מי דורש מנהג המשאית לסכן אתכם?

לטענת עורכי המחקר, חריגה במספר שעות העבודה גורמת לעייפות ניכרת - שמעלה משמעותית את הסיכון הבטיחותי. המחקר קובע כי בקרב נהגים הנאלצים לנהוג שעות ארוכות מהמותר, עולה משמעותית הסיכון למעורבות בתאונת דרכים: מי שנוהג יותר מ-12 שעות ביום יותר מפעם אחת בשבוע, מעלה את הסיכון למעורבות ב"אירוע בטיחותי חמור" ב-320% בקרב יהודים ו-500% בקרב ערבים.

נהיגה ממושכת גורמת לעייפות, ולהגברת הסיכון לתאונה במאות אחוזים (צילום ארכיון: הצלה יו"ש/מוקד 4040)

המחקר מתייחס גם לסיבות לכך שנהגי המשאיות נכנעים ללחץ המעבידים, ומסכימים לעבור על החוק: כ-75% מנהגי המשאיות היהודים אינם מסרבים לדרישות המעבידים, בגלל הבטחה לתוספת שכר או איום בפיטורין. לעומתם, יותר מ-66% מנהגי המשאיות הערבים, טוענים כי הם מסכימים לנהוג יותר שעות מהמותר אך ורק מפחד שיפוטרו. ממצאי המחקר מבוססים בחלקם על סקר שנערך בקרב נהגי משאיות, וכלל 200 נהגים מהמגזר הערבי, ו-105 נהגים מהמגזר היהודי.

מעורבות קטלנית

על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מעורבותם של משאיות ואוטובוסים בתאונות דרכים גבוהה משמעותית מחלקם היחסי במצבת כלי הרכב בישראל. זאת, גם כאשר משקללים את הנסועה השנתית ("קילומטראז'") של כלי רכב אלה, הגבוהה משמעותית מהממוצע של כלי רכב אחרים.

בשנת 2007, משאיות היו מעורבות ב-59 תאונות קטלניות וב-117 תאונות קשות. על-פי סיכום רב-שנתי שערכה הרשות, שיעור המעורבות של משאיות במשקל של ארבעה טון ועד 34 טון, גבוה פי ארבעה בהשוואה למכוניות פרטיות. בקרב משאיות כבדות, במשקל של יותר מ-34 טון, שיעור המעורבות בתאונות גבוה משמעותית: פי 28 לעומת מכוניות פרטיות. עם זאת, מאחר שבישראל לא נערך מחקר שיטתי של תאונות דרכים, קשה לדעת במדויק מהו מכלול הסיבות הגורם למעורבות היתר של כלי רכב כבדים בתאונות.

סנקציות חמורות

"המצב לא השתפר ולו במעט בשנים האחרונות", אומר ל-ynet מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב. "הרי כבר דיברו על הבעיות הכרוכות בפיקוח על שעות העבודה של נהגי משאיות - ואף הוכיחו אותן במחקרים. ובכל זאת, דבר לא התקדם. הכתובת במקרה זה היא משרד התחבורה - הוא חייב להוביל ולכוון את כל הפעילות בנושא זה".

אבואב מונה רשימת צעדים שלדעתו יסייעו במציאת פתרון למצב: "חייבים לנקוט סנקציות חמורות נגד בעלי החברות - מי שנהגו ייתפס עובד שעות ארוכות מהמותר, ייענש בחומרה. כיום, עיקר הענישה מכוונת כנגד הנהגים. בנוסף, יש למצוא פתרון לבעיית כוח האדם - אין כיום מספיק נהגים מקצועיים, ולכן נוצר מצב שבו נהגי משאיות נאלצים לעבוד שעות אינסופיות". אבואב גם מציין כי על משרד התחבורה לקדם תקנה המחייבת התקנת טכוגרף דיגיטאלי ("קופסה שחורה"), המקלה על מעקב אחר שעות העבודה של נהגים.

"משתלם להיות עבריין" 

מה נשתנה?

בעיית אכיפת תקנות התעבורה בכל הנוגע למשאיות - וההשפעה שיש לכך על מצב הבטיחות בכבישים - אינה חדשה. ב-2006 נדרש לנושא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שקבע בדו"ח הביקורת השנתי כי "עולה שפעולות האכיפה מעטות, ואין נתונים על מספר כלי הרכב שנאכפו בהם התקנות... לפי המצב שתואר לעיל, אין תקנות התעבורה וחוק שירותי ההובלה ותקנותיו יכולים להרתיע את הנהג".

האם המצב כיום טוב מבעבר? באגף התנועה אומרים ל-ynet כי כמעט מדי יום נערכים ברחבי הארץ "מבצעי שחר": פעילות אכיפה בשעות הבוקר המוקדמות, שמטרתה בדיקה שיטתית של כלי רכב כבדים ונהגיהם. כך למשל, נבדקים מכשיר הטכוגרף ("הקופסה השחורה"), תקינות המשאית, וכן מספר שעות העבודה של הנהג. אלא שלדעת רבים, פעילויות האכיפה של המשטרה רחוקות מלהיות מספקות. אבואב מאור ירוק: "למשטרה אין כיום מספיק אמצעים וכוח אדם כדי לתת מענה אכיפה לבעיה. אחד הפתרונות לכך הוא הגדלת יכולת האכיפה, כפי שכבר קבעה בעבר ועדת שיינין".