התותחים רועמים
ביטול ההפקות ושקיעת היצירה המקורית הביאו אפילו את השחקנית קרן מור וסוכנת העל זוהר יעקובסון לשבור שתיקה. יחד עם המפיק חיים שריר והבמאי רוני ניניו הן נכנסות בזכייניות המסחריות וברשות השנייה
זה עולם קטן. תל אביב אפילו יותר והסצנה הברנז'אית, על בתי הקפה המועדפים עליה, ממש זעירה. נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ושם שזוכה להרבה אינצ'ים בעיתונות לאחרונה בשל מאבק היוצרים בביטול ההפקות, סירבה להשתתף בפאנל שיוצג לפניכם בעמודים הבאים. אבל רצה הגורל ואת ארוחת הצהריים שלה היא סועדת עם סוכן השחקנים בועז בן ציון כמה שולחנות לידנו.

יעקבסן ויהודה לוי (כל הצילומים: רועי חביב)
הרעיון המקורי היה כי דאבוש תתראיין לצד נציגי מאבק היוצרים ותענה לטענותיהם, וכאשר היא ניגשת לשולחן שלנו לחלופת שלומות מנומסת, אפשר להבין את סירובה: גל הצינה שמנשב לעברה מהמפיק חיים שריר ("מילואים", לא הבטחתי לך"), הבמאי רוני ניניו ("מרחק נגיעה" ו"עבודה ערבית"), סוכנת השחקנים זוהר יעקובסון והשחקנית קרן מור ("החמישייה הקאמרית", "פרשת השבוע") אומר הכל. "לא מפריע לי שהיא לא באה להתראיין", אומר שריר אחרי לכתה, "אני לא חושב שיש לה איך להתגונן על ההאשמות שלנו. מה כבר יש לה להגיד? היא פשוט לא ממלאת את תפקידה".
מאבק היוצרים עלה לאחרונה לכותרות בגלל שני גורמים. הראשון והמרכזי הוא צונאמי של ביטול הפקות, כלומר תוכניות שעמדו להצטלם והוכנסו להקפאה עמוקה, ו"האח הגדול", האמא של כל הריאליטי, שהיווה מטרה נוחה עבור שוחרי תרבות לגלגול עיניים אינטנסיבי.
בניגוד ליוצרים אחרים שהרבו להתראיין לאחרונה, חברי הפאנל שליקטנו מכוונים גבוה יותר ומבקרים בראש ובראשונה את מי שלטענתם אחראים לתמונת המצב העגומה בשוק. הכוונה היא לזכייניות קשת ורשת ולערוץ 10, שבהם הם רואים מפירי חוק (משום התנערותם ממחויבויות המכרז) וגם לרשות השנייה, שלא מצליחה לעשות את עבודתה - פיקוח (רגולציה) על אותן זכייניות.
מה אומר בפשטות החוק? המדינה העניקה לאחר מכרז לקשת, רשת וערוץ 10 אישור לעשות טלוויזיה בתנאי שיעמדו בתנאים מסוימים. אחד התנאים הוא עמידה במכסה כלשהי של הפקות מקור. כך, חשב המחוקק, יובטח שהזכייניות לא יפיקו רק תוכניות זבל בשקל וחצי, אלא גם סדרות דרמה ודוקו שהן יקרות להפקה ולא מושכות על הנייר המוני צופים כמו תוכניות הריאליטי.
מי שאמור לפקח על מילוי התנאי הזה הוא הרשות השנייה. בפועל זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 השקיעו בשנים האחרונות כ־200 מיליון שקל פחות ממה שהתחייבו. המצב כאמור, מחריף בימי המשבר הכלכלי. לא פחות מ־40 הפקות כבר בוטלו והמשמעות היא שמאות יוצרים שקראו בעיתונים באתרי הברנז'ה איך התאייד להם תלוש המשכורת של החודשים הקרובים.
