סלולרי בהכשר בד"ץ: סיפורו של הטלפון לחרדים
ראשי העדה החרדית דרשו, חברות הסלולר נכנעו, המהנדסים הזרים הרימו גבה. הדגמים החדשים של הטלפונים הכשרים עדיין חסומי SMS וגלישה באינטרנט, אבל מציעים כבר GPS וקישוריות. והמחירים? עדיין נמוכים
זה יכול לקרות רק בישראל - מדינה שבה ניתן לעשות את מה שנראה בלתי אפשרי בזכות קצת יוזמה, יצירתיות ויכולת אלתור. גיבוריו של הסיפור הזה מגיעים משני עולמות מנוגדים בתכלית: מצד אחד, מנהלי חברות הסלולר, שמצויים במרדף מתמיד אחר הבשורה הטכנולוגית הבאה. מצד שני, רבנים חרדים שחוששים מכל מה שמריח מחדשנות ומחשיפה לפיתויי העולם הגדול.
ובכל זאת, משא ומתן קשוח, לחץ ציבורי, אינטרסים שיווקיים ומיליוני שקלים המונחים על הכף גרמו לצדדים שונים כל-כך לשתף פעולה ולהוליד המצאה מיוחדת במינה: הטלפון
הכשר.
השמועה על כוחו העצום של ציבור הצרכנים החרדי שיכנעה אפילו את יצרניות הטלפונים מעבר לים לעשות את הבלתי ייאמן: לפעול בניגוד לחוש הבסיסי שלהן, ובמקום להעתיר על מכשיריהן עוד ועוד יכולות טכנולוגיות מפתות, לעשות את ההיפך הגמור – להחזיר את הסלולרי ל"תקופת האבן."
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של המכשירים הסלולריים, הפכה אותם בתוך שנים ספורות מאמצעי תקשורת שנועד לשיחה בלבד, למרכז מולטימדיה. החברות הסלולריות התקשרו עם חברות פרטיות, שמספקות שירותי מידע בנושאים מגוונים - מחדשות ודיווחי תנועה, עבור במשחקים וסרטוני וידאו וכלה בהימורים ובשיחות ארוטיות.
ראשי הציבור החרדי הבינו, באיחור ניכר, כי רבים מבין המשתמשים בטלפונים החדישים והמתקדמים הם אנשי הקהילה החרדית, ביניהם בני ישיבות ואברכים רבים, שיכולות המכשיר האישי עלולות לחשוף אותם ללא מגבלה לשירותי תוכן, שחלקם נחשב לתועבה בחברה המסוגרת שבה הם חיים. מחנכים חרדיים גילו שחלק מתלמידיהם לא הסתפקו בגלישה באינטרנט הסלולרי אלא גם השתמשו גם בשירות השיחות הארוטיות.
בדצמבר ,2004 בניסיון נואש לבלום את הסחף, יצאו גדולי הרבנים בקריאה לכל הציבור החרדי שלא להשתמש במכשירי הסלולר הקיימים בשוק בגלל שירותי התוכן "הטמאים" הניתנים במכשירים אלה. הרבנים הבהירו, כי החרם יישאר בתוקף עד שחברות הסלולר יתחילו לשווק טלפון כשר, שיאפשר לנהל שיחות בלבד. לצורך ניהול המגעים עם חברות הסלולר הוקמה "ועדת הרבנים לענייני תקשורת," שחבריה אף הוסמכו לבדוק ולקבוע אלו טלפונים מותרים לשימוש.
מחיר הכשרות
חברות הסלולר לא ששו להיענות לאולטימטום החרדי. הן לא רצו לוותר על הרווחים העצומים שמניבים להם שירותי התוכן, והסתייגו מתהליך ה"גיור" הטכני של המכשירים כדי להתאימם לצורכי החרדים. מירס הייתה החברה הראשונה שנענתה לאתגר, והציגה במארס 2005 את הטלפון הראשון שזכה לאישור ועדת רבנים. כמה חודשים אחריה הציגו גם פלאפון וסלקום טלפונים כשרים משלהן. פרטנר נותרה הסרבנית היחידה, אך כעבור שנה נכנעה אף היא לתכתיבי השוק החרדי.
ועדת הרבנים, שנעזרה באנשי מקצוע מהמגזר, הציגה לחברות רשימת דרישות מפורטת כתנאי למתן חותמת כשרות לטלפון: בטלפונים הכשרים אין שום אפשרות לגלוש באינטרנט, לשגר או לקבל הודעות SMS ודואר אלקטרוני, לשחק במשחקים או להוריד סרטוני וידאו. מצלמה סלולרית? הס מלהזכיר. בעל הטלפון הכשר יכול לעשות באמצעותו רק דבר אחד: לשוחח. בנוסף, ללקוחות החרדים "קומת מספרים" משלהם: כלומר, מספריהם של כל הטלפונים הכשרים יתחילו באותו צירוף ספרות - למשל, .052-76… כך יכול המשתמש החרדי לדעת מתי מתקשר אליו אדם המשתמש בטלפון שאינו כשר.
