אודי אלוני משיב לאחינועם ניני
בעקבות המכתב של אחינועם ניני, עונה לה הבמאי אודי אלוני, יוצר הסרט "מחילות" ובנה של שולמית אלוני: "אם תחשבי על המצב המנטאלי של נצורי מצדה תוכלי להבין את עזה"
בחרתי לענות לך ולא לכל הימין המתלהם במחוזותינו, משום שאני מאמין שבגידת מחנה השלום דווקא עכשיו, והקלות שבה הוא מתמסר לקולות המלחמה, הוא נזק גדול אלף מונים מהנזק של הימין, משום שהוא מונע אפשרות של בניית תנועת שלום משמעותית, שתיצור התנגדות אמיתית לכיבוש .
את מגלגלת עיניים ומשתמשת בלשון האהבה בשירות עמך הכובש ובקולך הענוג את קוראת לפלשתינאים להיכנע. את מעניקה לישראל את תפקיד המשחרר. לישראל, שמזה יותר משישים שנה כובשת, חומסת ומשפילה אותם. את כותבת: "הלב שלכם הוא איפה שהלב שלי, עם האדמה, עם השמיים, עם המוזיקה, עם התקווה”. אבל, אחינועם, את האדמה שלהם לקחנו ואותם כלאנו בגטו עזה.
את השמים שלהם כיסינו במטוסי קרב שדואים כמלאכי שאול ומפזרים מוות ללא הבחנה. ועל איזו תקווה את מדברת? חיסלנו כל אפשרות של מתינות וחיים יחד ברגע שהמשכנו לשדוד את אדמותיהם בלי בושה. גם בזמן שישבנו איתם לשולחן הדיונים, הפה דיבר שלום והידיים חמסו את כבשת הרש. הם רצו את אדמותיהם על פי החוק הבינלאומי ואנחנו דיברנו בשם אלוהים חיים.
אז למי יפנה הציבור החילוני בעזה, כשהחוק הבינלאומי הפך מרמס לרגלינו, כשהעולם הנאור התעלם מזעקתם. כשהנאורות נכשלת והמתינות מתפרשת כחולשה, הקנאות הדתית מספקת תחושת עוצמה. אולי אם תחשבי על המצב המנטאלי של נצורי מצדה תוכלי להבין את עזה.
וכך גם לחילונים קשה לצאת נגד החמאס, כשהגטו שלהם נצור ומופצץ יומם ולילה. את תגידי ודאי "הרי לא היינו מפציצים אם הם לא היו יורים". אבל הם יורים כי הם נלחמים על יותר מהזכות לחיות בכלא עזה. הם נלחמים על הזכות לחיות חיים של אזרחים חופשיים במדינה עצמאית, ממש כמונו.
כתבת: "אני יודעת שעמוק בלב אתם מייחלים למות המפלצת ששמה חמאס, זו שהפכה את עזה לערימת אשפה שכולה עוני, מחלה ואומללות". חמאס היא לא המפלצת, אחינועם יקירתי, חמאס הוא הילד של המפלצת.
הכיבוש הישראלי הוא המפלצת, רק הוא אחראי לעוני ולמחלה ולזוועה. כל כך פחדנו מהמנהיגות החילונית שלהם שערערה את הפנטזיה שלנו על ארץ ישראל השלמה, שבחרנו לממן ולתמוך בחמאס וקיווינו שבהפרד ומשול, נמשיך את הכיבוש לנצח. אז כשהגולם קם על יוצרו, את מאשימה את התוצאה במקום את הסיבה.
כשאת כותבת "אוכל רק לייחל עבורכם, שישראל תבצע את העבודה שכולנו יודעים שצריכה להיעשות ותחסל עבורכם את הסרטן הזה, הווירוס הזה, המפלצת ששמה קנאות, ששמה חמאס ושהרוצחים האלה יצליחו למצוא ולו מעט חמלה בליבם ויפסיקו להשתמש בכם ובילדיכם כמגן אנושי לפחדנות והפשעים שלה", זהה הדבר לכך שתכתוב לך אחותך הפלשתינית: "בואי נקווה שהחמאס יעשה בשבילכם את העבודה ויחסל עבורכם את הימין היהודי".
אז אולי במקום לתת הוראות לעם שחיסלנו אצלו חיסול ממוקד כל שביב של תקווה, תעזרי לאחיך ואחיותיך בפלשתין להפטר מהכיבוש, מהדיכוי ומהקולוניאליזם היהיר שמדינתך כופה. ואז תוכלי לקרוא להם להיאבק באופן דמוקרטי להחזיר את פלסטין למקום המנטאלי שבו היא הייתה לפני שדחקנו אותם לקיר שאנחנו בנינו.
וגם אם אחיך בפלשתין יבחרו בארגון החמאס, עליך מוטל לכבד אותו ועליהם מוטל להלחם בו, כפי שכיבדו אומות העולם את ישראל כשעמנו בחר ברוצח שרון ואת נלחמת בו. ככה זה בדמוקרטיה. ורק אז את ואחייך ואחיותייך בפלשתין ובישראל, נוכל לחלוק כשווים את שמחת האדמה, השמים והמוזיקה, ולהיאבק יחד לשוויון של כל איש ואישה החיים על אדמתנו הקדושה. אמן.
