הספרים הטובים של 2008

בכל שעה שחולפת נולדים בסין מאה תינוקות ובעולם המערבי רואים אור כמאה אלף ספרים, או כך לפחות נדמה. רבים מאלה מתורגמים לעברית, אך יש גם אוצרות שלא מגיעים לכאן, הרוב למעשה. לכן קבלו 10 המלצות על ספרים מצוינים שראו אור השנה בעולם, ואולי, ואולי גם לא, יתורגמו לעברית.

תחקירן אמריקני בוסני בעקבות רצח

אלכסנדר המון נולד בסרייבו ולפני 17 שנה, בגיל 28, היגר לארצות הברית בעקבות המלחמה שהחריבה את מולדתו, שם החל לכתוב באנגלית. סיפורים ומאמרים שלו פורסמו ב"ניו יורקר", "אסקוויר" וכתבי עת נוספים וספריו תורגמו למבחר שפות. שני הרומנים הראשונים (והנפלאים) שלו, "שאלת ברונו" ו"איש משום מקום", תורגמו לעברית (בהוצאת עם עובד).

השנה ראה אור "The Lazarus Project", שהוכתר על ידי מבקרים כיצירה השאפתנית ורבת הדמיון ביותר שלו עד כה. הֶמון מנסה לפענח סדרה של התרחשויות, שהובילו בשנת 1908 לכך שמפקד משטרת שיקגו ירה למוות בצעיר יהודי, לאזרוס אוורבוך, שהגיע לביתו על מנת למסור לו מכתב בהול.

העלילה, המבוססת על מקרה אמיתי, עוקבת אחר תחקירן אמריקאי ממוצא בוסני, היוצא - עשרות שנים אחר כך - לחפש עדויות שיסייעו לשפוך אור על התעלומה. סגנון הכתיבה המיוחד של המון מאפשר לו לדלג קדימה ואחורה בזמן בטבעיות ולמרות היקף המאורעות לא אובדת לרגע התחושה שמדובר בסיפור אישי, קרוב ונוגע ללב. (הספר יראה אור בעברית בהוצאת זמורה ביתן)

הסופר שהפך לפקיד דואר

ליף אנגר, שכבר זכה לשבחים על "Peace, Like a River" (תורגם לעברית בכנרת זמורה ביתן), משחזר את ההצלחה ב-"So Brave, Young and Handsome". הזמן: ראשית המאה העשרים. המקום: מערב ארצות הברית. הגיבור: סופר מתוסכל בשם מונטה בקט, שאינו מצליח לשחזר את הצלחת הספר הראשון שלו מלפני שנים וחוזר לעבוד כפקיד בדואר, בעיירה קטנה במיניסוטה.

במקום שכוח האל הזה מתרחש מפגש גורלי בין בקט לבין גלנדון הייל, פושע נמלט בדרכו למקסיקו, כדי למצוא שם אישה שעזבה אותו. החיבור בין השניים מוביל למסע רצוף תהפוכות, דמויות אנושיות יוצאות דופן ומלאות חיוּת ושילוב נדיר של הומור, עוצמות רגשיות, רגעים טראגיים ומלאי עוצמה.

הבייבי של אופרה

אופרה ווינפרי בחרה בו למועדון הקריאה שלו, מה שהבטיח לדיוויד וורבולוסקי מקום בצמרת רבי המכר האמריקאים השנה. ובצדק. "The Story of Edgar Sawtelle" הוא אחד מספרי הביכורים המענגים והשובי הלב שראו אור לאחרונה. גיבור הספר אילם, ומאחר שאינו מסוגל להוציא מפיו מילה, הוא חי לו בשלווה יחסית בחווה של הוריו אי שם בוויסקונסין, עם חברו הקרוב, כלב חכם במיוחד, בן לשושלת כלבים נבונים שמטפחת המשפחה.

אופרה, בחרה בוורבולוסקי (צילום: AP)

האידיליה הזו מופרת כשאבי המשפחה מת והדוד קלוד נכנס לנעליו וגם למיטתה של האם. מלבד משפחתיות מורכבת, נטען הסיפור גם באלמנטים של מתח, חשדות, אלימות ורצח, קנאה וייאוש, ואיך אפשר לא - אהבה, והוא מסופר בכישרון כמעט מהפנט (הספר יראה אור בקרוב בעברית, בהוצאת כנרת זמורה ביתן).

אשף היומיומי

אם תקראו רק ספר שירה אחד השנה, כדאי שזה יהיה ספר של בילי קולינס. המשורר האמריקאי הנהדר הזה, אשף הנגיעות הפיוטיות בכל מה שיומיומי וכמעט בלתי נראה, הוציא השנה את "Ballistics". קולינס, ששימש בעבר כמשורר הלאומי האמריקאי (פעמיים), כותב בשפה לכאורה מינמליסטית.

הוא כותב במטבח, בחצר, שעון על חלון ביתו, במכולת, בבית הקפה השכונתי, כשהוא מעשן סיגריה. אין דרמות גדולות, אבל יש קסם בלתי רגיל של מילים קטנות, שמצליחות תמיד להצטרף לאמירות החודרות לעומק הלב.

