשבונה - על ניתוק הקשר, ופתחה פרופיל של נער בן 16 ב-MySpace שכונה "ג'וש אוונס". אותו הנער חיזר אחרי מייגן באתר למשך תקופה, עד שזרק
אותה וכתב לה מסר לפיו "כולם בעיר שונאים אותך. שיהיו לך חיים מחורבנים".
בסלנג-רשת נהוג לומר על מקרים כאלו: DNFTT,
קיצור של Do not feed the trolls ("אל תאכיל את הטרולים", כפי שנהוג לומר בפורומים בעברית). כשלא מגיבים על מעשי הטרוליזם, ולא מספקים להם את תשומת הלב הראוייה, הטרולים נוטים לעזוב וללכת למקום אחר. הם מציקים וקשה להתאפק, אבל כל מי שנוהג לגלוש בפורומים או בקהילות מקוונות אחרות צריך להימנע מהאכלתם.
תמיד יהיה מי שייקח אותם ברצינות גמורה, ואחת, רגישה במיוחד, אפילו תלתה את עצמה בארון הבגדים שבחדרה. זה לא אומר שיש צורך בחקיקה מיוחדת, או אכיפה מצד בעל האתר. הנהלת MySpace היא לא גננת: היא צריכה ויכולה לדווח למשטרה ולסייע להביא לדין אנשים שמעלים לאתר תמונות פדופיליות, או מבוגרים שמנסה לפתות באמצעותו קטינים (צעדים שהאתר כבר נוקט, אגב), אבל הודעות כמו "העולם יהיה מקום טוב יותר בלעדייך", שג'וש הפיקטיבי שלח למייגן,
הן - מה לעשות - לגיטימיות, וגם ההתחזות לדמות פיקטיבית ברשת.
חבר המושבעים שזיכה את לורי דרו ברוב הסעיפים עשה זאת רק כי לא השתכנע שהיא אכן שלחה את ההודעות.
בואו נניח שדרו אכן שלחה אותן - זה בהחלט אומר שלורי דרו היא אדם מטריד ומעצבן, אבל היא רק טרולית ולא אחראית למותה של מייגן.
קשה מאוד כשאין את מי להאשים בפרשה טראגית כזו, אבל למייגן מאייר לא היה בדיוק עור של פיל, הנדרש כדי להתמודד עם ניג'וס סטנדרטי, ובזה אפשר להאשים רק את הסביבה הקרובה שלה.
