ביקורת: ב"חדר האוכל" עובדים לאט
השף של "חדר האוכל," לשעבר "פוד ארט", לא תמיד מסתגל לקונספט החדש שמכתיב המיתון
במשך תקופה ארוכה סירבתי להפנים את העובדה שמתרגש עלינו מיתון כבד, והמשכתי להתנהג כאילו אין משבר עולמי. גם כשהמסכים התמלאו אדום, הבורסות קרסו, הכותרות הראשיות חוללו פאניקה והפרשנים הבטיחו קטסטרופה, אני הייתי בשלי. האסימון נפל רק כשהמסעדה התל-אביבית פוד ארט, השייכת לאנשי הקייטרינג היוקרתי, שינתה פנים ושם (ל"חדר האוכל(" והחלה להציע עסקית צהריים של 49 שקל. אז הבנתי שהמצב אכן חמור, וסוף סוף הואלתי להילחץ ולנקוט צעדים מהדקי חגורה (קצת קשה לנוכח הכרס המפוארת.(
בהחלט סיקרן אותי לבדוק איך עומר מילר, השף הצעיר והמוכשר של פוד ארט, יתאים עצמו למהפך ולסד התקציבי. התפריט עבר כמובן שינוי משמעותי, והכיוון הוא יותר פשוט, ישראלי (כולל נציגות למגוון עדות,( ושם דגש על שימוש בחומרים איכותיים אך יותר זולים. ואם בעבר החלל של פוד ארט היה אלגנטי, סולידי, חרישי וקצת מנוכר, הרי שהגלגול הנוכחי נראה אכן כמו חדר אוכל של קיבוץ או מפעל. זה דווקא עשה טוב לאווירה של המקום: אם בעבר ראיתם שם קהל קצת דודתי ושמרני מהעשירון העליון, עכשיו תוכלו לאכול כתף אל כתף עם שחקני תיאטרון הקאמרי הסמוך, אנשי ברנז'ה, צעירים ששמחים לנצל את הורדת המחירים וקציני הקריה שקפצו מעבר לכביש.
לפענוח המהפך נטלתי את חברי היקר א,' שמצליח תמיד בעזרת קולו הסמכותי והנינוח להרגיע את נפשי ההיסטרית בשעות משבר. חשבתי שאולי גם הפעם הוא ישקיט את חרדותיי. אבל אפילו הוא נשמע מודאג מההתפתחויות. קיווינו שהאוכל ינחם אותנו.
(צילום: שלום בר-טל)
לעסקית קוראים "הפסקת אוכל," ותמורת 49 שקל יגיעו במסגרתה לשולחנות העץ המאורכים צלוחית סלט קטנה, מנה עיקרית ולימונדה מתוקה. הסלטים המוצעים לבחירה הם חסה ערבית עם גבינת עזים ואגוזי מלך (היחידי שלא דגמנו,( ירקות (טרי, רענן, יעיל, אבל שגרתי לחלוטין,( עגבניות עם צנוברים ונענע (א' טען שמזמן לא אכל עגבניות כל-כך טעימות ומתוקות, ורק קיטר קצת על הרוטב הדומיננטי) וכרוב בשומשום שחור (משמים וסתמי.(
אולי כי מדובר בתקופת הרצה, קצב שינוע המנות לא היה מספק. האם בגלל זה הגיע פילה הבורי עם הירקות הצלויים כשהוא צונן"?הדג גם יבש," התלונן שותפי לארוחה, "וגם הפירה פושר. נראה כאילו חומם במיקרוגל." קציצות קבב הטלה שנעשה בגריל היו שרופות ויבשות, וגם נורא מלוחות. עירבבנו את הבשר עם מג'דרה קוסקוס, כדי להרגיע את עודף הנתרן. לפחות הקונפי עוף שחור, שנעשה בסגנון פרסי (כולל ריבת חבושים,( לא איכזב. הוא היה עסיסי, מתובל נכון וטעים. כדאי לציין שבהזדמנות נוספת (בשעות הערב) טעמתי את כיסוני הלבנה ומפרום תפוחי האדמה - מנות עיקריות שמוצעות אף הן בעסקית, והביצועים היו הרבה יותר מוצלחים. המפרום אמנם לא היה ברמה של מרגרט תייר, אבל בהחלט השביע את רצוני.
אין ספק שמילר מסוגל להרבה יותר. אכלתי סעודות מבריקות יותר מתוצרתו. אולי הוא עדיין לא התרגל למהפכה ולמגבלות הניצבות בפניו. צריך לתת לו להשתפשף עם הקונספט החדש, ואז להחליט סופית אם כדאי לצאת להפסקת אוכל.
"חדר האוכל," שאול המלך 23 (מתחם המשכן לאמנויות הבמה,( תל-אביב. טל'03-6966188
מחיר העסקית: 49 שקל
מטבח: ישראלי
ואם חורגים מהדיל: לחם הבית וקינוחים
שעות העסקית: א-'ה16:00-12:00 ,'
חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה (בתשלום) של המתחם
ציון: 7.5
