שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אפר בן 20
    האזנה לגירסה המחודשת של "אפר ואבק" מגלה איך באלבום, גם אחרי 20 שנה, הצבע, כמו הכאב, עדיין טרי. התוספות המיוחדות רק מסייעות לחדד את מקורות ההשראה
    יעקב גלעד הביא את המילים ואת אמו, הלינה בירנבאום. יהודה פוליקר הביא את המנגינות, את הוריו, ז'אקו ושרה פוליקר, ואת קולו – חם, שורף, כמעט מתיך. עשרים שנה עברו מאז שיצא "אפר ואבק" – יצירה מכוננת בדברי הימים של המוזיקה הישראלית - ועדיין צלילי הבוזוקי והאקורדיון הפותחים את האלבום, מפעילים את התרכובת האישית והכלל-אנושית של הלם והיקסמות. חסד ההשראה שבאלבום הזה לא הגיח בקסם. הוא תוצאת חיים כבדים ומייסרים של שני יוצריו, שפגשו זה את זה וגילו שהם אחים לקידוחים שבנפשם.

     

    "NMC יונייטד" מוציאה כעת מהדורה מחודשת, שבנוסף לשלושת הקליפים הידועים של אורנה בן-דור, הקדמה מאירה של שרון מולדאבי והפוסטר שליווה את צאת האלבום, היא כוללת דיסק נוסף, שבו מופיעים הקודים של השירים שבדיסק הראשון. מדובר בתוכנית הרדיו "אחרי המלחמה" ששודרה בגל"צ ביום השואה 1986 ביוזמתה של דלית עופר. כתוצאה ישירה מהתוכנית נולדו האלבום "אפר ואבק" והסרט התיעודי "בגלל המלחמה ההיא" של אורנה בן-דור.


    פוליקר. עלבון מתוסכל וחומל (צילום: ורדי כהנא)

     

    מצמרר לשמוע את יעקב גלעד אומר בשידור ההוא: "אני לא יודע כמה אנשים ירצו לשמוע שירים שקשורים לנושא הזה". והוא אפילו לא מתכוון ל"אפר ואבק", שהשפיע על המונים ורק החל אז להיווצר, אלא ל"עיניים שלי" - אלבום הסולו הראשון של פוליקר. "בתקליט הזה לא היה שיר שדיבר ישירות על השואה, אבל הרגשנו אותה ברקע".

     

    וכשמקשיבים לדברי פוליקר בהמשך, מתגלה פתאום הפשר ללחניו העילאיים שב"אפר ואבק", קולו המחצין עלבון מתוסכל וחומל ב"כשתגדל", הנהמה שב"אהבה הורגת", החרון שב"מכאן ועד בכלל" וההסברים המפורשים שב"בגלל". בתוכנית הרדיו, פוליקר מספר על אביו שבא אליו לבית הספר באמצע השיעור וביקש ממנו, לפני כל הכיתה, להגיע הביתה: "החברים שלי צחקו עלי. ובמסיבות, כשהייתי בן 16, הוא בא ואמר לי לפני כולם 'למה אתה לא בא הביתה? כבר מאוחר'. החבר'ה היו צוחקים עלי ואומרים על אבא שלי - 'הנה אמא של יהודה הגיעה, 'הידישע מאמע". בהמשך מושלמת התמונה הכוללת, כשנשמעת עדותו המחניקה של ז'אקו פוליקר על תינוקו שנשמט מידיו ואבד לעד.

     

    גלעד מספר על היקיצות בלילות: "אחת לכמה לילות הייתי מתעורר מאמא שלי שצורחת מתוך חלום רע, ובבוקר שומע את החלום. זה נורא שאחרי כל השנים זה לא עובר ולא נרגע. עד היום יש לי בעיה עם לילה". אורלי יניב קוראת את השיר "פרחים ברוח" שכתבה אמו ופוליקר שר אותו בגרסה מוקדמת שהוקלטה במיוחד לתוכנית.

     

    בירנבאום אומרת שהכל התחיל עם המספר על היד. "נאלצתי לספר על זה, כי שאלת אותי", היא אומרת לבנה, שמודה שכבר אין בו רצון לדעת עוד. "קיבלתי די והותר", הוא אומר, "גודש מוגזם".

     

    פוליקר מספר שבהופעות של "עיניים שלי" יש שירים ביוונית שלוקחים אותו "לשם", ומיד נשמעים הוריו, ז'אקו ושרה, שרים ביוונית את השיר מהמחנות. בהמשך שר פוליקר את גרסתו העברית שכתב גלעד, "חכי לי סלוניקי". ויש שירים נוספים, שהוקלטו במיוחד לתוכנית, למשל הגרסה המוקדמת ל"התחנה הקטנה טרבלינקה", שעליה מספר גלעד: "למרות שזה שיר שתרגמתי ולא כתבתי (הכותב הוא ולדיסלאב שלנגל – ת.ל), זכרתי את הסיפור של אמא שלי על הפעם האחרונה שהיא ראתה את החבר שלה במחנה".

     

    דור ראשון לשואה, דור שני, דור שלישי וכל הקוסמופוליטיות הנחשקת שבעולם לא תנטרל את מוקשי הזרות, הניכור והאאוטסיידריות היהודיים, כמו שאומר צ'ופוזו הביישן ב"שיר אחרי הגשם" – "אני יוצא מחוץ לשיירה ובוכה כל הדרך חזרה". אבל, וזאת הנחמה שמציע "אפר ואבק", יש גם "תקוות (ש)נולדו מתוך ייאוש".

     

    עשרים שנה אחרי, וזה בקושי עשרים שניות. כמו בשלטי האזהרה "זהירות צבע טרי", הכל עדיין רטוב, כולל החלקים המיטשטשים. "אפר ואבק" הוא אלבום ערמומי. תובענותו מתחזה למתנה שיופיה לופת אותנו ומסרב לשחרר.

     

    "אפר ואבק – הוצאה מחודשת וכפולה", יהודה פוליקר, "NMC יונייטד"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אפר בן 20"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים