הגבר שלך עושה קניות בסופר? זה ביטוי לאהבה
אם חושבים לעומק, למעשה בן הזוג מפגין התחשבות כשהוא עושה את הקניות לאחר שביקשנו ממנו, גם אם הוא רכש מוצרים לא הכרחיים. מה חשוב יותר? לגרום לבן הזוג להרגיש אהוב ומוערך, או לוודא שהוא יקנה את חומר הניקוי הנכון?
האם קרה שמצאתם במקפיא חמש חבילות מיותרות של צ'יפס קפוא אחרי ששלחתם את בן הזוג לקניות? האם הוא אי פעם הביא הביתה שמונה קופסאות שימורים בגלל מבצע מחירים חד פעמי? או נייר טואלט יקר בגלל שהוא רך יותר? אני גם לא זוכרת שרשמתי בירה, בוטנים או שוקולד ברשימת הקניות שנתתי לו.
התגובה הראשונית שלנו היא בדרך כלל תסכול. כמעט נדמה לנו שאנו קרבן לקנוניה גברית כלל-עולמית הזוממת לחבל במאמצי הקניות שלנו. אבל אולי הוא פשוט עשה כמיטב יכולתו? הוא חשב שהוא עושה לך טובה. הוא באמת ניסה לעזור, והוא נפגע כשהגבת בביקורת במקום להביע הערכה כלפיו.
בספר בראשית, כשנוח שלח את היונה לחפש קרקע יבשה לאחר המבול, היא חזרה ב"ידיים ריקות". עקב כך, היונה חששה שכתוצאה מכישלונה היא לא תורשה לחזור לתיבה. ואכן, לפי הכתוב בפסוק, היונה אמנם חזרה לתיבה אך לא נכנסה. היא שמרה על מרחק, אולם נוח הושיט את ידו והכניס אותה פנימה.
נוח הכיר במאמץ שעשתה היונה, מבלי להתחשב רק בתוצאה הסופית של מעשיה. גם הקדוש ברוך הוא מתגמל אותנו על מאמצינו, ולא רק על ההישגים שלנו, ובכך הוא מלמד אותנו כיצד עלינו להתייחס לאחרים.
אם חושבים על עומק הדבר, למעשה בן הזוג מפגין התחשבות ורגישות כשהוא עושה את הקניות לאחר שביקשנו ממנו. הוא לקח פסק זמן מעיסוקיו הרבים על-פי בקשתנו. אפשר לראות זאת כביטוי לאהבה ולאכפתיות.
ככל שנגמול לו על מאמציו בהתקפות ובתלונות, לא רק שנבטיח שהוא לעולם לא ירצה להתקרב שוב לסופרמרקט, אלא שנפגע בקשר בינינו ברמה עמוקה הרבה יותר. בן הזוג עלול להרגיש לא מוערך ולא אהוב. האם לא עדיף להשתמש בסוג אחר של חומר ניקוי? או אולי להבליג על המחיר הגבוה של המשקאות שהוא קנה, ובמקום זאת להביע את הערכתנו לנדיבותו?
האם אני מעבירה ביקורת? לפעמים
דבר דומה קורה לנו עם ילדינו המתבגרים. גיליתי שמשימות הקשורות לנסיעה במכונית מאוד משמחות אותם, אך גם קניות בסופר עדיין לא איבדו מקסמן, ובכל זאת, נראה שהם תמיד קונים את הסוג הלא נכון!
האם אני מעבירה עליהם ביקורת על כך? לפעמים. האם אני סובלת בשקט? לפעמים. האם אני מעריכה את נדיבותם ואת רצונם לעזור לי? לעתים נדירות. האם אני מביעה במילים את הערכתי? לצערי, כמעט אף פעם לא. בנסיבות כאלה, מהם הסיכויים שהרצון שלהם לעזור בבית יחזיק מעמד או יתחזק?
שמתי לב שבימינו, רוב המורים למתמטיקה מוסיפים נקודות בציון המבחן גם על דרך פתירת התרגיל, ולא רק על התשובה הסופית הנכונה. זאת אומרת, שאם תלמיד מבין את שלבי הפיתרון ואת הנוסחה, אבל טועה טעות קטנה כתוצאה מחוסר שימת לב, זה לא אומר שהכל אבוד.
אם הילדים שלנו או בן הזוג שלנו מנסים לעזור והם אינם מצליחים בצורה המושלמת ביותר, האם הם אינם ראויים להערכה גם על מאמציהם? התלמוד מלמד שאם אנו מתאמצים לעשות מצווה כלשהי, אך נסיבות שמעבר לשליטתנו מונעות מאתנו להשלימה עד סופה, אנו עדיין מקבלים קרדיט על המצווה, כאילו שהיא בוצעה במלואה.
לדוגמה, אם אתם הולכים לבקר חולה בבית החולים ומוצאים אותו ישן בשלווה, אתם מקבלים קרדיט על מצוות ביקור חולים, גם אם הוא לא ראה אתכם, או נהנה מביקורכם. או למשל, אם בן משפחה עושה משהו למעננו וגורמים שאינם בשליטתו (כגון, חוסר יכולתו לקרוא את מחשבותינו) מונעים ממנו להשיג את מטרתו בצורה מושלמת, האם אין הוא ראוי לקבל את אותה הערכה מצידנו?
ובעצם, מי אמר שהמטרה לא הושגה בצורה מושלמת? האם אפשר לבקש דבר מושלם יותר מאהבתו של הזולת ומרצונו האמיתי לעזור לנו?
- באדיבות אש התורה - www.aish.co.il
- אתר עם חכמת חיים
אמונה ברוורמן היא בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת טורונטו, ותואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פפרדין. היא גרה בלוס-אנג'לס עם בעלה ותשעת ילדיהם.
פורסם לראשונה 16/12/2008 11:29
לפנייה לכתב/ת 
ככל שנגמול לו על מאמציו בהתקפות, הוא לעולם לא ירצה להתקרב שוב לסופרמרקט.
צילום: liquidlibry
מומלצים
