עומר יערי, נער בן 14 מהישוב נוה דניאל שבגוש עציון, חשף לאחרונה ממצא ארכיאולוגי נדיר. יערי, המתנדב במסגרת עבודות סינון של עפר שהוצא מהר הבית ורוכז בגן הלאומי עמק צורים, מצא מטבע של "מחצית השקל" המתוארך לשנת 67-66 לספירה. מטבעות מחצית השקל שימשו לתשלום מיסי בית המקדש
ועל שמם נקרא המס, אותו היה צריך כל יהודי לשלם פעם בשנה – "מס מחצית השקל". המנהג מבוסס על הנאמר בפרשת "כי תישא" (שמות ל' יא-טו): "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ". גם לאחר חורבן הבית, המשיכו קהילות שונות לאסוף את "מס מחצית השקל" סמוך לחג הפורים, הפעם כתרומה לעניים.
מטבע מחצית השקל, על צידו האחד מופיע ענף של עץ רימון ועל צידו השני הכתובת "ירושלים קדשה" (=ירושלים הקדושה) (צילום: זאב רדובן)
על פי תיארוכו ועיצובו, שייך ככל הנראה המטבע שנמצא למטבעות מחצית השקל שנטבעו בירושלים בתחילת המרד הגדול נגד הרומאים. עד המרד, שימשו שקלים צוריים כמטבעות מחצית השקל ועם פרוץ המרד מיהרו מנהיגיו לטבוע מטבעות חדשים, שלא נשאו סמלים נכריים וביססו את ריבונותם של המורדים על ירושלים. מטבעות אלה נדירים ביותר, עד כה נמצאו בודדים מהם בסביבות ירושלים וזהו המטבע הראשון מסוגו שמקורו באדמת הר הבית.
הפרויקט אשר במסגרתו נמצא המטבע, מתנהל זו השנה הרביעית בראשותם של ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק צוויג. במסגרת הפרויקט עוסקים יותר מ-40,000 מתנדבים בחיפוש אחר פריטים ארכיאולוגים בערמות עפר שהוצאו מהר הבית על ידי עובדי הווקף המוסלמי, במהלך עבודות בנייה, שהתבצעו בפינה הדרום מזרחית של ההר ב-1999. במסגרת העבודות, חפרו כלים כבדים באדמת הר הבית וגרפו ערמות עפר משכבות עמוקות של הקרקע. העפר פונה לנחל קידרון שמדרום-מזרח לעיר העתיקה והוא כולל ממצאים חשובים מתקופות שונות. עתה הוא מרוכז בגן הלאומי עמק צורים, שם עמלים ארכיאולוגים ומתנדבים על הצלת אוצרות העבר החבויים בו. בפרויקט הסינון נתגלו עד עתה כ-3,500 מטבעות עתיקים, שזמנם למן ראשית טביעת המטבעות בתקופה הפרסית ועד לתקופה העות'מנית.
עוד מטבע מעניין שנתגלה בעבודות אלו הוא מטבע הנושא את דיוקנו של המלך הסלווקי אנטיוכוס ה-4 אפיפנס, הוא המלך שנגדו מרדו בני משפחת חשמונאי. אנטיוכוס אפיפנס הוכתר למלך סלווקיה (ממלכה הלניסטית שבסיסה היה בסוריה של ימינו) בשנת 176 לפנה"ס. משמעות כינויו (אפיפנס) ביוונית היא "הנאור" או "החכם" אך כמה מבני דורו כינו אותו בלעג "אפימנס" (המשוגע).
מטבע הנושא את דיוקנו של אנטיוכוס אפיפנס, הלא הוא אנטיוכוס הרשע מסיפורי החנוכה (צילום: זאב רדובן)
נאור או משוגע, אפיפנס היה שליט שאפתן ומוכשר. לאורך כל תקופת שלטונו לא הפסיק לחתור להרחבה וחיזוק של הממלכה הסלווקית ואחד האמצעים החשובים בעיניו, להגשמת מטרה זו, היה הפצת התרבות ההלניסטית בכל ערי האימפריה. רצונו העז להשליט את התרבות ההלניסטית הוא שהוביל בין היתר למרד היהודי הראשון נגדו, שפרץ בשנת 168 לפנה"ס. ניסיון המרידה הזה הוא שהוביל לגזרות הדת המפורסמות ומשם להתנגדות החשמונאית, המצוינת עד ימינו אלה בחג החנוכה, שיחול בשבוע הבא.
