מתמטיקה זה סקסי

ככה לא אמור להיראות פרופסור למתמטיקה מאוקספורד: חייכן, תזזיתי למדי, מבין גדול בקומיקאים עכשוויים ונושא על זרועו גבס, תוצאה של משחק כדורגל שבו השתתף בכפר סבא. ובכל זאת, מרכוס דו סוטוי הוא מבכירי המתמטיקאים הבריטיים, עטור פרסים ורב פרסומים.

בנוסף על המחקר וההוראה, דו סוטוי בן ה-43, מקדיש זמן רב לקירוב לבבות בין הציבור הרחב לאהובתו - המתמטיקה. הוא כותב טור בטיימס תחת הכותרת "מתמטיקה היא סקסית", כותב ספרים לילדים שנועדו לקרב אותם לתחום שהוא רואה בו הרבה קסם, ומגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה המציגות את הפן המצחיק והמלהיב של המתמטיקה. הוא גם כותב ספרים על תעלומות ודרמות בהיסטוריה של הגילויים המתמטיים. הראשון בהם, "המוזיקה של המספרים הראשוניים" (ספרי עליית הגג, מאנגלית: אוריאל גבעון) ראה אור בעברית.

חזר עם שבר קל בכף היד, דה סוטוי

דה סוטוי הגיע שבוע שעבר ארצה כדי להשתתף בטורניר הכדורגל של נבחרות סופרים מישראל, אנגליה וגרמניה. אחד הגרמנים נתקל בו בעוצמה ששברה את כף ידו הימנית. בואו נדלג על הכינויים שבו דו סוטוי כינה אותו. הוא עצמו מודה שעל המגרש הוא ושאר הסופרים מתנהגים כמו אחרוני החוליגנים. "זאת דרך נהדר לשחרר אגרסיות", הוא מודה, "על המגרש אנחנו אלימים ומקללים, אבל בחדר המיון היינו נורא נחמדים אחד לשני".

כמה מכם הגיעו לחדר המיון?

"לא מעט. היו כאלה שנקעו את הקרסול, מישהו שנחבל בזרוע... היה מאוד עליז שם".

דה סוטוי מתגורר בלונדון עם אשתו הישראלית "שני" ושלושת ילדיהם, מבקר את המשפחה בארץ לעתים קרובות, משחק כדורגל פעם בשבוע, מנגן בחצוצרה וכותב מאמרים. ב"המוזיקה של המספרים הראשוניים" הוא מתאר את הדרמה הגדולה שליוותה שנים של ניסיונות מצד מתמטיקאים בכל העולם להוכיח השערה שהציג המתמטיקאי הגרמני ברנרד רימן בשנת 1859, בנוגע לחוקיות הופעתם של מספרים ראשוניים.

הוא גולש בספר באלגנטיות בין מתמטיקה טהורה לתככים היסטוריים, בין מכאניקת קוונטים לתאוות וכמיהות אנושיות. במהלך הקריאה היו רגעים שבהם האפשרות להתאהב במתמטיקה נראתה לי הגיונית, למרות מטען החרדות והאימה. כצפוי, דו סוטוי, מרגיע.

המורים אשמים

אומרים שבמתמטיקה או שאתה מגיע להישגים מדהימים בגיל צעיר, או שהכול אבוד

"זה מיתוס שנולד בגלל שבניגוד לענפי מדע אחרים, לא צריך לצבור הרבה ניסיון ולא צריך לחכות שנים לתוצאות של ניסויים. העיסוק במתמטיקה דומה למסע לעולם אחר, ולכן כשאתה צעיר מאוד וסקרן קל לך לבלות הרבה זמן בעולם הזה ולהצטיין ואתה מתבגר בתוכו במהירות גדולה. חוץ מזה, הישגים גדולים מתרחשים בדרך כלל כשמישהו קורא תיגר על החשיבה המקובלת, ובגיל צעיר אתה לא מקובע, קל לך לחשוב מחוץ לקופסה, למרוד ולטלטל את העולם".

