רגע לפני שישראל הולכת לבחירות ושניה לפני הבחירות המקדימות במפלגות הגדולות, מפרסמת עמותת "אדם טבע ודין" את גיליון הציונים הירוק של הכנסת ה-17. השורה התחתונה - כמו שהיו אומרות לא מעט מורות בבית הספר: לתלמיד יש פוטנציאל אבל הוא לא מממש אותו.
הדו"ח מציין לשבח מספר חברי כנסת שהתמידו וקידמו הצעת חוק בנושאי סביבה, וליוו אותן בהליך החקיקה הסבוך עד לרישומן כחוק.
ח"כ דב חנין מחד"ש נבחר לתלמיד המצטיין, שהצליח להוביל שבעה חוקים סביבתיים לחקיקה. בין היתר מדובר בשני תיקונים לשמירת חופי הכנרת ומפרץ אילת, חוק "המזהם משלם", חוק המסמיך את פקחי הערים לאכוף חוקי סביבה וכן חוק "אוויר נקי" שלראשונה מגדיר תקנים ואמצעי אכיפה להפחתת זיהום האוויר בישראל. חנין הקים בכנסת ה-17 מחדש את השדולה הסביבתית-חברתית, ועמד בראש בשותפות עם ח"כ הרב מיכאל מלכיאור.
הדו"ח חולק שבחים גם לח"כ אופיר פינס (העבודה), שבתפקידו כראש ועדת הפנים והגנת הסביבה קידם בנחישות את חוק אוויר נקי עד לאישורו הסופי, "והצליח להגן על ניסוחו המאוזן על אף הלחצים הרבים שהופעלו עליו מצד משרדי ממשלה וגורמים אינטרסנטיים פרטיים".
כמו כן צויינו לשבח משה גפני (יהדות התורה), מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), מיכאל נודלמן (קדימה) - שקידם את חוק סילוק ומיחזור הצמיגים - השר ראלב מג'אדלה וח"כ נאדיה חילו (עבודה) - שחוקקו את חוק יום הניקיון הארצי, ונבחרים נוספים מסיעות הבית.
ציון לגנאי ניתן בדו"ח ליושבת ראש הכנסת דליה איציק, שלאור ההחלטה על הקדמת הבחירות הקימה את "ועדת ההסכמות". הוועדה, שבראשה עמדה, החליטה אילו הצעות חוק יעלו להצבעה במליאה - כדי שניתן יהיה להמשיך ולדון בהן בכנסת הבאה - ואילו הצעות חוק יסיימו את חייהן כעת. על הצעות החוק שלא אושרו בקריאה ראשונה לא חלה דין רציפות ויש להתחיל ולקדם אותן מחדש בכנסת הבאה.
ב"אדם טבע ודין" אמרו כי השיקול היחיד שהנחה את ועדת ההסכמות היה האם הממשלה תומכת בהצעת החוק או מתנגדת לה. הצעת חוק שהממשלה התנגדה לה לא עלתה לדיון והצבעה במליאה וכל העבודה הפרלמנטרית שהושקעה בה ירדה לטימיון. כך למשל טורפדה הצעת החוק של ח"כ אופיר פינס להפחתת פליטת גזי החממה, למרות שנתמכה על ידי 70 חברי כנסת בקריאה הטרומית.
בעמותה מותחים ביקורת על איציק גם משום שלא פעלה למנות מחליף לראש נציבות הדורות הבאים, השופט (בדימוס) שלמה שהם, שסיים את תפקידו. זאת ועוד: הצעת חוק לביטול הנציבות עדיין עומדת בכנסת, ושני גורמים אלה תורמים לגסיסתו של הגוף שאמון על חשיבה ותיכנון לטווח ארוך.
יועץ התקשורת של איציק מסר בתגובה: "יושבת ראש הכנסת אינה צריכה הטפות מוסר מ'אדם טבע ודין'. היא פעלה רבות לאורך הקנדציה הנוכחית בכל הקשור לאיכות הסביבה וליוזמות 'ירוקות'. יושבת ראש הכנסת מזמינה את העמותה לפנות לח"כים שהציעו את כל אותן הצעות חוק ירוקות ולבדוק עימם עד כמה אכן סייעה דליה איציק בכל הקשור לקידום אותן הצעות".
על פי הדו"ח, נפח הפעילות בתחום הסביבה בכנסת קטן ביחס לכלל הנושאים בהם עסקה. רק 6 אחוזים מהחוקים שאושרו סופית היו סביבתיים, רק 8 אחוזים מהצעות החוק שעברו בקריאה טרומית עסקו בנושאי סביבה, רק 5 אחוז מהשאילתות שהוגשו במליאה התעניינו בשמירת הסביבה, ורק 3 אחוזים מההצעות לסדר היום שהוגשו היו "ירוקות" באופיין.
למרות התדמית ה"ירוקה" שאולי נוצרה לה בתקשורת, רק 41 אחוז מהצעות החוק שאושרו בקריאה טרומית בתחום איכות הסביבה עברו את כל שלבי החקיקה והפכו לחוקים - 14 חוקים מתוך 34 הצעות חוק שאושרו טרומית. את הנתונים הללו סיכמו אנשי "אדם טבע ודין" באומרם שהכנסת "דיברה הרבה אך עשתה מעט".
