פלסטינים בחברון: ראינו את המוות בעיניים

ביום שאחרי פינוי בית המריבה בחברון ותגובת המתנחלים האלימה - שהציתו בתים של פלסטינים ופצעו שלושה מהם - מתקשים היום (ו') תושבי העיר הערבים לחזור לשיגרה. "ראינו את המוות מול העיניים", סיפר ל-ynet תושב חברון, ששניים מקרובי משפחתו נפצעו באורח קשה מירי מתנחל.

• שקט מתעתע בחברון: "העכבר תמיד מנצח"
  

בהתפרעויות המתנחלים נפצעו אב ובנו ממשפחת סעיפאן באורח קשה. מצבו של אבי המשפחה, עבד אל-חי בן ה-65, מוגדר קשה, אך יציב. כיוון שהוא חולה סכרת, חוששים בבית החולים כי מצבו עלול להידרדר. בנו, חוסני בן ה-40, נפצע באורח חמור יותר ועדייו נשקפת סכנה לחייו. גם היום הם נכנסו פעם נוספת לחדר הניתוחים בבית החולים בחברון.

ג'מאל סעיפאן, בן המשפחה - האיש שצילם את תקרית הירי, סיפר כי בני המשפחה עדיין לא התאוששו מהמאורעות, אולם לדבריו לא מדובר רק באירועים של אתמול. "כבר שבעה ימים שאנחנו עוברים את אותו סיוט. הבעיה שאתמול זה היה השיא, אבל זה זעק כי זה בעיקר הגיע לתקשורת הרחבה. בגדול, את אותם אירועים אנחנו חווים מדי לילה".

ביתו של ג'מאל, הבית של דודו ואחיינו הפצועים ושל קרוב משפחה נוספת הוצתו על ידי מתנחלים. "הנשים והילדים וגם כולנו עדיין מצב נפשי קשה. היו מראות קשים והקריסה הנפשית היא תוצאה של הצטברות הימים האחרונים - להרגיש חסרי אונים מול חבורה מתלהמת שיורה, כשהצבא והמשטרה לא מנסים למנוע בעדה. זה לא דבר פשוט. אתמול, כמו בימים האחרונים, ראינו את המוות מול העיניים. אבל אתמול במיוחד. המתנחלים הגיעו במטרה לא רק לפגוע ולגרום נזק, הם הגיעו במטרה להרוג".

ילדים פלסטינים ליד מכונית שרופה בחברון (צילום: AP)

השיחה עם ג'מאל מתנהלת בעודו ממתין בכניסה למשטרת קריית-ארבע, כדי למסור את עדותו למה שאירע, ובעיקר להגיש למשטרה את הקלטת שצילם - כדי שתוכל לחקור את האירוע. "למרות הקלטת, שמראה בבירור את המתנחל יורה, אנחנו לא ממש אופטימיים ולא תולים תקוות בחקירה של המשטרה. עשרות פעמים התלוננו ואני יכול להגיד שהמשטרה והצבא תמיד לצד המתנחלים ונגדנו".

ג'מאל מקווה כי צילומי הירי, ששודרו במקומות רבים בעולם, אולי יגרמו לצבא לעזור לתושבים הפלסטינים של חברון בפעם הבאה. "אנו מקווים שההד התקשורתי הוא זה שיביא לשינוי במצב ויזיז את המשטרה, כי אנחנו יכולים לצעוק שנים על גבי שנים ובמשטרה לא ממש יקשיבו ולא ינסו למנוע מהמתנחלים להמשיך בפרעות שלהם, שבנס לא נגרמו באסון גדול יותר. אנחנו מתפללים שאללה יוציא את חוסני מכלל סכנה, אבל גם מתפללים שהאירועים שהיו בשבוע האחרון ואתמול לא יחזרו על עצמם, כי המצב הנפשי קשה במיוחד".

כלואים בבית

גם באזור גבעת החרסינה, סמוך לחוות פדרמן, מתמודד חליפא דענה עם הפחדים, לאחר שעשרות מתנחלים חתכו את הגדר המפרידה בין החווה לביתו. לדבריו, חלק מהמתנחלים אף חדרו לחצר הבית, זרקו אבנים ומוטות ברזל, קיללו ואיימו. "במשך יותר משבע שעות אפילו לא ג'יפ אחד של משטרה או צבא הגיע כדי להגן עלינו. כשהתקשרתי למפקדת התיאום הישראלי, אחד הקצינים צעק עלי ואמר שאני מנדנד יותר מדי. הוא ביקש ממני להתקשר שוב. לא עניין אותו שהיינו בסכנת חיים אמיתית. עשרות מתנחלים, חלקם חמושים, ואנחנו לבד, אני וחמשת ילדיי".

דענה אומר כי הוא לא מתבייש להודות שבני משפחתו פחדו. "אני לא מתבייש להגיד שפחדנו באמת. כבר חודש שלם שאנחנו לא יכולים לנהל חיים נורמליים. לא אני ולא הילדים שלי יכולים להתרחק מהבית.

 אנחנו לא יכולים ללכת יותר מעשרות המטרים מסביב למטעים, אבל לא מעבר לזה, כי בכל רגע המתנחלים יכולים לתקוף את הבית. לתוך חברון אנחנו מזמן לא הלכנו מאותה סיבה, וגם בחלק מהאדמה כבר צמחו עשבים, כי אנחנו לא מצליחים לעבד את האדמה - בגלל האיומים המתמשכים מהמתנחלים. מה שמדהים זה שבימים האחרונים, בניגוד לעבר, הצבא והמשטרה אפילו לא טורחים לשלוח ניידת אחת שתנסה למנוע את התפרעויות המתנחלים.

תוך כדי שיחה דענה מספר כי הוא חייב לנתק, מפני שהוא רואה כלי רכב של מתנחלים שמתקרבים, ולכן הוא נאלץ להיערך לסיבוב נוסף של איומים, הטרדות ואבנים.