עובדים וחיים בעוני: "עצוב להגיד לא לילדים"
למרות שהיא עובדת וגם למדה הנהלת חשבונות, דנה לא מצליחה לפרנס את שלושת ילדיה. "נורא עצוב לי להגיד להם לא, אפילו על הטיול של בית הספר", היא אומרת בכאב. ועכשיו, כשהחורף מגיע, היא תחשוב פעמיים לפני שתחמם את הבית
איך חיים מ-3,000 שקלים בחודש? דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, שהתפרסם אתמול (יום ג') גילה כי 36 אחוזים מהנזקקים חווים רעב, אחרים מתקשים בתשלומים ועל טיולים לילדים אין מה לדבר. דנה (שם בדוי), אם חד-הורית לשלושה ילדים, מתפרנסת מעבודה במשק בית ומתשלום מזונות מביטוח לאומי.
למרות הכסף מהעבודה ומהקיצבה, דנה לא מסוגלת "לגמור את החודש". היא נכללת באותן המשפחות שלפי דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, מהוות כמעט חצי ממספר המשפחות העניות: יש בהן הורה מפרנס - אך זה לא מספיק לקיום בכבוד.
לדבריה, 3,000 שקלים לא מספיקים לפרנס משפחה בת ארבע נפשות. "אני גם עובדת במשק בית וגם כל הזמן מחפשת עבודות נוספות כמו בייביסיטר, אבל עדיין לא מצליחה להרוויח סכום כדי לקיים את המשפחה בכבוד", היא אומרת בכאב. "הילדים לא תמיד מבינים את זה, לפעמים דורשים דברים וזה נורא עצוב לי להגיד להם לא, אפילו על הטיול של בית הספר".
החורף המתקרב מאוד מפחיד את דנה: "עכשיו מתחיל להיות קר ואני אפילו לא חושבת להדליק חימום בבית כדי לחסוך. גם בחורף הקודם סבלנו מקור, אבל אני פשוט חוששת ששוב ינתקו לי את החשמל בגלל החוב. אני כל הזמן חושבת על המצב שלי ושל הילדים וזה עונש שאני צריכה להיות איתו 24 שעות. אני יודעת שיבואו ימים יותר קרים ואיתם גם חשבונות החשמל - ואני ממש לא יודעת מה אעשה. פעם כבר ניתקו לי כמה פעמים את החשמל".
דנה, בשנות ה-40 לחייה, למדה הנהלת חשבונות, אבל לדבריה אף אחד לא הסכים לקבל אותה לעבודה כיוון שהיא חסרת ניסיון: "אני מוכנה לעבוד מאוד קשה והמון שעות, אבל אף אחד לא מוכן לקבל אשה בגילי בלי ניסיון".
לטענתה, הממשלה מנותקת מהמציאות ומבחינתה עניים הם רק סטטיסטיקה: "הגעתי למצב שאני מפחדת אפילו להיכנס למכולת בגלל שהמחירים בשמים.
הממשלה יודעת מהמצב מכל מיני דוחות, אבל מתעלמת ולא עושה כלום. הם פשוט לא יודעים עם איזה עצב אנחנו העניים הולכים בכל יום ומתייחסים כאילו אנחנו סתם מספרים. אם מישהו מהם היה שם הם כבר מזמן היו מטפלים בבעיה".
על פי נתוני דו"ח "לתת" ניכרת החמרה והעמקה של תופעת העוני במהלך השנים, כתוצאה מכמה סיבות: עבודה בתנאים שאינם מאפשרים הכנסה מספקת; מחסור במקומות תעסוקה; אי טיפול ממשלתי בבעיה; עליית מחירי המזון; שחיקה של תפיסת הנושא בקרב הציבור הרחב; וירידה בכמות התרומות.
לפנייה לכתב/ת 
