שתף קטע נבחר

שואו ביזנס

גראנט שואו, פעם ג'ייק החתיך מ"מלרוז פלייס", הוא עכשיו טום דקר מ"סווינגטאון", איש פרברים חובב אורגיות וחילופי זוגות. בראיון בלעדי הוא מספר על הדמות, דעתו על אורגיות והיחס לסדרה שעשתה אותו

עם שפמפם קטן מעל השפה, מכנסי סן טרופה בגוון קיא ומבט חרמן בעיניים, גרנט שואו נראה כמו כוכב פורנו מהסבנטיז. העובדה שעלילת התוכנית שבה זה קורה מתרחשת באותו עשור בדיוק ועוסקת בסקס לא פחות מ"לילות בוגי" לא הופכת את המראה הזה לנעים יותר לעיכול. מצד אחד שואו נשאר מספיק חתיך, כך שהוא יכול לגרום גם לדמות הכי מפוקפקת להיראות סקסית.

 

שואו, כמו כוכב פורנו מהאייטיז (צילום: יחסי ציבור)

 

מצד שני, לפשוט מג'ייק הנסון המיתולוגי מ"מלרוז פלייס" את מעיל העור שלו ולהדביק לו במקום לכלוך מתחת לאף זה בחזקת עבירה פלילית כלפי כל מי שצפה בטלוויזיה בניינטיז. "כן, השפם הוא חלק מהתפקיד", שואו צוחק מעבר לקו, כשאני תוהה בראיון טלפוני למה לכל הרוחות הוא עשה את זה לעצמו. "גם אני לא מת על המראה הזה, אבל ככה נראו הדון ז'ואנים של הסבנטיז. זו כבר לא הדמות של ג'ייק ואני מוכרח להודות שזה מוסיף לא מעט אותנטיות לדמות שאני מגלם".

 

אז כן, הילד הרע שעשה את קלי ב"בוורלי הילס 90210" והמשיך אחר כך לסדרת הספין־אוף (שבעצם התבססה עליו) כדי לתקתק את התר לוקליר ושכמותיה כבר לא קיים. בגיל 46 השאיר שואו את ההארלי דייווידסון על הסט של 'מלרוז', אבל רעמת השיער והשרירים דווקא שרדו. תשע שנים אחרי לכתה מן העולם של הסדרה שפרסמה אותו ובתום שורה של תפקידי אורח וסרטי טלוויזיה זניחים, שואו סוף כל סוף חוזר בתפקיד ראשי בסדרת דרמה.

 

"סווינגטאון", שעולה אצלנו השבוע, עוסקת בחירות המינית ופריצת הגבולות שאפיינו את שנות ה־70, עם תום עידן המהפכות החברתיות והשוביניסטיות של הסיקסטיז. יצר אותה מייק קלי ("אהבה גדולה", "רומא") ואת חלק מהפרקים ביימו אלן בול ("עמוק באדמה", "דם אמיתי") וג'יימי באביט ("בנות גילמור", "כסף דארלינג"):

 

בני הזוג הבורגני סוזן וברוס מילר (מולי פרקר, "דדווד" וג'ק דבנפורת, "שודדי הקריביים") עוברים לשכונה יוקרתית באחד הפרברים של שיקגו ומתיידדים עם השכנים שלהם, טום וטרינה דקר (שואו והשחקנית לנה פרילה, "24"), שמתגלים כזוג בליינים חובבי אורגיות וחילופי זוגות שמנהלים נישואים פתוחים - מושג מאוד לגיטימי בעשור ההוא - וחושפים בפני המילרים עולם חדש לגמרי.

 

"טום וטרינה הם האנשים שמארגנים את המסיבות בשכונה. לא, יותר מזה - הם האבא והאמא של המסיבות", מסביר שואו. "אבל יחד עם זה שהם המאגניבים, הם גם אלה שדואגים שכולם ישתתפו בחגיגה ושאף אחד לא יישאר בחוץ".

