שבועיים אחרי פתיחת מבצע "עופרת יצוקה"
, שהפך בינתיים למלחמת עזה, במערכת הביטחון הצטברו נתונים המאפשרים ניתוח הסיכון מירי הרקטות. מהניתוח עולה כי על מנת לפגוע בשטח מאוכלס בישראל, צריך החמאס לירות קרוב לארבע רקטות - קצרות או ארוכות טווח.
פצצות המרגמה אף יעילות פחות. מתוך כל חמש פצצות, רק אחת נוחתת באזור בנוי. לגבי פגיעה במבנים, אין לחמאס הצלחה גדולה: רק רקטה או פצצת מרגמה אחת מתוך 28 שיגורים פוגעת באופן מדויק במבנה בישראל.
ארבעה ישראלים, בהם חייל אחד, נהרגו בשבועיים האחרונים מפגיעות רקטות ומרגמות. במערכת הביטחון העריכו כי היקף השיגורים מתוך הרצועה יגיע ל-200 ואף יותר רקטות ביום, ומכאן שגם היקף הנפגעים יהיה גבוה יותר. בפועל, הירי מצומצם יחסית - כ-45 רקטות ופצצות מרגמה בממוצע ליום.
פגיעת רקטה באשקלון. 468 קסאמים וגראדים שוגרו עד כה (צילום: רויטרס)
הסיבות שונות ומגוונות, אך חלקן נעוצות במתקפה האווירית של צה"ל שפגעה במערך הרקטי: הן בחמושים עצמם והן בתשתית, ובהמשך בפעילות צה"ל באזורי השיגור.
| בשבוע הראשון ללחימה |
|
| 2% פגיעה ישירה / אטילה שומפלבי |
|
בישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מסר השר אהוד ברק נתונים על ירי הרקטות מהרצועה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הנתון המעניין בנושא מתרכז דווקא בשיעור ההצלחה של הרקטות לפגוע באופן משמעותי בישראל.
נכון ל-13 ימי הלחימה הראשונים, שוגרו לישראל מרצועת עזה מעט פחות מ-600 רקטות ופצ"מרים. הרוב הגדול (468) הם קסאמים וגראדים ואילו היתר (122) הן פצצות מרגמה. 123 קסאמים וגראדים נפלו בשטחים מאוכלסים, משמע שעל כל 3.8 שיגורים מצליח חמאס לפגוע באזור מאוכלס.
רק 18 רקטות פגעו במבנים בישראל, כלומר מכל 26 שיגורים נרשמת פגיעה אחת במבנה.
בסך הכל, 75 אחוז מהשיגורים אולי יצרו חשש ובהלה, אך לא גרמו לנפגעים או נזק - מאחר שהרקטות נפלו בשטחים פתוחים.
"מאז שהחלה המערכה איבדנו ארבעה ישראלים מירי רקטות ואין להקל ראש בכך", סיכם גורם ביטחוני. "עם זאת, הנתונים ממחישים כי הנשק שבו משתמש החמאס אינו מדויק ומצליח לפגוע בשיעורים נמוכים יחסית. אין ספק שלירי רקטות יש אפקט פסיכולוגי והוא זורע פחד ואי ודאות, אבל, כאמור, אינו מהחימושים המדויקים והקטלניים שהתמודדנו עמם. מכל מקום, מטרת המבצע שאנו נמצאים בעיצומו היא להסיר את האיום הזה מעל עוטף עזה לתקופה ארוכה ככל האפשר, על מנת לאפשר לאפשר שגרת חיים בטוחה ושלווה לאזרחים".
