שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לחיות 3 ק"מ מתחת לאדמה
    במכרה בדרום אפריקה נתגלה חיידק שחי בבטן האדמה, בחשיכה מוחלטת ובטמפרטורה קבועה של 60 מעלות צלסיוס. איך הוא שורד? האם הוא הגיע אלינו מכוכב אחר? או שמא מדובר באחת מצורות החיים הראשונות?
    בעומק של 2.8 ק"מ מתחת לפני האדמה, בסדקים בין סלעים בתחתיתו של מכרה זהב ב-Mponeng שבדרום אפריקה, חיה אוכלוסיית חיידקים מבודדת. אין אוכלוסייה זו מורכבת ממינים שונים כמרבית אוכלוסיות החיידקים הטבעיות, אלא ממין אחד שאופיין בינתיים רק גנטית. בית הגידול של החיידקים חשוך לחלוטין, ושוררת בו טמפרטורה קבועה של כ-60ºC.

     

    החיידק שחי במכרה כונה Candidatus Desulforudis audaxviator (התוספת לפני השם Candidatus – מועמד בלטינית – מעידה על כך שלא הצליחו לגדל את
    החיידק בתנאי מעבדה). שם הסוג, Desulforudis, מעיד על המטבוליזם הגפריתי של החיידק, ואילו שם המין, audaxviator (מלטינית – נוסע אמיץ) נלקח מהציטוט הלטיני שנמצא על קלף עתיק בתחילת ספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה" (הוצאת מעריב, 1984): Descende, audax viator, et terrestre centrum attinges (ובתרגום חופשי – רד, נוסע אמיץ, ותגיע למרכז כדור הארץ). החיידק לא התגלה לראשונה בתחתית המכרה, אלא נמצא גם במקומות אחרים, עמוקים פחות, אך בהם הוא נמצא ב"קהילות" מעורבות עם חיידקים אחרים.

     

    מה מקור האנרגיה של חיידקי Desulforudis, שאינם יכולים לבצע פוטוסינתזה במעמקי האדמה, ואינם יכולים להיעזר במיקרואורגניזמים אחרים? ובכן, סלעי המכרה מכילים אורניום רדיואקטיבי שמתפרק ופולט קרינה המייננת מים. יוני המימן הנוצרים מגיבים עם תרכובות גפרית שבסביבה ובתוך החיידק וכך מופקת אנרגיה כימית הזמינה לחיידק. החיידק קושר פחמן דו-חמצני מהאוויר ועושה אותה פעולה לגבי חנקן. החיידק מסוגל לייצר נבגים פנימיים אשר יאפשרו לו לשרוד תקופות ארוכות אם יורעו תנאי סביבה. הוא גם מייצר בעצמו את כל אבני הבניין החשובות לקיום החיים (חומצות גרעין וחומצות אמינו). יש לו יכולת תנועה ויכולת כימוטקטית (חישה בגורמי סביבה "מושכים" ו"דוחים" ותנועה אליהם ומאליהם בהתאמה).

     

    איך מצאו את החיידקים במעמקי המכרה? מסתבר שגילוי כיסי מים במעמקי המכרות מחייב דיווח וטיפול מיוחד, במסגרתו על הכורים לבצע קידוחים לבדיקה ולניקוז של המים. דגימות מים שנאספו בעזרת הכורים, נבדקו במיקרוסקופ אלקטרונים וכך נתגלו החיידקים. לא ניתן לגדל את החיידקים ולחקרם במעבדה, אך מכמות גדולה של מי המכרות בודדו קטעי DNA שונים וקבעו את רצף הבסיסים שלהם. לאחר השלמת התצרף של הגנום השלם – שאורכו 2.35 Mbp ואותרו בו 2157 גנים היכולים לקודד לחלבונים – השוו את הגנים שבגנום החיידק לגנים של חיידקים ואחרים וכך יכלו להסיק על תפקודם. שיטת מחקר זו מכונה גנומיקה סביבתית (environmental genomics).

     

    חיידק זה – שנושא בתוכו את כל התכונות לקיום עצמאי בסביבה "עוינת", מעורר עניין רב בקהילת האסטרוביולוגים. האם ייתכן שהוא מייצג צורות ראשונות של חיים על פני כדור הארץ, או שמא הגיע לכאן במסע בין-כוכבי? נמשיך לעקוב בעניין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לחיות 3 ק"מ מתחת לאדמה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    3 ק"מ מתחת לאדמה, בטמפ' קבועה של 60 מעלות
    צילום: רויטרס
    ביטוח רכב
    מומלצים