 

איך היית מגדיר את הדמות שלך?

 

"טום הוא באמת בחור טוב. הוא חושב שכולם צריכים לקחת חלק במסיבה וליהנות. זה נחמד לשחק לשם שינוי את הבחור הטוב – הוא הטוב למרות שהוא ממש לא משעמם ומוכן לעשות הכל בשביל הכיף. יש בו משהו נעים ופשוט, הוא לא מניאק".


שואו עם צוות מלרוז פלייס (צילום: יחסי ציבור)

 

גדלת בסבנטיז, באמת היו מסיבות חילופי זוגות מסביבך?

 

"גדלתי בצפון קליפורניה ובמקום שבו גדלתי היו הרבה היפים. באופן אישי הייתי עני, כך שלא היה לי בית יפה כמו של הדקרים בסדרה. אבל אני מניח שהיו אנשים שבאמת חיו ככה".

 

ליתר דיוק, שואו נולד בדטרויט, מישיגן ובהמשך עבר לסן ג'וס שבקליפורניה. הוא התחיל ללמוד משחק כבר מילדות ולמד תיאטרון גם באוניברסיטת UCLA, אבל פרש מהלימודים בשנה האחרונה שלו כשקיבל תפקיד באופרת הסבון "Rayn's hope", שם שיחק במשך שלוש שנים, מ־1984 עד 1987. הוא קיבל מועמדות לפרס אמי לדרמות יומיות על השחקן הצעיר המבטיח ביותר באופרת סבון, וכשפרש מהסדרה נסע ללמוד משחק באקדמיה לאומנויות המוזיקה והדרמה בלונדון.

 

שואו חזר לארצות הברית אחרי שלוש שנים והחל לפמפם אודישנים בקצב מסחרר. הוא קיבל תפקידי אורח קטנים בסדרות טלוויזיה והיה קרוב להפליא לקבל תפקיד בסרט "תלמה ולואיז", אבל לבסוף מפיקי הסרט בחרו במקומו בבראד פיט.

ב־1992 פנה אליו המפיק המנוח ארון ספלינג, שראה כמה מההופעות הטלוויזיוניות שלו ומאוד התרשם.

 

ספלינג ליהק אותו לכמה פרקים של "בוורלי הילס 90210", על תקן החבר הסורר של קלי טיילור, במטרה לבסס בהמשך סדרת ספין־אוף על דמותו של ג'ייק. סדרת הבת, "מלרוז פלייס", עלתה ב־1992 ושואו קיבל שערים משלו ב"טי.וי. גייד" ובמגזין "פיפל" והפך לאחד הכוכבים הכי לוהטים של העשור ההוא.

 

ב־97' הוא וכמה מכוכבי הסדרה הגדולים (מרשה קרוס, קורטני תורן סמית ואחרים) החליטו

להמשיך הלאה, אלא שמאז עזב את "מלרוז" (עזיבה שעליה הודה מאוחר יותר שהתחרט) שואו נאלץ להסתפק בעיקר בהופעות אורח: ב־2002 הופיע בשלושה פרקים של "עמוק באדמה" וב־2005 כיכב בסדרה "פוינט פלזנט" של רשת FOX, שלא שרדה. ב־2006 קיבל תפקיד קטן בסדרה "אנשים יפים" (יחד עם הקולגה שלו ל"מלרוז פלייס", דפני זוגינה) שגם לא צלחה יותר מעונה אחת וב־2007 קיבל תפקיד אורח ב"צה!ב" של קורטני קוקס.

 

כש"סווינגטאון" עלתה בארצות הברית ביוני 2008, מבקרי טלוויזיה רבים השוו בין אותה ל"הגברים של שדרות מדיסון", שעוסקת בשנות ה־60. הם הצביעו על המשכיות כלשהי בין הסדרות - זו האחרונה מציגה את ליבו של המהפך החברתי והשוויון בין המינים בארצות הברית והסדרה של שואו מציגה את אמריקה שאחרי המהפכה.

 

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים