שתף קטע נבחר

תערוכה מיוחדת מסכמת שנה בקריקטורה

נשיא שחור ראשון בארה"ב, פרשיות אולמרט, גלעד שליט, המשבר הכלכלי ופינה מיוחדת לאדם ברוך וטומי לפיד שכבר לא ישובו. תערוכת "השנה שהיתה" מציגה רשומון אירועים מצויר במוזיאון הקומיקס בחולון

נשיא שחור ראשון בארה"ב, ההסתבכויות של אולמרט, גלעד שליט שעדיין לא איתנו, המיתון הכלכלי ועוד - אלו, על קצה קצהו של העיפרון, הנושאים שהעסיקו השנה את הציבור, אבל גם את המאיירים והקריקטוריסטים בישראל. המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון מסכם כמדי שנה את אירועי המפתח, בתערוכה שתיפתח ב-1 בינואר ותיפרש על פני חודשיים. לצד ענייני דיומא, מקדישה התערוכה גם פינה חמה לפרידה מאדם ברוך ויוסף (טומי) לפיד, שהלכו לעולמם השנה.


ליברטי מקבצת נדבות (איור: גיא מורד) 

 

התערוכה, שאצר דן פתיר, לשעבר יועץ התקשורת של ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין, היא יוזמה של איגוד הקריקטוריסטים הישראליים ובה יוצגו 150 קריקטורות של 36 אמני קריקטורה ישראליים בהם שמוליק כץ, דניאלה לונדון דקל, עמוס בידרמן, שלמה כהן, מישל קישקה, ניסים חזקיהו, אורי פינק, זאב אנגלמאייר, אלית אבני, ירמי פינקוס, סרגיי סיצנקו, עמוס אלנבוגן ורחל אהרונוב.

 


אובמה בבית הלבן (איור: טל לזר)

 

השנה אומר פתיר נבחרו הקריקטורות על פי אירועים מרכזיים על ציר הזמן. "זהו למעשה רשומון תיעודי מצויר", אומר פתיר שאוצר את התערוכה זו השנה החמישית, "התערוכה מביאה את מצב הרוח הציבורי בקריקטורות שהן גם ביקורתיות אבל גם מלאות בהומור וסטירה. אלו הם למעשה פניה של ישראל, התבוננות במראה וגיבוש של תודעה".

 

הרעיון לייחד קיר לקריקטורות שמוקדשות לחייל השבוי, גלעד שליט, נובעות לדברי פתיר מהרצון להחזיר את הנושא לסדר היום הציבורי. "בחרנו להציג את הקריקטורות על גלעד שליט ביחד בכדי לזכור שלפעמים קריקטורה אחת, מצוירת היטב, עוזרת לנו לא לשכוח".

 


גלעד שליט. עדיין מחכים לבואו (איור: שלמה כהן)

 

המשיכה של פתיר לעולם הקריקטורה החלה לדבריו כבר לפני חמישה עשורים עוד בהיותו עיתונאי. "הבעת דעה היא נושא מרכזי בחייהן של מדינות נאורות והקריקטורה היא חלק מהבעד והנגד של השיח הציבורי, חלק מהביקורת העצמית ולא רק שעשוע", הוא אומר, "קריקטורות תמיד עניינו אותי. אני עוסק במחקר ההיסטוריה של הקריקטורה וכתבתי על כך מאמרים במשך שנים ארוכות. קריקטורות מאפשרות להעביר נושאים בוערים ומהותיים בצורה חדה ומחודדת, לעתים באופן הרבה יותר מרוכז מאשר במילים כתובות. אני רואה את הקריקטורה כחלק מחיים של עם לא כבדיחה או גחמה, אלא כאמנות בפני עצמה שחלקה בתוך חברה הוא בלתי נפרד מההוויה ממש כמו עיתונות".  


אולמרט. החבל מתהדק סביב צווארו (איור: דודו שמאי)

 

פתיר מדגיש כי אחת ממטרותיה העיקריות של התערוכה היא לעודד עד כמה שאפשר גם כוחות צעירים בתחום הקריקטורה לצד יוצרים וותיקים. "הבעיה העיקרית שעליה אני קובל ברבים היא שמספר הקריקטוריסטים בישראל הולך וגדל כשבאופן עקיף ובסתירה לכך הולכות מספר הפלטפורמות שנותנות לקריקטורה במה ומצטמצמות", הוא אומר, "יש הרבה כשרונות אבל אין להם איפה להציג את מרכולתם. בידיעות, מעריב, הארץ וישראל היום יש קריקטורות יומיות ובזה זה נגמר. העיתונות האלקטרונית ועיתונות האינטרנט ממעטות לתת לזה מקום".


מקום של כבוד לאלה שכבר אינם איתנו (איור: גיא מורד) 

 

פתיר, שאצר בשנות התשעים תערוכה רטרוספקטיבית של הקריקטורה הישראלית לדורותיה, עובד בימים אלה במקביל על תערוכת ענק שתציג 8 עשורים של קריקטורה עברית. בתערוכה זו, שעתידה גם היא להיות מוצגת במוזיאון הקריקטורה בחולון, יוצגו עבודות של יוצרים החל משנות העשרים של המאה הקודמת ועד לימינו אנו.

 

במקביל לתערוכה השנתית יעניק איגוד הקריקטוריסטים כמדי שנה את פרס "עיפרון הזהב". השנה יקבל אותו הקריקטוריסט פרץ ויינריך, אשר ליווה במשך עשרות שנים את קוראי העיתונים "דבר", "על המשמר" ומוספי הילדים שלהם, כמו גם את העיתון "ידיעות אחרונות".

 

בנימוקיהם למתן הפרס כתבו חברי הועדה: "פרץ היינריך, 83, הוא ותיק הקריקטוריסטים בישראל

ואחד הפוריים ביותר שהמדינה ידעה. היינריך תעד בכשרונו את מאורעות הימים גם בימי החשיכה של העם היהודי בפולין ומאוחר יותר בכלא הרוסי, במחנות הפליטים בקפריסין ובישראל מתחילתה ולאורך הזמן. הפרס מוענק לו על תרומתו לתחום הקריקטורה בישראל כבכיר הקריקטוריסטים".  

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי אמר שבת?
איור: צחי פרבר
סרקוזי וברוני מול גשר המיתרים בירושלים
איור: מישל קישקה
לאתר ההטבות
מומלצים