הקוסמים קיימים כבר 5,000 שנה. מתקופת הפרעונים ועד היום, במהלך השנים עבר המקצוע גלגולים שונים, כשהשינוי העיקרי התפתח דווקא במאה השנים האחרונות, כאשר העיסוק בקסמים
התנתק מהמסתורין השמור לכישוף ולשאמאניזם
וזכה לעמוד על רגליו הוא, כבידור להמונים. הצלחת 'ידעונים מודרניים' דוגמת אורי גלר וחבריו המנטליסטים, אשר עלו על הגל, נובעת עדיין מאותו צורך אנושי קדום – לגעת באלוהי.
האשליה שתוכל 'לראות את זה', 'לחוות את זה' בחושים שלך, את ה'בלתי נתפס', ה'בלתי מושג' וה'בלתי מובן', האשליה הזאת סחירה וזוכה להצלחה רבה. יש לה קונים רבים
במציאות המורכבת שלנו, בדומה למגוון המוצרים שמציעים דתות שונות והמיסטיקה לסוגיה.
האינטרנט הביא לשינויים רבים, וודאי עוד יביא. אחד המוזרים שבהם הוא ערטול הסוד. "אני יודע איך עושים את זה!" הם קופצים מולי במופעים ובשיעורים. כולם כבר יודעים, הכול. כולם כבר רופאים, פסיכולוגים, מאמנים, ואפילו קוסמים. אשליית הידע הנגיש מטמטמת את ההמונים בדיוק כמו שהטלוויזיה עשתה זאת בתחילת דרכה.
פעם רזי הקוסמות היו עניין של מסורת, ידע שעובר מאב לבן, בסודי סודות, בחדרי חדרים. היום, כדי לדעת צריך רק מקלדת ומחשב מחובר לרשת. אפילו הנחיות לבנייה של פצצת אטום אפשר למצוא אי-שם באינטרנט. אולי לא שמתם לב אבל הרשת מוצפת בלימוד קסמים ואפשר למצוא שם סרטוני הסבר לקסמים, חלקם עם למעלה מתשעה מיליון צפיות.
תחום הקסמים עבר ברשת ועבד נהדר כבר מתחילתה, אבל עכשיו הוא באמת בשיאו.
כל ילדון שמכיר קסם וחצי ויש לו מצלמת רשת, מעלה הסבר של קסם, כאילו הוא זה שהמציא את הגלגל לפחות. כל מיני 'שטינקרים' מדגימים ומעתיקים את הקסמים של הקוסמים המקצועיים ומגלים לעולם איך הם עושים את זה, לפרטי פרטים, כולל סודות עתיקים של קוסמים שנחשפים לכל דכפין. הדבר מנוגד בתכלית למסורת: עולם הקסמים שואף מיסודו לשמור ולהסתיר את הסוד/ידע לעצמו, ואילו האינטרנט דוהר בכיוון ההפוך, להפיץ את ה(מ)ידע.
הילדים האלה ביוטיוב, חלקם מופיעים ללא פנים, רק ידיים מוצגות למצלמה, הם רק רוצים להראות. לחשוף את האסור, להציף את הסוד, "לרוץ לספר לחבר'ה". ממש
| אקזהביוניזם חדש: קסם מוצג ברשת |
אקסהיביציוניזם מסוג חדש: "תראו תראו, זה הסוד".
אתר יוטיוב מהווה, בין השאר, גן עדן למציצנים. אפשר למצוא שם תיעוד של ניתוחים רפואיים, ובאותה נשימה סרטונים משפחתיים, קליפים של יצירות מוסיקליות וגם שפע סקס מכל הסוגים. בקיצור, ביוטיוב מוצג כל מה שקיים במציאוּת, והכול מקוטלג בתגיות ברורות.
מהיכן נובע הצורך העז הזה בחשיפה? אולי מהסיבה הפשוטה שכל הילדים היום רוצים להתפרסם כאן ועכשיו ולא משנה איך ובמה, בין אם זה בהצטרפות למשחק ריאליטי מטופש שיגרום להם להתפרסם בן לילה, ובין אם באמצעות חשיפת סודות עתיקים של קוסמים שתוביל למיליוני צפיות במשהו שהם עשו.
מילא אם החשיפה הזו היתה משרתת צורך אמיתי למיגור האשליה מהעולם, ובשיטתיות, על ידי חשיפת כל מעשי הרמייה. זה יתחיל בחשיפת תחבולותיהם של קוסמים 'חסרי כוחות', ומשם יעבור לפוליטיקאים מושחתים וכך ייחשפו ויוקעו כל השטיקים והטריקים הכי מלוכלכים. אלא שזו אינה התמונה בתחום הקסמים. במציאות אנשים לא באמת רוצים לפצח את הסוד, הם מעדיפים את הפנטזיה. למעט אותם אנשים שזה באמת מענין אותם, שגם אז וגם היום, חושפים את הסודות הכי כמוסים.
במצב שנוצר אין הבדל מהותי בין פורנוגרפיה לחשיפת קסמים. את שני אלה מתַחזקת המציצנות, שני התחומים 'אסורים' לחשיפה (בפורנו לפעמים האיסור חוקתי),
שניהם עוסקים במקצועות העתיקים ביותר בעולם ובשניהם הצורך ממכר ולא יודע שובע. לא ייאמן כמה סרטונים עולים בכל יום לרשת, ומציגים את הסודות שכל כך שמרתי עליהם במשך שנים.
למזלי, להבדיל מהפורנוגרפיה, אני כן יכול להמציא את עצמי, או קסמים חדשים, בכל יום מחדש. בסופו של דבר אני עושה זאת, כדי להתפרנס, וכמוני עמיתיי למקצוע.
במחשבה שנייה, זה הדבר הטוב ביותר שקורה לעולם הקוסמים במאה האחרונה: ניעור חזק שמביא עמו יצירה וניחוחות חדשים וטריים. ויש גם בונוס - דור חדש שנחשף למקצוע ומעשיר אותו בכישרונות חדשים.
ישראל קליוסטרו הוא קוסם. לאתר הקוסם ולקוסמים
