לשווק את ברבי
הסרט הדוקומנטרי אודות השנה האחרונה בחייה של בריטני ספירס היה סטרילי וכל מטרתו היתה למכור את האלבום החדש שלה. ניר נתן השתדל להבין ללבה, אבל זה לא מאוד הצליח לו
מתישהו באביב האחרון הגעתי לדראגסטור במרכז לוס אנג'לס, כדי להשלים את מסע הקניות השבועי. בעודי פוסע אל עבר הכניסה הבחנתי ברכב 4X4 מסוג מרצדס שועט אל החנייה כשאחריו דולקים רכבים נוספים ובעקבותם דוהר גדוד של גברים הנושאים בידיהם חפצים.
ספירס והפפראצי. עדיין מבוהלת, עדיין מפוחדת (צילום: Getty Images)
הרכב הנרדף עצר לא הרחק ממני ומיד הוקף בשאר הרכבים, מהם זינקו צלמי פפראצי, וכולם (20-30 גברים בסך הכל) הקיפו את המרצדס והציפו אותו באורות פלאשים. בסופו של דבר יצאה מהרכב צעירה קטנת גוף בשיער אסוף בכובע בייסבול ומשקפי שמש ענקיים, ולצדה גבר צעיר בינוני בגובהו. התלהבות הצלמים הפכה לטירוף שמאפיין יותר ארוחת צהרים מדמדממת של דגי פיראנה.
"בריטני" הם צעקו ולא הרפו מהצעירה הנפחדת שנצמדה למלווה ופסעה במהירות עד שנבלעה בתוך הדראגסטור. "זו בריטני ספירס?" שאלתי בחוסר אמון ואחד הצלמים נד בראשו לחיוך בחדוות עבודה לא מבוטלת.
זה היה המפגש היחיד שלי עם איקונית הפופ, שהתרחש בשיאו של השפל שלה ושל הקריירה שלה, שהגיעה נמוך יותר מים המלח. שבועות ספורים לאחר מכן היא אושפזה בבית חולים ובמכון גמילה ובתוך חודשים ספורים איבדה את המשמורת על ילדיה ללוזר שהיה בעלה לשעבר, וירדה למחתרת.
מתוך "For The Record". קנו בבקשה את התדמית החדשה
למעשה, מאז סוף הקיץ היא במידת מה נמחקה מהתודעה ללא הספד מצד התקשורת הן הצהובה והן המהוגנת, שעשתה ממנה מטעמים. ועכשיו, פתאום היא צצה נקייה, מחושבת, מטופחת, בלונדינית מתמיד ויש לה אלבום חדש ומסע הופעות - ויהיה נחמד אם תקנו אלבום וכרטיס.
וכדי שלא יהיה ספק שמדובר בקאמבק של הבריטני שכולם אהבו ולא זו שכולם קטלו, אז יש לה גם סרט תעודי שעקב אחריה במהלך 60 יום בסתיו האחרון, ושודר דווקא ערב יום הולדתה ה-27. אגב, המשדר "Britney Spears: For The Record", היה נקי מפרסומות פרט לאלה של הבשמים של בריטני.
הפנטזיה של מי?
הסרט שודר אמש (א') ב-MTV בארצות הברית, רשת המוזיקה שהפכה לערוץ נוער מניפולטיבי גדוש ריאליטי שמוכר תדמיות נוצצות ופגומות מן היסוד. זו בדיוק הקטגוריה שהסרט של בריטני נופל לתוכה, ולגמרי לא במקרה, שודר מיד לאחר סדרת הריאליטי של פריס הילטון, ועם משדר מקדים (ספירה לאחור) חנפני, כאילו שבריטני עומדת לקבל פרס נובל לשלום.
לאורך הסרט מתגלים ניצני סימפטיה
האמת שבריטני או המוזיקה שלה מעולם לא עניינו אותי. פרגית הברבי המצועצעת עם מוזיקת הפרווה היתה מאז ומתמיד "האמריקן איידול" של נערות אמריקאיות ולא הפנטזיה של גברים חרמנים. אפילו הנשיקה עם מדונה ותמונת הפפאראצי של פלג גופה התחתון (ברכב, למי שלא זוכר) לא שידרגו אותה לאלילת מין. בריטני, וזה לא סוד, הפכה בשנה האחרונה לשק החבטות של המדיה ולמקרה סעד. עכשיו מנהליה ו-MTV ביקשו להשכיח את רצף האירועים והתמונות המביכות, ושכולם יתמסרו לקמפיין בריטני הסטרילי הזה.
כשהעורך ביקש שאצפה במשדר, תגובתי הראשונה היתה שזה יהיה עינוי, ומן הראוי היה להפקיד את המשימה בידי האחיינית שלי, עדי בת ה-12. אבל המפגש עם בריטני במגרש החנייה של הדראגסטור עורר בי שמץ של עניין עיתונאי (אוקיי, גם חטטנות) לבחון יכולת שיקום תדמית של מותג כושל יותר ממזון התינוקות ההוא.
רגע אחד של כנות
בריטני מדברת על השנה האחרונה ואומרת "אני לא יודעת איך שרדתי את זה".
אני מאמץ את ההגדרה הזו, כי ה"בקרוב" ו-15 הדקות הראשונות מהסרט בן השעה היו מעיקים יותר משידור חוזר של חידון התנ"ך ביום העצמאות. אבל בהדרגה המניפולציות (העריכה) עבדו גם עליי, וגיליתי ניצני סימפטיה לברבי, כי מדי פעם היא מדברת בגילוי לב וקשה שלא להבחין בכאב ובחרדה שלה מגדודי הפפאראצי שעדיין דולקים אחריה. רק שהצהרת המנג'ר שלה (ומפיק המשדר) ש"הכל פתוח ואין שאלה שלא נענתה" לא שווה אפילו גיחוך. הסרט התיעודי הזה גם לא יזכה באף פרס. הוא נועד לקדם את מכירות אלבומה החדש ולשקם את התדמית שלה. זה הכל.
זהו משדר לא מזיק ומחושב להפליא עם כמה רגעים אותנטים שיכלו דווקא להשתלב בגל סדרות הריאליטי שמתעדות חייהם של סלבריטיז לשעבר. אז אם התדמית של בריטני לא תשוקם, והיא לא תמכור די אלבומים וכרטיסים, אופציית הריאליטי שמפרנסת לא מעט כוכבים לשעבר עדיין פתוחה גם בפניה, ואולי זה רעיון לא רע עבורה, שכל כך חרדה מהפפראצי, כי תת-כוכבי הריאליטי - אף פעם לא היו אטרקטיבים לפפאראצי.
"For The Record" ישודר בישראל ב-HOT3 וב-yes stars3 ב-9.12 בשעה 21:15
לפנייה לכתב/ת 