ואם לא די בדרישות הללו ובתהליך ה"גיור" הסבוך שנדרשו חברות הסלולר לבצע, ועדת הרבנים גובה אלפי שקלים בחודש מכל חברה בתמורה לחותמת הכשרות שלה - ממש
כפי שנדרשים לשלם יצרני המזון עבור משגיחי כשרות.
התנאים הנוקשים של הרבנים העמידו את יבואניות הטלפונים הגדולות - יורוקום (נוקיה,( סאני (סמסונג) ומוטורולה - בפני בעיה לא פשוטה. יצרניות הסלולר מעבר לים לא ממש הבינו את פשר הביקוש המוזר בישראל למכשירים סופר- פרימיטיביים. הם היו מוכנים, באי רצון, להפנות לשוק הישראלי כמה מן הדגמים הפשוטים והבסיסיים ביותר שנמכרים למדינות העולם השלישי. אבל מיד התברר, כי אלה מאפשרים, רחמנא ליצלן, לשגר הודעות טקסט ולצלם תמונות.
לבסוף נמצאה הדרך: היצרניות בחו"ל לוקחות מכשירים קיימים ומסירות מהם את התכונות האסורות למגזר החרדי. המשך תהליך הגיור כבר מתבצע בארץ: תפריט הטלפון מעוצב מחדש, התוכנה המצונזרת נצרבת במכשיר והטלפון נחסם כליל בפני עדכוני גרסה.
אחרי כל התהליך המפרך הזה, מגיע השלב החשוב מכל: בדיקת הכשרות. ועדת הרבנים בודקת את המכשיר בדקדקנות כדי לוודא שהוא עומד במגבלות. "מרגע קבלת המכשיר מיבואנית הסלולר ועד לרגע השיווק יכולים לחלוף בין חודשיים לארבעה חודשים," מסביר סמנכ"ל השיווק של סלקום, עדי כהן.
עיכוב כזה עלול לגרום נזק עצום לחברת סלולר כשמדובר בציבור המשתמשים הרחב, שכן אורך חיי המדף הממוצע של טלפון חדיש מסתכם כיום בשנה וחצי לכל היותר. אבל כשמדובר בטלפונים כשרים - משך הבדיקות הופך שולי. הרי הטלפונים הללו ממילא לא מציעים את הטכנולוגיה האחרונה שנמצאת בשוק.
תעריף שבת ואימת החרם
מצד שני, ספקיות הסלולר מגלות בהדרגה, כי הטעם של המשתמשים החרדים דווקא משתנה עם הזמן. מתברר, כי ועדת הרבנים מעוניינת לאחרונה במכשירים עם עיצוב אטרקטיבי יותר מבעבר - אולי פיצוי למשתמשים על כך שנאסר עליהם ליהנות מהתכונות המתקדמות. הרבנים כבר לא פוסלים על הסף טלפונים בעיצוב של חול. ואכן, בשבועות האחרונים יצאו לשוק החרדי דגמים חדשים מבית סמסונג ונוקיה.
ארבע החברות הסלולריות משווקות מסלולי מנויים דומים לציבור החרדי, בתעריפים נוחים במיוחד. המחיר הזול ביותר נגבה על שיחות בתוך "הקומה הכשרה" של החברה: בין 13 ל30- אגורות לדקה. מעבר לכך, את הקונה החרדי אי אפשר לחייב ב"חבילת דור שלישי" ואפילו לא ב"חבילת דור שני" - המכשיר שלו חסום מפני גלישה.
תוכניות המנוי לצרכן החרדי אטרקטיביות גם בשל מחירם הנמוך יחסית של המכשירים המעוקרים, וגם כיוון שהן מתייחסות לשימוש בימי חול בלבד. על שיחות בשבתות ובחגים מוטל למעשה קנס, שנועד להרחיק מהמסלול טרמפיסטים חילוניים שמבקשים לאמץ את המסלול הזול: כעשרה שקלים לדקת שיחה.
האם המאמץ משתלם לחברות הסלולר? לא בטוח. בחברות מדווחים כי כ75%- מהאוכלוסיה החרדית משתמשים בטלפון סלולריים, אולם רק חלקה משתמש במכשיר כשר. כלומר, חרדים רבים משתמשים בכל-זאת במכשירים רגילים, בשל אילוצי עבודה ועסקים, או סתם מתוך שחייה נגד הזרם - ונחשבים לקוחות מצויינים.
אם החברות לא גורפות את הרווח שציפו לו, למה הן ממשיכות להכשיר טלפונים ולנהל מערך שיווקי נפרד עבור האוכלוסיה החרדית? התשובה פשוטה: מאזן אימה. הן חייבות להישאר בתחום, כיוון שאם ייצאו ממנו יפסידו גם את הקיים. הן את הלקוחות ה"כשרים," שבכל זאת מייצרים הכנסה קטנה, והן, ובעיקר, את המוני החרדים המחזיקים בטלפון רגיל: במקרה של חרם, אלה יחששו להופיע ברחוב החרדי עם מכשיר של חברה "לא כשרה."