"זה לא אומר שהכול נגמר בגיל ארבעים. בדיוק בגלל זה כתבתי את הספר הבא שלי שעוסק בסימטריה, אבל גם מתעד שנה בחייו של מתמטיקאי, ומביא דוגמאות של מתמטיקאים שפתרו בעיות גדולות בגיל מאוחר, כדי להוכיח שזה לא גיל שבו אתה אמור לסכם סיכומים ולהשלים עם זה שכל ההישגים הגדולים שלך כבר מאחוריך".

שיעור מתמטיקה בבית ספר (צילום: אמיר כהן)

עושה רושם שיש המון דרמה בעולם המתמטי

"בבית הספר אנחנו לומדים משוואות והוכחות בלי ההקשר האנושי ההיסטורי, לכן אני משתדל בספרים שלי להביא את כל מה שמסביב, ולתת לקוראים להבין את המהלכים האנושיים שהובילו לכל מה שלימדו אותם בכיתה. יכול להיות שלילדים יהיה קל יותר להתקרב לרעיונות מופשטים, אם הם יבינו שהם נולדו מתוך צרכים מעשיים, למשל שדרכי חישוב נפח של גופים גיאומטריים התגלו בניסיון לבנות פירמידה, שלמתמטיקה יש היסטוריה, שאפשר לקרוא אותה כמו סיפור הרפתקאות, כמו תעלומת רצח".

יש סיכוי שמדענים יהפכו כך לגיבורי תרבות, כמו ספורטאים או שחקנים?

"יש לאנשים תיאבון ורצון להכיר מדענים. כשאני אומר שאני מתמטיקאי, אני רואה את ההתפעלות, אבל אם תבקשי מאנשים להיזכר במתמטיקאי שהם מכירים, הם יגידו פיתגורס ואולי איינשטיין, שלא היה בדיוק מתמטיקאי. רוב המתמטיקאים הגדולים של תקופתנו הם אנשים מופנמים מאוד, אולי אפילו מוזרים, ולכן קשה לשווק אותם כגיבורי תרבות. קחי למשל את גריגורי פרלמן, שהוכיח את השערת פואנקרה (בעיה מתמטית סבוכה שנחשבה לאחת משבע הבעיות הלא פתורות של הענף במילניום החדש. ד.ל.) - הוא ברח וסירב לקבל את הפרסים שרצו להעניק לו, הוא מתחבא בבית אימו בסנט פטרסבורג ולא עונה לטלפונים"

זה לא קצת מתסכל?

"לא, משום שהמתמטיקה חשובה יותר מהאנשים שעושים אותה, יש לה מימד אוניברסלי שקיים מעל ומעבר לנו עצמנו. לא מפתיע אותי שכותבי מדע בדיוני משתמשים הרבה במתמטיקה, בהנחה שזו השפה האמיתית של הקוסמוס".

ישראל מעצמה מתמטית

את הפוסט דוקטורט שלו עשה דו סוטוי באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכיר את

אשתו. "הגעתי מרקע מאוד שמאלני ואנטי ציוני באוקספורד", הוא אומר, "אבל ידעתי שאני רוצה לבוא לישראל כי יש לכם פה מתמטיקאים מעולים".

רק עכשיו התפרסמו מבדקים שהוכיחו כי ילדינו נמצאים במקום מאוד נמוך

"הממוצע של הילדים לא גבוה, אבל אין הרבה קשר בין זה לבין צמרת המתמטיקאים. יש לכם המון עולים מרוסיה שנחשבים למובילים בתחום".

דגלאס אדמס כתב שהתשובה למשמעות החיים והיקום היא 42, מה דעתך?

"אני יודע שהוא ניסה לבחור מספר שאין לו שום משמעות מתמטית, אבל מתברר שהוא רב משמעי מאוד, גם במתמטיקה וגם בפיסיקת קוואנטים, ומצאתי אותו חוזר כמה פעמים גם בכתבים של לואיס קרול, כך שאני מתחיל לחשוב שאולי זאת באמת התשובה להכול, ואנחנו רק צריכים למצוא מהי בדיוק השאלה".