שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עקרות הלכתית – יש חיה כזו!
    "25% מבעיות העקרות אצל זוגות דתיים נובעים מ"עקרות הלכתית"; כ-5% מהנשים לא יהרו כלל כתוצאה מחומרה זו; תכשירים הורמוליים הם לא פתרון". ד"ר דניאל רוזנק כותב לרב דוד ביגמן: יש לבחון מחדש את חומרת "שבעה נקיים", כשהיא מתנגשת עם ערכים הלכתיים אחרים

    עפר אני לרגליו של הרב ביגמן שליט"א, אותו אני מעריך כרב גדול ואדם מדהים ורגיש למצוקות עם ישראל. עם זאת, אינני יכול לשתוק למקרא דבריו ב-ynet הממעיטים בחומרת הבעיה - עקרות הלכתית.

     

    כיצד נוצרה הבעיה?

    דיני טהרת הבית הישראלי המפורטים בתורה (ויקרא ט"ו) מצווים אותנו לשמור שבעה ימים בלבד מיום תחילת דימום הנידה. דימום החורג מעבר לשבעה ימים אלו או המופיעים לאחריהם מוגדר כ"זיבה", עליהם יש להוסיף שבעה ימים נקיים במידה והדימום נמשך שלושה ימים או יותר. חומרת בנות ישראל לספור שבעה ימים נקיים על כל דימום, כולל הדמם הוסתי, התקבלה כדין שאין לסטות ממנו (שו"ע, קפג). דין זה הוגדר ע"י ראשונים כ"חומרא אחר חומרא" (טור, קפג) ו"חומרא יתרה" (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה יא, ב). רוב הציבור לא מודע, אפוא, לכך שהוא שומר היום דין "זבה גדולה" ולא דין "נידה", דבר המביא להכפלת משך ההרחקה בין בני הזוג משבוע לכשבועיים בקירוב.

     

    השלכותיה של חומרת בנות ישראל

    בניגוד לדעתו של הרב ביגמן, הממעיטה בחומרת הבעיה, עלי שציין שבמסגרת עבודתי הרפואית רבת השנים אני נתקל כמעט מידי יום בזוגות הבאים לייעוץ מתוך המצוקות הקשות הנובעות מחומרה זו. כבר מפרסומי מכון "אסיא", גוף תורני רפואי, עולה, כבכ-21% מהמחזורים נופל הביוץ לפני היום ה-12,

     היינו, מחזורים אלו הינם מחזורים "עקרים". כאשר יום קיום היחסים הראשון הינו היום ה-13 – 41% מהנשים לא תתעברנה.

     

    כאשר יום קיום היחסים הראשון הינו היום ה-14 עולה שיעור אי ההתעברות ל-50% (ב. לוננפלד ונ. בירנבאום, מוריה,שנה ב, גליון א -ב, טבת-שבט תש"ל, עמ' מח-נב).

     

    ממצאיהן של עבודות נוספות מעלות מספרים דומים. אמנם נכון כי יום הביוץ משתנה לעיתים מחודש לחודש באותה האשה, אך למרות זאת עולה שכ-25% מבעיות העקרות אצל זוגות דתיים נובעים מ"עקרות הלכתית"), וכ-5% מהנשים לא יהרו כלל כתוצאה מחומרא זו (לפי עבודתה של ד"ר רונית קוכמן, שרותי בריאות מכבי, 2007).

     

    הראייה לכך שהבעיה איננה זניחה כלל ועיקר מוכחת מכך שביטאון רפואי מכובד מציג מאמר שעניינו כיצד להתגבר על הבעיה באמצעות תכשירים הורמונאליים. טיפול אשר אכן יעיל לרוב המקרים אך בטיחותו לבריאות האשה וחייה לא הוכחה כלל ועיקר, וזאת מעבר לחדשנות הקיימת בגישה המתווה טיפול באמצעות תכשירים הורמונאליים כפתרון לבעיה הלכתית. האם תורתנו הקדושה מצריכה "פרוטזות" מעין אלו לשם קיום מצוותיה? והאם אנשי ההלכה היו מעלים בדעתם לצוות על "טיפול רפואי" לבעיה הלכתית לו היה הדבר נוגע לגברים?

     

    השאלות הקשות?

    הרב ביגמן לא התייחס גם למצוקות אחרות הנובעות מגזירת שבעת הנקיים. מה יענה הרב ביגמן לזוגות בהם אורך מחזורה של האשה הינו 22-25 יום (מצב שהינו פיזיולוגי לחלוטין) ובשל כך יהיו מותרים זה לזו כשבוע או קצת יותר, היינו רק מעט יותר משליש מחייהם המשותפים? האם הרב ביגמן מודע לכך שאצל חלק גדול מהנשים שיא התשוקה המינית הינה דווקא במהלך שבעת הימים הנקיים הללו בהם עולים רמות האסטרוגן והטסטוסטרון בגוף כהכנה לתהליך הביוץ? האם אין בכך משום "סירוס" האשה? מה יענה הרב ביגמן לזוגות רבים (ודוגמאות לכך ניתן למצוא בתגובות הרבות שעלו בנושא) אשר חדלו לשמור דיני טהרת המשפחה בשל ההרחקה של 5-7 הימים הנוספים?