וכך, חמושים בתחושה שמישהו כאן משתמש במשבר כתירוץ לחסוך כסף על חשבונם, החריפו היוצרים את מאבקם. כדי לדון במאבק הלוהט הזה כינסנו ארבע פנים שונים למאבק, כל אחד מייצג חרדה אישית, אג'נדה מנומקת ולא מעט זעם. הם רואים בראיון פעילות הסברתית.
לצד הפעילות המבצעית שנכנסה בשבועות האחרונים להילוך גבוה ועיקרה הפעלת לחץ על הזכייניות והרשות השנייה באמצעות פיצוץ ישיבת הרשות השנייה והפגנות, למשל באולפני הרצליה בשעה שבפנים מצטלמת "ארץ נהדרת", וגם מול בתי הבעלים של קשת, רשת וערוץ 10, מוזי ורטהיים, אודי אנג'ל ויוסי מימן.
"כבר לפני שנתיים הגשנו בג"ץ ואמרנו שהזכיינים הפרו הסכם, והגוף שאמור לפקח עליהם לא עושה את זה", אומר שריר. "לקראת החלטת בג"ץ נעשה מהלך של הידברות בין ארגוני היוצרים והגענו להסכמות עם הזכייניות, שבמסגרתן נעשו ויתורים מצידנו, ואז בא הרגולטור ומסיבות ששמורות לו עצר את המהלך הזה. עכשיו, על כל זה הסלט הזה נפל המשבר הכלכלי וכולם חרדים לכסף. גם אני חרד מהמשבר הכלכלי, אבל אני לא מודיע לחברת חשמל שאני לא משלם להם עבור החשמל שהם מספקים לי. בגלל זה פרצנו בצרחות איומות". 
הרשות והזכייניות מנצלות את המשבר כדי לא לעמוד בדרישותיהם כלפיכם?
ניניו: "נוצר פה מצב שהמשבר הכלכלי הפך להיות בועה שמנופחת הרבה מעבר למה שהיא באמת. הבועה הזו קשורה גם לאינטרסים של הזכיינים עצמם מול בעלי הממון שלהם. הם מצפים שהרבעון הבא יהיה הפסדי. הם באים ואומרים: 'אנחנו מרוויחים פחות כסף', אבל בוא נבדוק כמה כסף הם הרוויחו מאז שהערוץ 2 קיים. אי אפשר לבוא ולהגיד כל הזמן, בוא נבדוק רק את הרבעון האחרון".
לקרן מור, אחת השחקניות הכי עסוקות בארץ וסרבנית ראיונות ידועה, חשוב להסביר שהמאבק לא התחיל עם פרוץ המשבר: "המאבק הזה מתנהל כבר כמה שנים, ואם לא היו ההפגנות האלה, לא היינו יושבים פה לראיון הזה. עצם החשיפה של כל העניין היא כי האיגודים החליטו להתאחד ולפעול בצורה יותר אסרטיבית ואחידה".
זוהר יעקובסון, מי שנחשבת לסוכנת השחקנים המובילה בתחומה ומייצגת את מיטב כוכבי
הטלוויזיה, ביניהם רן דנקר, יהודה לוי ואורנה בנאי, מצטרפת לדבריה של מור אך מציינת: "אני בעד מטה דיאלוג ולא מאבק. אלימות מביאה לאלימות ואני חושבת שכולנו אנשים שרוצים לעשות טוב ונכון. אנחנו צריכים לעשות יד אחת".
את לא חוששת שבגלל המאבק הזכייניות יפסיקו לעבוד איתך?
"מה הקשר? אני לא בעימות, אני בדיאלוג. להפגין זה לעורר מודעות, זה דבר לגיטימי. אני מאמינה שיש רצון לכולם למצוא פתרון ולחיות בתחושה שכל אחד מקבל את חלקו. עסק שמנוהל כעסק, צריך להתנהל לפי כללים עסקיים. ואנשים שצריכים לדאוג, אם זה לאמנות, לפרנסה, לחזון או לעתיד שלהם גם צריכים לעשות את עבודתם".
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס