כשיש לב שומע לא צריך ניסים

זמן קצר לאחר הכתרתו של שלמה המלך הופיע אלוהים בחלומו. "שאל מה אתן לך", אמר אלוהים לשלמה, והופתע מתשובתו של המלך הצעיר. שלמה לא ביקש אריכות ימים. לא עושר, לא כבוד, לא כוח להכניע את אויביו. אפילו לא יכולת שכלית.

שלמה ביקש רק דבר אחד: "לב שומע לשפוט את עמך" - יכולת רגשית להקשיב לבעלי הדין, להבין לנפשם ולהבחין בין טוב לרע.

השלישי במלכי ישראל קיבל את מבוקשו, ומיד לאחר מכן מביא המקרא את "משפט שלמה" המפורסם.

"לב שומע" הוא גם הנס שכל מבוטח ונפגע מייחל לפגוש על כס השיפוט כאשר בעת אסונו חברת הביטוח שלו מפנה לו עורף. וזאת יש לדעת: שלא באשמתם, רוב שופטינו אינם בקיאים ברזי הביטוח. תחום הביטוח אינו נלמד בפקולטות למשפט. בעברם של רוב השופטים אין ניסיון מעשי בייצוג מבוטחים ונפגעים מול חברות הביטוח.

נראה כי מסיבה זו נוצרות בתחום הביטוח הלכות קשות לציבור המבוטחים, עד שלעתים דרוש נס חנוכה כדי לעשות משפט צדק.

עד לאישור הפורמלי - בעצם אין לנו ביטוח

אחת ההלכות היא זו הקובעת כי בתהליך עשיית הביטוח, המבוטח נחשב לצד המציע וחברת הביטוח נחשבת לצד הניצע. בידי חברת הביטוח כניצע הזכות לקבל או לדחות את המבוטח, למרות שזה האחרון כבר הסכים לרכוש את הביטוח. מדוע יש לזה חשיבות? כי הצד הניצע הוא זה שקובע מתי החוזה נכנס לתוקף, ובביטוח עניין זה הוא קריטי לעתים.

הלכה זו של בתי-המשפט מתעלמת מהעובדה שאנו בתחום דיני הצרכנות, ויוצרת מצב בלתי נסבל. אנשי המכירות של חברת הביטוח משדלים את המבוטח לרכוש אצלם ביטוח. המבוטח נותן את הסכמתו, וחותם על טפסי הביטוח ועל הוראת קבע.

אנשי המכירות יוצאים מנקודת הנחה כי המבוטח כבר שלהם. כעת, לאחר שחתם על טופסי הביטוח, המבוטח כבר לא יפנה לחברה אחרת. המבוטח סומך על כך שיש בידיו ביטוח. ואולם בפועל, הטפסים מועברים למחלקה אחרת של חברת הביטוח.

לאנשי מחלקה זו אין כל סיבה למהר. את הפרמיות הם בכל מקרה מקבלים, ואם בינתיים למבוטח קורה אסון ואישור החברה בושש לבוא, המבוטח נותר מול שוקת שבורה. חברת הביטוח תוכל לסמוך על בתי-המשפט שיפעילו את ההלכה כי עד לאישור הפורמלי של חברת הביטוח - אין ביטוח.

"צר לנו על מות בעלך, אבל..."

כך אחד משופטינו אימץ את הסבר חברת הביטוח, כי בחום הקיץ תוקפת לאות את חברת הביטוח, ופקידיה יוצאים לחופשות. האיחור בטיפול נראה לכן מוצדק בעיני השופט, והוא הותיר את המבוטחת על ערש דווי ללא מקור לטיפול רפואי.

אנו מצויים בעיצומו של חג שמעלה על נס את הנס שקרה לאבותינו ולנו בימים ההם. בתיק שאנו מציגים השבוע נדרשה התובעת לנס, שלמזלה אכן הגיע; ואולם למרבה הצער, מבוטחים רבים אחרים אינם זוכים לכך.

בעלה של רחל מת בתאונה והותיר אותה אלמנה עם שני תינוקות. כחודש לפני שנפטר, ביקר סוכן ביטוח בביתם ומכר למנוח ביטוח חיים.

ואולם כאשר פנתה רחל לחברת הביטוח, זו האחרונה התכחשה לביטוח. "צר לנו על מותו של בעלך, אך הוא נפטר זמן קצר מדי לאחר ביקורו של הסוכן שלנו בביתכם. לא הספקנו עדיין לאשר את קבלתו לביטוח ולא הוצאנו פוליסה". חברת הביטוח אפילו הציגה בפני האלמנה דו"ח מחשב שבו נרשם שעדיין לא נעשה חיתום (אישור) להצעת הביטוח של המנוח.

לו בתי-המשפט היו קובעים, כפי שצריך היה לקבוע, שהביטוח נכנס לתוקף כאשר המבוטח חותם על הסכמתו להצעת הביטוח, הכול היה נחסך. אגב, יש שופטים בודדים, כמו מנהל בתי-המשפט לשעבר, בועז אוקון, שכך פסקו. אבל כאמור, דעתם של מרבית שופטינו שונה.

במצב המשפטי הקיים לא היה כל סיכוי לאלמנה להוכיח שחברת הביטוח אישרה את הצעת הביטוח של בעלה.

שניים רבים, השלישי זוכה

אלא שאז אירע לאלמנה ולשני היתומים נס חנוכה ממש. אולי בעזרת שמים, הסוכן הסתכסך עם חברת הביטוח, ורק אז ניאות לחשוף את האמת. הסוכן הציג בבית-המשפט את דו"ח התפוקה של מחשב חברת הביטוח - דו"ח הביטוחים שעשה בחודש שבו נפטר המנוח, שנשלח אליו לפני שנודע לחברת הביטוח כי בעלה של רחל הלך לעולמו. בדו"ח זה נרשם במפורש כי הצעת הביטוח של המנוח אושרה. הסוכן אף זוכה בעמלות בעבור אותו ביטוח.

הדו"ח שנשלח לסוכן, הסבירו עדי חברת הביטוח, הוצא לצרכי התחשבנות בלבד עם הסוכן. אין הוא מעיד דבר. הדו"ח האמיתי הוא זה שנרשם בו כי עדיין לא נעשה חיתום.

"קשה לי להבין", קבע השופט, "מדוע היו מוכנים בעלי תפקידים בכירים אצל חברת הביטוח לומר בעדותם בפני דבר בלתי מהימן,

 כדי לסייע במאבק העיקש של חברת הביטוח שלא להכיר בתוקף הפוליסה הנדונה, מהטעם השקרי שהדיווח לסוכן נעשה אך ורק לצורך התחשבנות שבין חברת הביטוח לסוכן".

האלמנה זכתה אם כן בעזרת נס משמים בתגמולי ביטוח, כספים שהיא וילדיה היתומים היו זקוקים להם כאוויר לנשימה לאחר מות מפרנסם.

ואני בדעה כי אם בתי-המשפט היו בוחנים בלב שומע את הנעשה בתחום הביטוח, לא היה נוצר מצב שבו המבוטח זקוק לנס חנוכה כדי לממש את זכויותיו. כשיש לב שומע - לא צריך נסים.

הכותב הוא עורך-דין מומחה בדיני ביטוח, וייצג במקרה שתואר את התובעים