     

    הרב ביגמן לא התייחס לאפשרות שייתכן והקלה בחומרא זו, במקרים מסויימים, או לפחות הצבת אלטרנטיבה נוספת, אלטרנטיבת ה"דאורייתא" , עשויה להטות חלקים נכבדים מהעם לשמירה מחדש על טהרת המשפחה, ואולי משם לא תארך הדרך לחזרה לשמירת מצוות נוספות. הרב ביגמן גם לא התייחס לפועל-יוצא נוסף מחזרה לדין דאורייתא במקרים מסויימים: חזרה לקיום ציווי התורה על חכמים לפסוק בין הדמים: בין דם נידה לדם זיבה (דברים יז, ח). יתרה מזאת, הרב ביגמן לא התייחס כלל לכך שחומרא זו אינה כשאר כל חומרות דרבנן. לפי ה"טור", חומרא זו, בניגוד לכל גזירות דרבנן האחרות, מיוחסת במפורש לצרות שעבוד המלכויות וצרות הגלות, ובניגוד ליתר גזירות דרבנן, היא לא תוכל כלל להיות מיושמת לכשיבנה בית המקדש, במהרה בימנו אמן, שכן, כל אשה תתחייב אז בהבאת קרבן מידי חודש בחודשו, דבר שאיננו מתקבל כלל על הדעת, ואף אסור משום הבאת חולין לעזרה.

     

    פסיקות נקודתיות ואישיות

    את עיקר דבריו מייחד הרב ביגמן לכך שבפסיקה אישית, מפה לאוזן, הוא מוצא פתרון סביר "תוך חצי שנה". ואני תמה תמיהה כפולה: ראשית, מה יהא על הזמן שעבר בין הגעתם לרב ובין הפתרון המוצע להם (נוסף לזמן המייסר הרב שעובר עד שהם עולים על ה"בעיה" ופונים לייעוץ), ושנית, מה עם הזוגות שלא שמעו על פסיקותיו המקלות של הרב ביגמן, ולפיכך לא מוצאים מזור למצוקתם? משיחות ממושכות שקיימתי עם הרב ביגמן אני יודע שאין באמתחתו פתרונות לנשים שמחזורן קצר במיוחד וימי הביוץ חלים ביום 8-10. מספרם של זוגות אלו אינו מבוטל כלל. בניגוד לדעה מסוימת שנשים אלו הינן בעלות הפרעה הורמונאלית יסודית יותר, אני יכול להעיד על מקרים רבים בהם נשים אלו, כשהחליטו לקחת אחריות על חייהן ובריאותן וטבלו בליל 8-9 (וגם כאלו שעשו זאת בהוראת רבנים מסוימים) – הרו מיד, ללא כל צורך בטיפול רפואי כלשהו!

     

    ועשית הישר והטוב

    לפיכך, אינני קורא חס ושלום "להפיל את כל הרעות החולות של החברה הדתית והחרדית לחיקה של ההלכה" כדברי הרב ביגמן, וכן אין אני רוחש חוסר כבוד לתהליך ההלכתי.

     

    נהפוך הוא. אני קורא

    לחכמי ההלכה להפעיל את ההלכה בכלים העומדים לרשותה ואשר שימשו את חכמי כל הדורות בתקנותיהם, בתקופה שבה ההלכה עדיין הלכה. תוך הישענות על ההלכה אני קורא לבחון מחדש את סוגיית חומרת בנות ישראל במצבים בהם חומרא זו עומדת בקונפליקט עם ערכים הלכתיים אחרים: פרו ורבו, כבוד הבריות, שלום בית, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם (במקרים בהם נשים בריאות מולעטות בהורמונים על-מנת לפתור, כביכול, בעיה הלכתית), וקירוב כלל ישראל.

     

    אני מודע לחלוטין לכך שהסיכוי שאנשי ההלכה ירימו את הכפפה ויבחנו את העניין לעומקו הינו, לצערי, נמוך, במצב השורר כיום (ולוואי ואתבדה!), ולפיכך על העם, ועל בנות ישראל בפרט, מוטל האתגר לבחון מחדש נושא זה בכללותו בבחינת "הפה שאסר הוא גם הפה שיתיר". ההלכה תפקידה ללכת בתוך המציאות המשתנה, ומצוות "ועשית הישר והטוב" מחייבת אותנו גם לבחינה זו. 

     

    ד"ר דניאל רוזנק הוא גניקולוג

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עקרות הלכתית – יש חיה כזו!"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איתי גל
    היעד
    צילום: איתי גל
    צילום: index open
    שומרים מרחק. אילוסטרציה
    צילום: index open
    מומלצים