פגישה עם מפגעי התאומים

את אנדרה דבוס השלישי הכרנו בספרו המצוין "בית של חול וערפל", שאף הפך לסרט קולנוע בכיכובו של בן קינגסלי. "The Garden of Last Days" לא פחות סוחף ולא פחות מעורר מחשבה. במרכז הספר עומדת חשפנית ושלושה מלקוחותיה, שמספר ימים לאחר פגישתם מתברר כי הם חוטפי המטוסים שהתרסקו לתוך מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מפתיע באיזו קלות מצליח דבוס לגרום לקוראיו להזדהות, לחבב ובוודאי להבין את השלישייה הזו, ולהטיל ספק ביעילותם ובנכונותם של הקריטריונים על פיהם אנחנו ממהרים לשפוט את הזולת.

האדם-זאב החדש

מאות סיפורים נכתבו כבר על מיתוס האדם-זאב, אבל טובי בארלו מצליח ב-"Sharp Teeth" לתאר את החיה הפורצת מתוך האדם בדרך חדשה. הספר מנסה לדמיין כיצד הייתה נראית החברה האנושית לו חיו בתוכה קהילות שלמות וגדולות של אנשי זאב כאלה ולא מקרים בודדים של חריגים שהגורל קילל.

הוא מתאר גזע שלם של דמויי כלבים, שמתחת למעטה הפרווה הם למעשה אנושיים לחלוטין. רובם גם מתפקדים במקומות בולטים בחברה (עורכי דין, אלא מה?). רומן סוחף מאוד על כוח, אלימות ודעות קדומות.

ג'קסון ברודי בדרכים

את קייט אטקינסון כדאי להכיר, גם אם אתם לא מחובבי ז'אנר הבלשים. הסופרת הבריטית הזו, שכבר בספרה הראשון "מאחורי התמונות שבמוזיאון" (שראה אור בתרגום מאוד בינוני בהוצאת ינשוף), גרפה את פרס אורנג' היוקרתי, כותבת ספרים מאוד אנושיים ופיוטיים, המצליחים לשלב בעדינות רכה גם אירוניה וביקורת חברתית מחודדת.

בארבעת ספריה האחרונים היא עושה זאת באמצעות תעלומות פשע ובלש אחד, ג'קסון ברודי, שגם חייו האישיים סבוכים וטעונים רגשית. "When will There Be Good News" אינו ספר מתח רגיל: התעלומה, למרות שהיא מורכבת ומעניינת, היא שחקנית משנה בלבד. בני האדם מכל הצבעים, הגילים והאמונות הם הגיבורים הראשיים.

המוזיקה כסיפור

לא ברור איך קרה ש"The Rest is Noise" של אלכס רוס לא זכה לתשומת לב אדירה במולדתו בריטניה, אם כי בימים אלה של סיכומי שנה ה"גארדיאן" מתקן מעט את החרפה, ומזכיר אותו ברשימת הספרים הטובים של השנה. רוס מביא את סיפורה של המוזיקה המודרנית, זו שרבים ממאזיני הקלאסיקה רואים בה רק רעש (במקרה הטוב).

זהו מדריך עשיר וידידותי למלחינים ויצירות של המאה ה-21, החל בשנברג ובריטן וכלה בקורט ווייל או וויל מריון קוק. מבחר ז'אנרים, מבחר יצירות ובעיקר אנקדוטות מעניינות וכלים בסיסיים להבנת זרמים במוזיקה שלא תשמעו בכל תחנת רדיו. אם אתם רוכשים ספרים ברשת, חפשו את גירסת התקליטור. חבל לקרוא על כל האוצרות האלה בלי לשמוע.

הסופר של הסופרים

סבסטיאן פוקס הוא סופר שסופרים אוהבים, ולכן לא מפתיע שרבים מאלה שנתבקשו על ידי העיתונות בבריטניה להמליץ על ספרי השנה שלהם, הציעו בין השאר את "Engleby" שלו. פוקס החל לכתוב את הרומאן המצחיק הזה, אחרי שבוקר אחד, בעודו שרוי בין שינה לערות, שמע בראשו קול עיקש: "שמי מייל אנגלבי ואני תלמיד שנה שנייה באוניברסיטה". כך החלה מלאכת כתיבת הרומן-יומן אישי הזה, המתובל במסיבות, סמים, מוזיקה, סקס, וחיבוטי נפש. קלאסיקה בהתהוות.

סבסטיאן פוקס, הסופר של הסופרים (צילום: מתוך אמזון)

הספרייה של היטלר

אם גם אתם מתפתים לחשוב לפעמים שאהבת הספרות הופכת בני אדם לטובים יותר, מזקקת

את רגשותיהם ומציידת אותם לא רק בתובנות וידע, אלא גם ביכולת להזדהות עם הזולת, עיינו ב-"Hitler's Private Library", ספרו המצוין של טימוטי ו. רייבק. רייבק סוקר את אלף ומאתיים הכרכים ששרדו מספרייתו בת 16 אלף הספרים של הפיהרר הנאצי ומאוכסנים בספריית הקונגרס האמריקאית.

רובם, אגב, מכילים את חתימתו של היטלר, תאריך הצטרפותו של הספר לספרייה וסימני עיפרון נמרצים מתחת וליד שורות שנראו לו חשובות. רשימה חלקית של חביבי היטלר: דון קישוט, רובינזון קרוזו, מסעות גוליבר, אוהל הדוד תום, שייקספיר וספרי קארל מאי. האם אתם עדיין מסכימים עם וולטר בנימין שטען כי ספרייתו של אדם מעידה כאלף עדים על אופיו?