נאדאר: הגיבור של ז'ול ורן
הערב ישודר בערוץ 8 הסרט "המסעות המופלאים של ז'ול ורן". זו הזדמנות טובה למקד את הזרקור באיש ששימש השראה לכמה מספריו, הצלם וההרפתקן שכינה עצמו "נאדאר"
הערב ישודר בערוץ 8 (18:10) הסרט "המסעות המופלאים של ז'ול ורן", המתעד את חייו של חלוץ הסוגה הספרותית המכונה "מדע בדיוני".
מה לא נכתב כבר על ורן, שהיה לאליל ספרותי עוד בימיו ונודע ביכולתו לתאר חידושים מדעיים שהתממשו בדורות שבאו אחריו. מעט פחות נכתב על מעגל האמנים הפריסאי בו בילה ורן את שנות ה-20 של חייו. חבורה זו, עליה ראוי לומר כי המציאה את המושג "בוהמה", הורכבה מאמנים, סופרים והרפתקנים, שכמה מהם היוו השראה לספריו של ורן ולדמויות שאכלסו אותם. על אחד מבטלני פאריס הללו, שהותיר את חותמו על תחומים רבים בתרבות המודרנית, ראוי לייחד את הדיבור.
תורנשון גספר פליקס (Gaspard-Félix Tournachon) נולד ב- 1820 בליון והיגר בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 לפאריס. בעיר הגדולה, אימץ לעצמו את השם "נאדאר" (Nadar), ופצח בקריירה מצליחה למדי של צייר קריקטורות. לנאדאר הייתה תשוקה בלתי נשלטת לחדש. האיש אהב טכנולוגיה חדשנית, המצאות וחזונות מדעיים פורצי דרך. נהייתו אחר חידושים הביאה אותו במהרה לעיסוק בצילום, האמנות החדשה שהחלה לפלס לעצמה דרך באותם ימים.
נאדאר מוכר בעיקר כחלוץ הפורטרט המצולם ופרס יוקרתי לצילום מחולק על שמו מדי שנה בצרפת. גלריית האישים המרתקים שהתיישבה מול עדשת המצלמה שלו מאפילה אפילו על קסט המצולמים ב"מפעל" של אנדי וורהול בניו יורק. 359 דיוקנאות צילם נאדאר בימי חייו, ביניהם כמה של הדמויות הפריסאיות הגדולות בדורו: שארל בודלר, אלכסנדר דיומא, גוסטב דורה ושרה ברנהרדט. השילוב בין עיסוקו בצילום וחיבתו למדע הגיאוגרפיה הביאה אותו לעיסוק שהפך אותו לבן אלמוות, דרך ספריו של ז'ול ורן.
באותם ימים החלו גיאוגרפים לדבר על הערך המדעי שיוכלו להפיק מצילומי אוויר, שישלבו את הישגי התעופה עם התפתחות הצילום. נאדאר היה מרותק לאפשרויות הגלומות בטכניקה החדשה וב- 1863 בנה בלון פורח לו העניק את השם "הענק" (Le Ge`ant). הענק היה בזמנו הכדור הפורח הגדול ביותר שנראה אי פעם ואת עלויות בנייתו האסטרונומיות תכנן לכסות באמצעות טיסות בתשלום. ב-9 באוקטובר ערך נאדאר את טיסת הבכורה, במהלכה הפך לאיש הראשון בהיסטוריה שצילם מן האוויר. ב-18 לאותו חודש ערך את הטיסה המסחרית הראשונה שלו, בה הוביל ארבעה נוסעים מפריס להנובר ב-16 שעות.
"הענק" היה כישלון כלכלי מהדהד, אך הרושם של מפעלו הנועז של נאדאר, כמו גם רוחו ההרפתקנית באופן כללי, נחרטו עמוק בתודעתו של חברו ז'ול ורן. ורן ונאדאר חלקו אותה תשוקה לחידושים מדעיים והמצאות מטורפות שהתגלו לימים כשפויות למדי. לאחר כשלון "הענק" הגיעו השניים למסקנה כי כדורים פורחים, שמשקלם הסגולי קטן ממשקל האוויר, אינם הדרך הנכונה לעוף וייסדו את העמותה בעלת השם הקליט "החברה לעידוד תחבורת אווירית באמצעות כלים הכבדים מהאוויר". נאדאר היה נשיא החברה וז'ול ורן היה מזכירו. בכלל, עושה רושם שנאדאר היה נערץ על ורן יותר משורן היה נערץ על נאדאר. נאדאר השאיר אחריו כתבים רבים ואין בהם התייחסות רבה להישגיו של חברו, שהיה עוד בימי חייהם מפורסם ומצליח יותר. ורן, לעומת זאת, קיבל השראה רבה ממפעליו השאפתניים וגם קצת מטורללים של הבוהמיין הפריסאי. אפיזודת "הענק" עוררה את ורן לכתוב את רב המכר הראשון שלו "חמישה שבועות בכדור פורח". גם דמותו של מישל ארדן, גיבור הרומן העתידני "מן הארץ אל הירח", ספר שחזה בדיוק מבהיל את פרטי שיגורה של משימה מאוישת לירח.
בסוף שנות ה-70 סגר נאדאר את הסטודיו שלו והתמסר לכתיבת זיכרונותיו ולפרסום הפורטרטים שאגר. גם כשפרש, לא חדל האיש מלהיות מעורב במהפכות, כאשר את הסטודיו הסגור השאיל לחבורה של ציירים דלפונים, שנקראו לימים "האימפרסיוניסטים". 1910 הלך נאדאר לעולמו ונקבר בבית הקברות "פייר לשאז" בפריס.
נאדאר ב"ענק" שלו. מהפכן
צילום: Gettyimages Imagebank
