מי קרובה יותר לת"א - רמת-גן או ראשון-לציון?

הנה עובדה מעניינת שככל הנראה לא ידעתם. נסיעה של 20 ק"מ בשעות השיא של גוש-דן לכיוון תל-אביב, יכולה להיות קצרה יותר מנסיעה של חמישה ק"מ באותו כיוון. וכל מה שצריך בשביל להיות חלק מהפלא המרשים, זה לעבור מרכבת ישראל לאוטובוס דן. במילים אחרות, אם חשבתם לקצר את פרק הזמן היומי אל העבודה ובחזרה ממנה, בדקו היטב שמערך התחבורה הציבורית בישראל לא עושה מכם צחוק.

מה מהיר יותר, 5 ק"מ באוטובוס (צילום אילוסטרציה: ירון ברנר)

קחו אותי לדוגמה. לפני מספר חודשים עברתי להתגורר ברמת-גן, במקום ראשון-לציון. אחת הסיבות לכך, למרות השירות הנוח של רכבת ישראל, שאפשר לי לבזבז מדי יום פחות משעה מדלת הבית לדלת המשרד, הייתה לקצר את פרק הזמן הזה. הדירה החדשה ברמת-גן ממוקמת פחות מחמישה ק"מ ממקום עבודתי, וחברת דן מציעה את קו 60 הסמוך לביתי ולמקום העבודה. על פניו זה הבטיח חסכון בזמן נסיעות שמתורגם לכשעת-פנאי נוספת מדי יום. משתלם, לא כך?

לא בדיוק. קו האוטובוס מספר 60, כמו קווים אחרים אלטרנטיביים אותם ניסיתי בחודשים האחרונים, הוא כשלון ארוך, מתמשך, מעשן, צפוף ומתסכל. לאורך פחות מחמישה ק"מ אפשריים, האוטובוס גונח ומתפתל דרך רחובות הכרך הפקוקים, בעיקוף הגדול ביותר אותו ניתן לדמיין, באיטיות מעצבנת ועם תחנות עצירה ללא סוף. לאחר מספר תחנות זעום, הוא בכל מקרה מתמלא עד אפס מקום, מוסיף עוד ועוד נוסעים שחייבים להגיע לעבודה ויסבלו כל הדרך. החל בקפיצות מרגיזות על רחובות עם סלילה שערורייתית, דרך האצות מיותרות וכלה בבלימות פתע.

או 20 ק"מ ברכבת? (צילום אילוסטרציה: משה מילנר, לע"מ)

כדי שלא לחטוא לאמת, זה המקום להזכיר שרכבת ישראל אינה בדיוק אות ומופת לשירות תחבורה ציבורית מודרני. לעיתים גם היא מעמיסה על קרונותיה כמות מוגזמת בעליל של נוסעים, ועל נהלי עמידתה בלוחות הזמנים, קראתם כבר אין ספור פעמים. אבל קרונות הרכבת בדרך כלל מרווחים, נקיים, מאווררים ועם מספיק מושבים פנויים ונוחים בהרבה מהאוטובוסים הקלסטרופוביים של הכרך, והנסיעה בה נוחה ונינוחה בהרבה.

תכלס, לא צריך להיות מתכנן דגול של נתיבי תחבורה ציבורית, כדי להבין שקו אוטובוס מהיר, עם מספר מועט של תחנות לאורך דרך השלום למשל, יועיל הרבה יותר מהתפתלות נואשת ברחובות העיר. למישהו יש ספק שאוטובוס כזה יהיה פופולרי מאוד בקרב תושבי רמת-גן, גבעתיים ותל-אביב? צריך להבין שקיום קו אוטובוס שלוקח אותי הביתה לאט יותר מבהליכה מהירה, הוא עסק שנגזר דינו להיכחד, בוודאי לא להיות מוסבסד.

והפואנטה, מה עם החסכון בזמן אתם שואלים? היום, אחרי שביצעתי מהלך מתוכנן היטב של חסכון בזמן תחבורה מהבית אל העבודה ובחזרה, אני מבלה כ-40 דקות נוספות מדי יום, בדרך אל העבודה, וממנה.