מח"ט שיריון מסכם: גם חמאס יפיק לקחים ויתחזק

רבים מלוחמי חטיבת השיריון 401 התפנו רק אתמול (יום ה') ללבוש שוב את מדי ה-א', במקום הסרבלים שבהם היו עטופים בשבועות הלחימה הרצופה ברצועת עזה. העייפות עדיין ניכרה על פניהם והגעגועים הביתה עלו בכל שיחה. "אתם צריכים להיות גאים במדים שאתה לובשים, בסיכות הלוחם שאתם עונדים ובכומתות שאתם שמים על הראש", אמר להם המח"ט, אל"מ יגאל סלוביק, רגע לפני שיצאו סופסוף לחופשת שבת.

"אני בטוח שהאזרחים שיפגשו אותם יחזירו אליהם מבטי גאווה", אמר כמה שעות לאחר מכן בראיון ל-ynet - תוך שהוא סוגר חשבון עם התדמית הלא מחמיאה שדבקה בצבא מאז המלחמה ההיא, בקיץ 2006. "אני חושב שהמבצע הזה, באופן שבו פעלנו,

בהישגים שהצלחנו להביא כפי שהם משתקפים כלפי חוץ - זה החזיר את הביטחון שהיה לעם ישראל בצה"ל שהוא חלק בלתי נפרד מהיחסים שבין צבא וחברה במדינה הזאת".

שבוע לאחר הפסקת האש ברצועת עזה בתום מבצע "עופרת יצוקה", מתחילים בצה"ל להרכיב את התמונה המלאה שמאחורי הפעילות המבצעית הרחבה ביותר שנערכה ברצועה זה שנים רבות. אלפי האירועים מצטרפים לתמונה אחת כוללת, שמתחילה מהאימונים האינטנסיביים כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה ועד יציאת אחרון החיילים מהרצועה ביום רביעי האחרון.

לשאלה הגדולה האם המבצע באמת הצליח להביא שקט ליישובי הדרום לתקופה ארוכה, אין לאל"מ סלוביק מענה, אבל כשהוא נשאל תוך כמה זמן יצטרך להכין את החטיבה שלו ל"עופרת יצוקה 2" - הוא משיב ללא היסוס: "אני מוכן עכשיו. אחרת לא היינו יוצאים הביתה. זה רק להביא את החיילים ולנסוע מכאן".

"החיילים לא הופתעו ממה שראו"

חטיבה 401 נכנסה לרצועה במרחב פרוזדור נצרים, נעה ממזרח למערב עד חוף והים ולמעשה ביתרה את הרצועה בין חלקה הצפוני - כולל העיר עזה - למחנות מרכז הרצועה. תוך כדי כך ביצעו הלוחמים פשיטות שונות במרחב, במטרה לפגוע במחבלים ובתשתיות החמאס. "אמרתי לחיילים שיש באזור מערך אבטחה עם מטענים רבים ומלכודים, יהיה ירי טילים ומרגמות", סיפר סלוביק על התרחיש שהציג לחייליו, "אני חושב שהמפקדים והחיילים לא הופתעו ממה שראו".

גם כעת, בשלב הסיכומים, דחה המח"ט טענות כאילו צה"ל הפריז בכוחו של האויב. "לא הצגתי תרחיש מחמיר, אלא כמו שידענו אותו - בלי החמרה יתרה ובלי זלזול. אני גם מציע לא לזלזל בו עכשיו, כי אויב הוא אויב, וגם הוא ילמד ויפיק את הלקחים ממה שקרה ובסיבוב הבא מולו הוא יהיה יותר חזק ממה שהיה".

טנק בגבול הרצועה (צילום: רויטרס) 

אל"מ סלוביק, כמו יתר המפקדים הבכירים ברצועת עזה, חש שהעובדה שהיקף הנפגעים לצה"ל היה נמוך יחסית, גורמת למסקנה מוטעית לפיה החמאס אויב חלש. "היינו פשוט מוכנים", הוא מנסה לשכנע, "האימונים האלה התחילו לפני שנתיים, הכנו את החיילים היטב, הכרנו את המערך של האויב ולכן ידנו הייתה על העליונה. באנו לכאן עם חיילים איתנים, נחושים שיודעים מה שהם צריכים לעשות, היו כאלה שחיו יומיים בתוך שוחות שחפרו בעצמם, הם הצליחו כי היו בידיהם את הכלים המתאימים להתמודד עם זה".

התעקש להשאיר את סימן המח"ט על הטנק

הוא מספק הסבר נוסף להצלחה: נוכחות המפקדים בשטח. "כשהם רואים את המג"ד ואת המח"ט לידם זה נותן להם תחושת ביטחון. בשלב מסוים ביקשו ממני להוריד את השילוט שמסמן את הטנק, כדי שלא יזהו שמדובר בטנק פיקוד. אמרו לי שזאת מטרה מועדפת. סירבתי. היה חשוב לי שהחיילים יראו את המח"ט נוסע לידם. הדם שלי לא שונה מהדם שלהם".

עם כניסת טור המרכבות סימן 4 עלתה רמת האדרנלין בקרב כל לוחמי החטיבה, בהמתנה לירי הפגז הראשון שיפיג את המתח. "זה לא לקח הרבה זמן. היה ברור לאיפה רוצים להגיע ואיפה מוציאים את הירייה הראשונה, לא הייתה דילמה בכלל",

לאחר פריסת חטיבת הטנקים ביעדים, החלה העבודה: פגיעה בבתים ממולכדים, מחסנים של אמצעי לחימה, פשיטות ליליות משוריינות. באחת הפשיטות של החטיבה בשכונת שייח עג'לין בדרום עזה, הגיעו הטנקים ממקום שהחמאס לא ציפה להם. התוצאה הייתה קרוב ל-30 הרוגים לאויב.

הטנק הוא כמו פיל - או חתולה פרסית

אל"מ סלוביק סיפר כי לא חש באי-נוחות לנוע עם הטנקים האימתניים הללו בשכונות הצפופות ברצועה. "מי שמיומן בהפעלת טנק יודע להפעיל אותו כמו פיל, אבל גם כמו חתולה פרסית לא מזיקה כשצריך. אין ספק שתמרון כזה ברצועת עזה הוא סיפור מורכב ולכן גם כל הזמן למדנו תוך כדי תנועה, ישבנו על לקחים, העברנו אותם הלאה".

דילמות, סיפר סלוביק, היו לא מעט, אבל כשרואים את המטענים והמלכודות – הן נעלמות. "כשאתה רואה בית אחד והוא ממולכד, הולך לבית לידו ויש בו מטען או מחסן אמל"ח, אז הדילמה לא קיימת. הסיטואציה הערכית שאם אני אבא לילדים, מסתכל פנימה ורואה תמונה של שני ילדים – אז ברור שזה עושה לי משהו בלב, אבל מול זה - אם חמישה חיילים שלי ייפגעו כתוצאה מהמטען הזה בתוך הבית, אז אני מעדיף שתהיה לי צביטה בלב מהתמונה של הילדים ולא מכך שקברתי חיילים".

הלקחים יושמו. ההרס ברחובות עזה (צילום: AFP) 

"אנחנו לא הרסנו בתים, אלא פעלנו בתוך אתרי טרור, תשתיות טרור, אתרי ירי שבהם יש לפגוע", הדגיש. לדבריו, כל חשיפת נקודת טרור שכזאת ופגיעה בה מחזקת את ההבנה מדוע צה"ל פועל שם ואת החשיבות הגדולה של המבצע. סיור קצר כמעט בכל שכונה ברצועה, חושף את מה שחמאס הטמין שם: מנהרה שנחפרה מתחת למקרר, עשרות מטענים בתוך כלוב ציפורים, מטען בתוך נרתיק תפילין ועוד.

33 פצועים, רובם המוחלט באורח קל – זהו מניין הנפגעים של חטיבה 401 במבצע. המח"ט סלוביק וסגנו, סא"ל ר', ממהרים להקיש בעץ כאשר הם נשאלים בנושא. אף טנק לא נפגע, וגם כשהיו אירועים עם נפגעים - הם פונו במהירות והכוחות חזרו לפעילות. "אחד האתגרים שלנו כמפקדים היה לגרום לחיילים לא להיכנס לרגע לשאננות. היינו שם ועקבנו אחרי זה מקרוב".

"בכלל, לא מצאתי את עצמי מטפל בבעיות עם חיילים, לא היו אירועים בנושאים ערכיים, למעט חייל שרשם על קיר מבנה את שם הפלוגה שלו, אז הוריתי לו למחוק את זה. השארנו הכל הכי מסודר שאפשר, אין דבר כזה לשבור ולהרוס ללא סיבה. להפך, היו חיילים שטיפלו בכל מיני בעלי חיים שנותרו רעבים וקשורים בחצרות הבתים".

במהלך הימים, חיזקה הפגיעה במחבלים ובתשתיות החמאס את הביטחון העצמי של החיילים. כשהודיעו על הפסקת האש וחזרה הביתה, היו לא מעט ששאלו למה לא ממשיכים. "אנחנו לא מחליטים, יש מי שעושה את זה מעלינו", הסביר המח"ט למי ששאל מדוע.

לונדון לא תחכה למח"ט

גם על גלעד שליט שאלו. אל"מ סלוביק הסביר בדיפלומטיות שלא חכם להגדיר את החזרתו כיעד של המבצע, אלא לעשות זאת בדרך אחרת. "אני עשיתי את מה שהטילו עלי, הבאתי תוצאות מצוינות", הוא מתחמק מהשאלה האם היה צריך להמשיך עוד, אבל מבהיר שאם יידרש למשימה – יוכל לה: "לא הייתה לנו שום בעיה להגיע לכל מקום ברצועה, לכל מקום שרק היו מטילים עלינו. אפילו על העייפות אפשר להתגבר עם כמה סוכריות קפה".

מאז שיצא מהרצועה, הספיק לשמוע על הביקורת בארץ ובחו"ל, על הפעלת הכוח המוגזמת

לכאורה של צה"ל ברצועה, אבל הוא לא מתכוון להתנצל. "אני שלם עם האופן שבו פעלתי, שלם עם העולם הערכי שממנו באו כל המפקדים. אני לא מוטרד, מקסימום הדרכון שלי לא יראה חותמות של כל מיני מדינות אירופאיות".

"אני ומפקדיי בחרנו במקצוע הזה מתוך צדקת הדרך, אמונה שלמה במה שאנחנו עושים, ואם נודה על האמת - אנחנו מקריבים הרבה יותר מאשר ביקור בלונדון. מקריבים את הבית, הילדים, החברים. בכל מקרה אני חושב שאין פה שום קייס, לא מצאתי בחקירה שלי עם עצמי משהו שהיה לא בסדר".