רשת הביטחון: מוצא של כבוד לכל הצדדים
לא ברור אם תוכנית רשת הביטחון הפנסיוני היא בת-ביצוע או אות מתה. אך הרשת המוצהרת מספקת לכל הצדדים - משר האוצר דרך יו"ר ההסתדרות ועד יו"ר ועדת הכספים - סולם לרדת מהעץ הגבוה אליו טיפסו
השולחן שעל הבמה נועד לשלושה דוברים: אולמרט, מנכ"לו רענן דינור, וראש המועצה הכלכלית-חברתית הפרופ' מנואל טרכטנברג. השלטים של שר האוצר והנגיד בלטו בהיעדרם. האם נאלץ אולמרט לכופף את ידו של בר-און ולהגיע לסף קרע פוליטי?
הרושם הזה התפוגג במהירות. השלטים המקוריים נעלמו, וחדשים הופיעו תחתיהם - בלי המנכ"ל דינור, אבל עם בר-און, מנכ"ל האוצר ירום אריאב, וצבי אקשטיין - המשנה לנגיד בנק ישראל, שייצג את פישר בדיונים על רשת הביטחון. גם מספר הכיסאות גדל לחמישה. לא ניתן הסבר מיידי אם ההרכב הראשוני היה טעות או ששיקף מצב שתוקן בדקה התשעים.
אולמרט ובר-און הסתפקו בהצהרות ועזבו את האולם. לשאלות השיבו שלושת הבכירים שעשו את העבודה השחורה. בדברי ראש הממשלה ושר האוצר לא היה סימן למשבר. הם שפעו מחמאות הדדיות, ולא סיפקו אישור חד משמעי לפרסומים שהציגו את האוצר כמתנגד לתכנית בקנאות בלתי מתפשרת. אולמרט אפילו התוודה שהחלטתו לאשר את התכנית "היתה קלה יחסית, כי היא היתה מוסכמת על כל הצדדים".
המחלוקת העקרונית נותרה ברקע
אבל זו היתה בעצם קוסמטיקה, שחיפתה על המחלוקת העקרונית בדבר הצורך ברשת הביטחון. המחלוקת נותרה ברקע, ורק רוככה בניסוחים שאיפשרו לשר האוצר "ללכת עם ולהרגיש בלי". כלומר - אין מחלוקת על מתכונת הרשת, אבל יש מחלוקת על מועד יישומה, ובעצם על השאלה אם תקרום עור וגידים או תישאר על הנייר.
בר-און הציע דחייה בלי לוח זמנים או תאריך יעד, כדי לאפשר לשוק להתייצב בעזרת תכנית ההאצה של האוצר. אולמרט, בהשפעת פישר, רצה ביצוע מיידי, אבל לא כופף את בר-און, אלא הסכים להעביר את המחלוקת על עיתוי היישום להכרעה בממשלה. זאת, בהנחה שתוצאות ההצבעה ערב בחירות ידועות מראש לטובתו.
הפשרה העניקה לבר-און לפחות מוצא של כבוד. אבל בין השורות הסתתר עוד משהו שעלול להפוך אותה לאות מתה, ובעקיפין לניצחון של האוצר. השאלה אם התוכנית היא בכלל בת-ביצוע נותרה באוויר, ולא ניתנה תשובה מספקת ומשכנעת לשאלה האם למתווה התיאורטי יש גם תכנית להוצאה אל הפועל. מהתשובות השטחיות היה קשה להתרשם אם יש לה אפילו סיכוי טוב בכיוון הזה, או שמובטח לתכנית ביצוע נקי מביורוקרטיה וסחבת.
תוכנית מורכבת מדי
מסמך השאלות והתשובות שהכין האוצר משקף עד כמה תמונת התוכנית מורכבת מדי, אם לא מרתיעה את החוסך הקטן, לגבי התנאים ליישומה. מנכ"ל האוצר הודה בגילוי לב כי "נושא התפעול לא פשוט ודורש זמן ומשאבים, אבל בהחלט מהווה אתגר להתמודדות". הוא רמז כי החוסך שירצה לממש את הביטוח המוצע לכספו יידרש להוכיח את היקף חסכונותיו וכי הרשויות יידרשו לאמת את הצהרתו, אך לא הרחיב איך בדיוק.
בהתייחס לחידה זו העיר הפרופ' טרכטנברג כי אין בכלל מאגר מידע אחיד של כל החסכונות, אלא רק הערכות. העסק מפוזר, ומחייב להקים את מסד הנתונים הזה. בהיעדר נתונים ומול חוסר הוודאות כיצד יתנהג השוק ואם ישפיע לטובה או לרעה על ערך החסכונות, קשה גם לדעת היום אם עלות התכנית תסתכם במאות מיליונים או במיליארדים.
המנכ"ל אריאב הודה כי לא מדובר כאן במדע מדויק, אלא בשטח עתיר פסיכולוגיה, ובזה טמונה כל הבשורה של התכנית - אם עמדה מאחוריה המטרה הפסיכולוגית להרגיע את הציבור באמצעות הידיעה שמובטחת לכספו רשת ביטחון, אז בכיוון הזה יש לה לפחות סיכוי טוב, למרות החורים הגדולים שנראים בעליל ברשת הזאת.
בחשבון הסופי כולם מרוויחים
הרשת המוצהרת מספקת לפוליטיקאים - מיו"ר ההסתדרות עד יו"ר ועדת הכספים - את הסולם לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסו כדי לכופף את הממשלה שתסכים על תכנית כלשהי. עופר עיני נחלץ בצורה טובה מהאיום בהשבתת המשק, ואבישי ברוורמן יאשר את תכנית ההאצה. מאחר שהביצוע בפועל של הרשת הוא עניין של שלוש שנים לגבי רוב החוסכים, מי יזכור בבוא העת אם הביצוע חופף להצהרות או לציפיות.
את מחול השדים שהתפתח מפרשת רשת הביטחון כאילו ליבתה יד נעלמה, שביקשה להסיח את תשומת הלב מהמחדל עליו התריע נשיא התעשיינים שרגא ברוש שעות ספורות לפני מסיבת העיתונאים - הוא הזכיר שעדיין אין לפנינו תכנית משכנעת להצלת המגזר העסקי ממחנק האשראי.
אם ההחלטה על הרשת לפחות תכבה את המדורה המיותרת ותאפשר להתמקד במשימת ההצלה החשובה פי כמה לגורל המשק - דיינו. בחשבון הסופי ירוויחו גם החוסך הקטן וגם הממשלה, כשהבורסה תחזור לשגשג ואיש לא יצטרך להעמיד במבחן את תוקף רשת הביטחון - ולראות אם יש בה משהו ממשי יותר מאשר אוסף של חורים.
לפנייה לכתב/ת 
